מעדותו של התובע עולה כי בתחילה היה האשם אמור להעיד מטעם הנתבע ועל מנת לסכל עדות זו, פנה התובע למישטרה הפלסטינית והתלונן על כך ש"הוא רצה להעיד נגדי ולעמוד עם יהודים נגד הזכויות שלי".
לטענת הנתבע, בהתאם לתלושי השכר קיבל התובע בעבור 3.5 שנות עבודתו 32 ימי חג ועל כן הוא אינו זכאי לכל גמול שהוא ברכיב זה.
על פי הוראות צו ההרחבה בענף החקלאות זכאי היה התובע לתשלום בגין 9 ימי חג בשנה בכפוף לכך שלא נעדר יום לפני ויום אחרי החג וכי החג לא חל בימי המנוחה השבועית.
לאור התוצאה שאליה הגענו, משזכה התובע בפחות מ-10% מתביעתו, בשל חוסר מהימנות גירסתו, הגם שתביעתו נתקבלה בחלקה אך נדחתה ברובה, ועל רקע העובדה כי פעל לשיבוש הליכי משפט מצאנו כי יש להטיל על התובע הוצאות בגין הליך זה הוצאות בסך של 10,000 ₪.
...
שמענו את עדויות הצדדים ומצאנו לציין כבר בשלב זה כי חלקים ניכרים מעדותו של התובע לא היו מהימנים עלינו ואל כל אחד מהם נתייחס במקום הרלוונטי והנדרש להכרעה, אלא שמכלל התמונה עולה כי אין ליתן אמון בגרסאותיו.
אחרית דבר
על יסוד כל האמור הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן:
א. הפרשי שכר מינימום 7,349.44 ₪.
תביעות התובע קרן השתלמות, חופשה, כלכלה, מענק שנתי ושעות קיץ - נדחות.
לאור התוצאה שאליה הגענו, משזכה התובע בפחות מ-10% מתביעתו, בשל חוסר מהימנות גרסתו, הגם שתביעתו נתקבלה בחלקה אך נדחתה ברובה, ועל רקע העובדה כי פעל לשיבוש הליכי משפט מצאנו כי יש להטיל על התובע הוצאות בגין הליך זה הוצאות בסך של 10,000 ₪.
