אינני סבורה כי אי מתן אישור בית המשפט לעינייני מישפחה לעסקה הנו עניין "טכני" או כי ניתן לוותר עליו; הוראות החוק בכלל, והוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בפרט אינן דבר שניתן להיתעלם ממנו.
לישכת ההוצאה לפועל, ובית המשפט הדן בערעורים על החלטות רישמי ההוצאה לפועל – אינם יכולים לקבוע זכויות מהותיות, ולרשם ההוצאה לפועל (או לבית המשפט היושב כערכאת ערעור על החלטות הרשם) אין סמכות לקבוע זכויות מהותיות של בעלי דין, וזאת למעט בעניינים ספורים לגביהם נקבע במפורש בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 שהחלטות רשם ההוצאה לפועל כמוהם כפסק דין (לדוגמה סע' 20 לחוק ההוצאה לפועל – חיוב ביתר, או סע' 48 לו – חיוב צד ג' בחוב הפסוק).
עוד אני קובעת, כי ככל שלפינוי המקרקעין יידרשו עלויות מאת התובע – הוא יהיה זכאי להפרע מתוך הכספים שהפקיד בקופת בית המשפט ואשר מיועדים לנתבעת, ויוכל לקבלם על יסוד החלטה מתאימה של רשם ההוצאה לפועל, בתיק ההוצאה לפועל, ככל שיידרש לפתוח תיק כזה לצורך יישום פסק דין זה.
7.5 לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מתירה לתובע לפצל סעדיו כדי שיוכל לתבוע מכל מי שיסבור שהוא בעל דינו הנכון כל סעד כספי בגין החזקת המקרקעין לתקופה שהחל מיום 22.3.15, המועד בו קיים התובע את פסק הבורר, ואשר החל ממנו ואילך לא זכאית הייתה הנתבעת או "מי מטעמה" להוסיף ולהחזיק במקרקעין, ובכפוף לכל טענת הגנה או תביעה שכנגד, שתעמוד לאותו בעל דין.
...
7.4 אני מורה כי יתרת הכספים שהופקדו בידי התובע בקופת בית המשפט בהתאם להחלטתי מיום 19.2.18 (קרי: חלקה של הנתבעת בכספים שעל התובע היה לשלם בהתאם לפסק הבורר), על פירותיהם, יועברו לנתבעת, באמצעות בא-כוחה רק לאחר שתוגש הודעה משותפת מטעם הצדדים על פינוי המקרקעין בפועל.
בהקשר זה אומר, כי בהעדר ראיה אחרת מטעם הצדדים לחלוקת זכויות בלתי שוויונית בין הנתבעים 1-2 לבין עצמם, לאור הוראות הסכם המכירה (בו רשומים הנתבעים 1-2 כרוכשים) והחיובים עפ"י פסק הבורר, ועל יסוד הוראות רישת סע' 59(ב) לחוק החוזים (לפיה "חזקה על הנושים שהם שותפים בחיוב בחלקים שווים"), אני קובעת כי זכויות הנתבעים 1-2 במקרקעין, וחלוקת הכספים מאת התובע לכל אחד מהם, היא שווה, וזאת ביחס לכספים שהופקדו בקופת בית המשפט בהתאם להחלטתי מיום 19.2.18.
עוד אני קובעת, כי ככל שלפינוי המקרקעין יידרשו עלויות מאת התובע – הוא יהיה זכאי להיפרע מתוך הכספים שהפקיד בקופת בית המשפט ואשר מיועדים לנתבעת, ויוכל לקבלם על יסוד החלטה מתאימה של רשם ההוצאה לפועל, בתיק ההוצאה לפועל, ככל שיידרש לפתוח תיק כזה לצורך יישום פסק דין זה.
7.5 לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מתירה לתובע לפצל סעדיו כדי שיוכל לתבוע מכל מי שיסבור שהוא בעל דינו הנכון כל סעד כספי בגין החזקת המקרקעין לתקופה שהחל מיום 22.3.15, המועד בו קיים התובע את פסק הבורר, ואשר החל ממנו ואילך לא זכאית הייתה הנתבעת או "מי מטעמה" להוסיף ולהחזיק במקרקעין, ובכפוף לכל טענת הגנה או תביעה שכנגד, שתעמוד לאותו בעל דין.