תיק מוצגים לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

גם עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות) בעל דין יכול להגיש חוות דעת של מומחה, בעיניין שאינו ברפואה, לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד שמיעת הראיות.

התובע הוסיף וטען, כי חוות הדעת לא באה בהפתעה לנתבעים, והוא ציין במפורש בהודעה על הגשת תיק המוצגים מטעמו (סע' ב להודעה מיום 13.4.2021) וגם בתחשיב הנזק מטעמו (בסעיף 4.6), כי תוגש בהמשך חוות דעת של מומחה לבטיחות.

...

לאור המקובץ לעיל, התובע מבקש לדחות את בקשת הנתבעים ולחייבם בהוצאות ושכ"ט עו"ד. בתגובת הנתבעים לתשובת התובע נטען, כי טענות התובע אינן אלא הוספת חטא לפשע.

סבורני כי התשובה לכך, היא בחיוב.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, בהתחשב במהות הראיה, בשלב בו מצוי ההליך ובסד הזמנים המאפשר לנתבעים להגיש חוות דעת נגדית, אני דוחה את בקשתם.

כמו כן טען כי עיקר המסמכים מצוי בתיק המוצגים וכי התובע מנסה לנפח, להסלים ולסרבל את התובענה ללא צורך.

תקנות סד"א 60-56 לתקנות החדשות קובעות כלהלן: "...פרק ט': שאלונים, גילוי ועיון במסמכים

עיון במסמכים תק' (מס' 2) תש"ף-2020 עד שלושים ימים לאחר שהחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים לפי תקנה 57, או במועד אחר שיורה בית המשפט, ישלימו בעלי הדין את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם על חשבון בעל הדין שבקש את העיון.

...

הערעורים התקיימו בפני כבוד השופטים לוין, ואגו וגד גדעון, ובמעמד הצדדים התקבל הערעור ובו נקבע , ביום ה- 20/5/20, כלהלן: "...לאחר שמיעת המלצות בית המשפט, מקובל עלינו מתווה שלפיו פסק הדין מושא הערעורים יבוטל, הדיון בבית המשפט השלום יתחדש וישמע מהשלב שלאחר הגשת כתבי הטענות (כתב תביעה והגנה), כאשר ידונו כל עילות התביעה הנוספות מלבד עילת עושק. הצדדים יוכלו להתבסס על הראיות שכבר הוגשו, ולהגיש כל בקשה שיחפצו להגשת ראיות נוספות או בקשות דיוניות אחרות, ובית המשפט השלום יכריע ויורה כטוב בעיניו לרבות במישור ההליכים המקדמיים....". וכן כלהלן: "...הצדדים שמעו הערותינו ואלה התמקדו בכך שלטעמנו ולכאורה עילת העושק לא בוססה די הצורך והנמקת בית המשפט שקיבל את הטענת חוסר הניסיון של המערערת והקשר הסיבתי בין זה לכריתת הסכמי שכר הטרחה, אינה מספקת. בנסיבות אלה יתר העילות עדיין לא הוכרעו....משום כך, הצדדים הגיעו להסכמות שעוגנו בפרוטוקול ושלהן אנו נותנים תוקף. לפיכך, פסק הדין מושא הערעורים מבוטל והדיון בבית משפט השלום יתחדש וימשך כפי הנקוב בפרוטוקול ובהסכמות הצדדים". לאור האמור, לאחר שובו של התיק למותב זה, ועם חידוש ההליכים בו, הוריתי ביום ה- 7/6/20 על השלמת הליך גילוי מסמכים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, ובתגובת המשיבה הגעתי להכרעה כי על אף הימשכות ההליכים בסכסוך זה בפני, הרי שעסקינן, כך עולה, ואף לשיטת הצדדים, אשר טענו זאת בבקשה ובתגובה לה, ב-"אותה גברת בשינוי אדרת", ובבקשה דומה לאלו שהוגשו בפני מותב זה חדשות לבקרים במסגרת "גלגולה הראשון" של התובענה בפני.

הרושם המסתמן בפני כעת, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הוא שהחומרים והמסכים המצויים בידי הנתבע הוצגו, ומה שאין באפשרותו וביכולתו להציג – לא הוצג.

בנסיבות אלו ועל מנת להימנע מהחלטות סרק, וכן היות ובית המשפט התרשם כי הנתבע הבין היטב את הבקשות לגילוי, וסיפק הוא את המידע שיש ברשותו או שיש ביכולתו לספק, הנני קובעת כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

תקנה 134(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות) מטילה על יוזם ההליך הערעורי חובה לצרף לערעור את המסמכים עליהם הוא מבקש להסתמך אשר "הוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת". תקנה זו מחליפה, הלכה למעשה, את החובה שהייתה קבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בהגשת תיק מוצגים על-ידי יוזם ההליך הערעורי (להרחבה ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי מורה נבוכים 448, 457 (2021) (להלן: רוזן-צבי)).

...

אם כן אני מורה כדלקמן: המערערת תגיש עד ליום 9.6.2021 הודעת ערעור וסיכומים מתוקנים.

טענות הצדדים המבקש (להלן: "הנתבע 3") טוען כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט 2018 (להלן: "התקנות") הוא רשאי לבקש רשות ערעור על החלטה זו בתוך 60 יום מיום מתן ההחלטה ובכוונתו לעשות כן. אציין כי הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 29.11.22 וביום 20.12.22, הנתבע 3 אכן הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.

התובע מפנה אף להחלטה בת"א 56147-07-18 משה ואח' נ' גאון – חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח' מיום 02.11.21 (להלן: "עניין גאון") בה נקבע כי גם על פי התקנות החדשות אין בעצם הכוונה להגיש בר"ע, כדי להביא לעצירת הדיון בתיק באופן אוטומאטי ל – 60 יום.

לטענתו הנתבע 3 לא יינזק באופן בלתי הפיך מגילוי המסמכים שכן ככלל בית המשפט של העירעור יוכל לקבוע אם יראה לנכון שמסמך מסוים יוצא מתיק המוצגים ו/או לקבוע למשל שהוא לא יהווה ראיה ולא ניתן יהיה להשתמש בו בהליכי ההוכחות.

...

לטענת התובע יש לדחות את הבקשה על הסף משום שהוגשה בשיהוי ובחוסר תם לב. לטענת התובע, הנתבע 3 לא קיים שתי החלטות של בית המשפט שניתנו ביום 01.10.22, תוך ביזיון בית המשפט, כשהיה עליו לשלם לתובע הוצאות בסך 3,500 ₪ ולגלות את תדפיסי החשבון לא יאוחר מיום 10.11.22.

בנוגע למאזן הנוחות, אציין כי אף שאני מקבלת את טענת התובע, כי גם במקרה של גילוי התדפיסים (למשל רק לבית המשפט), אין מדובר במצב בלתי הפיך, על כן אין בכך טעם להיעתר לבקשה.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי אני נעתרת לבקשה.

יחד אם זאת וכאמור לעיל, אני סבורה כי לא היה מקום לבקש עיכוב ביצוע לאחר המועד לביצוע ההחלטה ועל כן אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבע 3 לשאת בהוצאות התובע בסכום של 3,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. ניתנה היום, כ"ט כסלו תשפ"ג, 23 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.

עיון בכתב התביעה מלמד, כי התובעת פרסה בתמצית את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה", כנדרש על פי תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (אשר היו בתוקף במועד הגשת התביעה).

עיון במוצג ג' לתיק המוצגים של נתבעות 3 ו-4 (תיק המל"ל עבור נכות כללית ושירותים מיוחדים, לעיל ולהלן: "תיק המל"ל"), מלמד, כי משנת 2009 הוכרה התובעת כבעלת נכות רפואית משוקללת יציבה בגובה 77%, ועיקר הליקויים הקשורים לענייננו הנם בגין ליקוי ראיה (60%), ירוד (קטרקט – 5%), הגבלה בשדות ראיה (10%).

דומה כי אין חולק בדבר מעמד תעודת עובד ציבור, וראו לעניין זה סעיף 34 לפקודת הראיות, וכן ההוראה בתקנה 83(ד) לתקסד"א החדשות.

...

בהתחשב במכלול הראיות שהוצגו בפני אני סבור כי בגין ראש נזק זה יש לפצות את התובעת בסך של 100,000 ₪.

עם זאת, אני סבור כי יש מקום לפסוק לתובעת סך של 10,000 ₪ כפיצוי גלובלי בגין ראש נזק זה. סיכום סך הנזק עומד בשלב זה על סך של : 190,000 ₪ אשם תורם כאמור, לתובעת ייחסתי אשם תורם לתאונה בשיעור של 5%, ולפיכך שיעור הנזק בניכוי אשמה התורם מסתכם בסך = 180,500 ₪.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, ולפיה כלל הנתבעים נושאים באחריות לנזקי התובעת כתוצאה מהתאונה, אולם התביעה נבלעת, אין בידי מנוס אלא מלקבוע, כי התביעה - נדחית.