תחולת צו הרחבה על אינסטלטורים בבניין

באשר להסכם הקבלנות- מבוקש להראות כי במסגרת ההסכם, הנתבעת 1 העניקה שירותי בנייה באתר הבנייה ובהתאם כי חל על הצדדים צו ההרחבה בענף הבניין.

משהנתבעת הצהירה כי היא חברת אינסטלאציה, עניין חלות צו ההרחבה על הצדדים יקבע במסגרת מתן פסה"ד על כל המשתמע מכך.

...

ביום 12.03.18 הגישה הנתבעת 1 תגובתה לבקשה דנן, בה ציינה כי דין הבקשה להדחות מהטעמים שיפורטו להלן: דוחות הנוכחות באתר הבנייה- לתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם הנתבעת 1 צורפו דוחות הנוכחות הממוחשבים של התובע שהנתונים בהם הועברו משעון הנוכחות שהחתים התובע עם כניסתו ויציאתו מהעבודה.

פנקס החופשה- הנתונים באשר לימי החופשה של התובע מופיעים במסגרת דוחות הנוכחות ו/או תלושי השכר שצורפו ומכאן כי אין כל מקום לצרפם בשנית ודין הבקשה להדחות.

סוף דבר: הבקשה נעתרת כאמור לעיל.

דיון והכרעה מספר סוגיות עולות מן המחלוקות בין הצדדים עליהן עלינו ליתן דעתנו, ובכלל זה עלינו לשאול את עצמנו האם התובע עבד תקופה רצופה אחת אצל הנתבעת או שמא כטענתה, עסקינן בשתי תקופות שחל ביניהן נתק? עוד עלינו לברר האם חלות על הנתבעת הוראות צו ההרחבה בענף הבנין בהתאם לעיקר עיסוקה ומהי השלכת קביעה זו על הזכויות הסוציאליות הנתבעות ככל שהוכחה זכאות התובע לקבלתן.

משכך, אנו קובעות, כי התובע לא הוכיח שעיקר עיסוקה של הנתבעת הוא בעבודות אינסטלאציה ומקבלות אנו את עמדת הנתבעת בענין זה. מכאן, שאת כלל זכויות התובע אין לחשב בהתאם לצוו ההרחבה בענף הבניה ובכלל זה לא זכאי התובע לחלף הפקדות לקרן הישתלמות.

...

סך הכל שולמה לתובע תמורת 8.85 ימי הבראה והיא נותרה חייבת לו 0.65 ימי הבראה שערכם 246 ש"ח. לסיכום על הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,642 ש"ח מהם 246 ש"ח בגין הפרשי דמי הבראה, 250 ש"ח בגין דמי חופשה ו-3,146 ש"ח בגין הפרשי תגמולים ופיצויים.

על כן, נדחית טענת קיזוז זו. התובע, שהגיש תביעה על סך של 54,200 ש"ח זכה בכ 7% מתביעתו.

בתביעתו עשה שימוש שאינו ראוי, לגישתנו, בהיפוך נטל הראיה הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 על מנת לחייב את הנתבעת בתשלום גמול שעות נוספות בגובה 60 שעות לחודש, סכום ש"צמח" פלאים בתצהירו והועמד על סכום הגבוה פי 1.5 לערך מסכום התביעה ברכיב זה, ואף זאת ללא שהוגשה על ידו בקשה לתיקון כתב התביעה ו/או הסבר אחר ואף שדו"חות הנוכחות שניהלה הנתבעת נמסרו לתובע במסגרת תצהיר גילוי המסמכים ועיון בהם היה בו כדי לאיין את תביעתו ברכיב זה. בנסיבות אלה מצאנו לחייב את תובע לשלם לנתבעת הוצאות תביעה זו סך של 8,000 ש"ח אשר תשולמנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו.

המבחן המכריע לבחינת תחולת צו ההרחבה לאור כללי הפרשנות החלים על יישום צוי הרחבה על תחומי עיסוק או ענפים שונים הוא מהות עסוקו העקרי של המעסיק.

על פי הסווג האחיד של ענפי הכלכלה מ-1993, ענף הבניין כולל: "עבודות פיתוח באתר הבניה, הקמת מבנים שלמים או חלקי מבנים, עבודות נגרות ומסגרות, התקנת מיתקני מים, חשמל, מיזוג ומערכות אחרות. גימור הבניין, שיפוצים ותיקונים במבנים, הקמה, הרכבה והצבה של מבנים מוכנים". כמפורט לעיל, עיקר עסוקו של הנתבע בשיפוצים, לרבות חשמל ואינסטלציה בבתים פרטיים; יוצא כי תחום עסוקו של הנתבע כלול בענף הבניין בהתאם לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה.

שעה שעיסוקו של הנתבע מוגדר על פי הסווג האחיד של ענפי הכלכלה מ-2011 כחלק בענף הבניין (תת ענף 43) לא יכולה להיות מחלוקת לטעמנו בשאלת תחולת הוראות וצו ההרחבה בענף הבניין ביחסים שבין הצדדים.

...

משהנתבע לא עמד בחובתו ליתן תובע הודעה על תנאי העסקה, אנו קובעות כי הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסך של 2000 ₪.

לאור האמור משלא הוכיח התובע כי היו לו הוצאות בפועל בגין ארוחות, הרי שהתביעה לאש"ל נדחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו מורות לנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון דמי הבראה בסך של 9,072 ₪.

אינסטלאציה סניטרית.

לעניין הטענה כי הנתבעת עוסקת במסחר סיטוני – לטענת התובעת באתר האנטרנט של הנתבעת היא מפרסמת רשימה חלקית של לקוחות וביניהם בתי עסק המפעילים רשתות בפריסה ארצית וחברות קבלניות לבניין.

סוף דבר: התובעת לא הוכיחה, כי עיקר עיסוקה של הנתבעת הנו ביבוא, יצוא, מסחר בסיטונאות או שירותים ועל כן לא הוכחה תחולת הוראות צו ההרחבה על פעילות הנתבעת.

...

אנו סבורים, כי עצם העובדה שהנתבעת מעניקה 'שירות מסור' ללקוחותיה אינה הופכת אותה לחלק מענף השירותים.

בנסיבות אלו אף הטענה לפיה הנתבעת עוסקת במתן שירותים נדחית.

סוף דבר: התובעת לא הוכיחה, כי עיקר עיסוקה של הנתבעת הינו ביבוא, יצוא, מסחר בסיטונות או שירותים ועל כן לא הוכחה תחולת הוראות צו ההרחבה על פעילות הנתבעת.

לא הוכח בפנינו מדוע יש להחיל את צו ההרחבה על התובע אשר עבד כאינסטלטור בחברה העוסקת במערכות אינסטלאציה וכיבוי אש. לפיכך אנו קובעים כי אין להחיל על התובע את צו ההרחבה בענף הבניין.

...

משקבענו כי צו ההרחבה בענף הבניין אינו חל על התובע, נדחית תביעתו של התובע בעיניין זה. מעבר לידרוש נציין כי שוכנענו שהתובע עזב את עבודתו בשעות מוקדמות ולפני הזמן.

לפיכך, דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.

לאור האמור לעיל, דין התביעה בגין רכיב זה להדחות.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, סך של 1,228 ₪ בגין הפרשי דמי הבראה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 30.11.06 ועד לפרעונם המלא בפועל.