תיקון כתב תביעה בדרך של הוספת סעד עיקרי

עוד בכתב התשובה (סעיף 25) הבהירה רמ"י כי בכוונתה להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת סעד חליפי של דמי שימוש ראויים.

בירור עובדתי ומשפטי ייעשה במסגרת בירור ההליך העקרי ולא במסגרת בקשה לתיקון כתב טענות.

...

ביהמ"ש נטה להיעתר לבקשות אלו בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

לפיכך, לא מצאתי לנכון להתערב בשיקול דעת הערכאה המבררת ודין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

תמצית עקרי הפסק ונימוקיו היו כדלקמן: נדחתה בקשה של מר מצרי, שהוגשה בשלהי שלב ההוכחות לתקן את כתב התביעה בדרך של הוספת סעדים וצרוף נתבעים נוספים.

...

מדובר, אפוא, בהחלטה שיכולה להיות נכונה או שגויה, בעיני ערכאה ערעורית, אך אין מדובר בעניין שנמסר להכרעת הבורר ושהוא לא החליט בו. אולם, חרף האמור לעיל, שלכאורה חורץ דינה של הבקשה להידחות, על שני ראשיה, ראיתי לנכון לבחון, לגבי כל אחת מהן, שאלה מסוימת, שאותה ניתן "לזקק" מתוך שפע טיעוני המבקש, ושלגביה אפשר לומר, שככל שיש בה ממש, יכול ותיכנס לגדרי עילות הביטול המוכרות.

מסקנתי היא, לאור האמור, שאם כי, אולי, נכון היה שהבורר ירחיב מעט את תיאור הילוכו בדרך שעשה לקביעות שנעשו בפסק הבורר, גם כך, הפסק עומד בדרישת "שלד הנמקה כללי" ומכיל את "אבני הדרך" שהוליכו לתוצאת הפסק.

המבקש מלין, למעשה, על כך, שהבורר לא נעתר לבקשה לתיקון ולהרחבה של כתבי הטענות שהתייחסו למחלוקת המקורית, ועל כך שלא הכריע בעניינים שבהם, לשיטתו, חזית ההתדינות הורחבה, לפחות כפי גרסתו הוא.

התוצאה היא, שהבקשה שלפני נדחית, על כל ראשיה, ופסק הבורר, עו"ד ערב, מאושר לפי ס' 28 של חוק הבוררות.

המחלוקות העיקריות שבין הצדדים עניינן בשאלות האם פירוק השתוף בדרך של חלוקה בעין אפשרי, האם יש בו כדי לגרום למערערים הפסד ניכר והאם בנסיבות אלו נכון להורות על מכירה כפויה של זכויות המשיב במקרקעין.

ביום 18.11.2015, ולאחר שייצוג המשיב הוחלף, הגיש המשיב בקשה לבית משפט קמא לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעד של חלוקה בעין של המקרקעין על פי סעיף 39 לחוק המקרקעין.

...

מדובר בהחלטה תמציתית שבה מציין בית המשפט כי "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אינני רואה לנכון לאפשר את תיקון התביעה". בית המשפט הוסיף כי המשיב יוכל להגיש תביעה כספית אולם לא נימק מדוע אין לאפשר לו לעתור לסעד של חלוקה בעין.

המומחה רמזי קעואר, ביקר אף הוא בנכס, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, בחן את חוות הדעת השונות ואת המלצותיו של המהנדס אינג' מנסא והגיע למסקנה כי ניתן לחלק את המקרקעין בעין וכי יש להעדיף את הדרך השנייה שהוצעה על ידי אינג' מנסא, דהיינו לחלק את המבנה בהתאם לחלוקת החללים.

אין צורך לחזור על כל שנאמר בפסק הדין בערעור ודי אם נחזור ונבהיר כי אפילו הייתה המסקנה כי חלוקה בעין אינה אפשרית, או שיש בה הפסד ניכר לשותפים, הרי שהדרך הראויה לפירוק הייתה דרך המכירה כאמור בסעיף 40 לחוק המקרקעין.

סוף דבר לאור כל האמור, אציע לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו.

ביום 18/11/2015, ולאחר שייצוג המשיב הוחלף, הגיש המשיב בקשה לבית משפט קמא לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעד של חלוקה בעין של המקרקעין על פי סעיף 39 לחוק המקרקעין.

לצד זאת, בית המשפט רשאי לחרוג מן הכלל ולהורות על עיכוב ביצוע פסק דין בכפוף לשני שיקולים עקריים - סכויי העירעור ומאזן הנוחות (רע"א 3822/20 עבד אל קאדר נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 14 (6/7/2020); ע"א 4624/22 יוסף לוינסקי ושות' בע"מ נ' דבש, פסקה 5 (14/8/2022); ע"א 4770/22 ליוויה שירותי ספנות בע"מ נ' Libyan Navigator Ltd, פסקה 9 (1/9/2022)).

...

מדובר בהחלטה תמציתית שבה מציין בית המשפט כי "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אינני רואה לנכון לאפשר את תיקון התביעה". בית המשפט הוסיף כי המשיב יוכל להגיש תביעה כספית אולם לא נימק מדוע אין לאפשר לו לעתור לסעד של חלוקה בעין.

בחינת בקשת המערערים לאור השיקולים שפורטו לעיל מעלה כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי ולהורות על עיכוב הפינוי בלבד בכפוף למילוי התנאים כמפורט להלן.

לנוכח כל האמור לעיל דומה שמאזן הנוחות מצדיק מתן צו לעיכוב הליכי הפינוי של המערערים מחלקו של המשיב במקרקעין.

סוף דבר אשר על כן אני מורה על קבלת הבקשה באופן חלקי ועל עיכוב ביצוע פינוים של המבקשים מחלקו של המשיב בנכס כאמור בפסק הדין ועיכוב ביצוע פעולות בנייה הדרושות לשם חלוקת הנכס.

וכלשון בית המשפט (ההדגשות לא במקור) – "שקיעת היסודות היא בהחלט אחד הנזקים העקריים והדומיננטיים שחוזרים בחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה המקורי והמתוקן ועל כך מבוססת התביעה. משכך, התובעים לא יכולים לתבוע חלק מהנזק הכספי שניגרם בשל שקיעת היסודות בתביעה בתיק קמא ואת יתרת הנזק שניגרם בשל שקיעת היסודות בתביעה נוספת נפרדת". כאשר התובע עצמו מציין בבקשה שבדעתו להגיש "תביעה עתידית נפרדת בגין אותה מסכת עובדתית ואותה עילה, אשר תיכלול את יתר הסעדים הקנויים לתובע בגין עילת התביעה" – הרי הנכון הוא להבהיר שמלכתחילה היה על התובע להגיש תביעה הכוללת "את יתר הסעדים הקנויים לתובע". כאשר כך לא נעשה – אין להכשיר בדיעבד את המעשה בדרך של מתן היתר לפיצול סעדים.

נימוק רביעי מארבעה לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה – תיקון כתב התביעה יסיג ההליך לנקודת ההתחלה תיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעדים, הוספת חוות דעת רפואית, הוספת "כל מיסמך אחר המעיד על הנזקים בפועל" וכן כל תיקון כולל נוסף – ממילא יחייב הגשת כתב הגנה מתוקן, ניהול הליכים מקדמיים מחודשים, ובודאי הגשת תצהירי עדות ראשית מעודכנים.

...

וכלשון הבקשה, התובע עותר - "לאפשר לתובע לתקן את תביעתו ולכלול בה את מלוא הסעדים הקנויים לתובע בגין התקשרותו עם הנתבע, שכאמור טרם נאמדו באופן מלא בעת הגשת התביעה ולאפשר להגיש חוות דעת רפואית אשר תעמיד את אחוזי הנכות בגין התאונה ו/או כל מסמך אחר המעיד על הנזקים בפועל". אין מקום להיעתר לבקשה וזאת בשל הנימוקים הבאים, אשר די בכל אחד מהם כדי לדחותה: נימוק ראשון מארבעה לדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה – הבקשה אינה מפרטת פסקאות התיקון הנדרש הבקשה לתיקון כתב התביעה אינה מפרטת את הפסקאות אותן מבקש התובע להוסיף.

יתרה מכך, הבקשה היא כללית ומתייחסת לכוונה להגשת חוות דעת רפואית, ולהגיש "כל מסמך אחר המעיד על הנזקים בפועל". אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה, אשר אינה מפרטת אחד לאחד מה הפסקאות שהמבקש עותר להוסיף לכתב התביעה או מה הפסקאות או המילים אותם הוא מבקש להשמיט.

סוף דבר לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.