· ביום 25.1.2022 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של שינוי זהות התובע, וזאת מאחר שבכתב התביעה המקורי נרשם כי מנהל התובעת (חברת אסנר נייר בע"מ) הוא התובע במקום התובעת עצמה (להלן: "בקשת התיקון").
בתמצית, הנתבעים חוזרים על טענותיהם כפי שאלו נטענו בכתבי הטענות, ומוסיפים נימוק חדש שהנו "הודאת בעל דין", וזאת מאחר שבבקשת התיקון התובע למעשה הודה בתצהיר שצורף לבקשת התיקון, כי החוב מושא התביעה אינו כלפיו אלא כלפי החברה בבעלותו, ומשעכשיו מבקש התובע להשאיר את כתב התביעה המקורי על כנו בו הוא התובע בעצמו, הרי שלתובע אין עילת תביעה, ומשכך יש להעתר לבקשת הסף.
...
עוד טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות, וזאת משום שבמועדים הרלוונטיים לכתב התביעה התובע הוכרז כפושט רגל, וממילא כל נכסיו של התובע וזכותו להגיש תביעות הומחו לנאמן שמונה לו (להלן: "טענת הסף").
בתמצית, נטען כי בהתאם להחלטה מיום 30.3.2022, התובע לא הגיש את כתב התביעה המתוקן במועד וגם לא שילם לנתבעים את סכום ההוצאות שנקבע, ולכן התובע החמיץ את בקשתו לתיקון כתב התביעה, ולאור מחדלים נוספים, התובע גם עושה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש. לאור כך, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה על הסף ולחילופין יש למחוק את כתב התביעה ובכל מקרה לחייב את התובע בהוצאות.
בנסיבות, לפיהן התובע בחר שלא להגיש כתב תביעה מתוקן, הרי שנחסכה מהנתבעים טרחת הכנה והגשת כתב הגנה מתוקן, ולכן אני סבור כי אין מקום לחייב את התובע בסכום ההוצאות שנפסקו.
עם זאת, אני סבור כי יש מקום לחייב את התובע בהוצאות ניהול הליך בקשתו עד כה לתיקון כתב התביעה, הגשת תשובת הנתבעים על בקשתו של התובע.
לכן במקרה זה ראוי כי התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך 3,000 ₪ בגין ההליך, ללא קשר לתוצאות התביעה, וכך אני מורה.
