במקרה דנן, התובעת טענה לתחולת צו ההרחבה בענף הטקסטיל וההלבשה, אשר חל על כל עובד ב"מיפעל", כשמפעל הוגדר בצו כך:
""מיפעל" – מטויות: כותנה, צמר סרוק, צמר מנופץ, פשתן, סיבים מלאכותיים וסינטטיים, ייצור סיבים וחוטים, אריגים וסריגים סנטטיים ומלאכותיים ועיבודם של כל אלה, בתי אריגה לסוגיהם, ייצור טריקו ו/או גרביים, סריגה, צביעה ואשפרה, הדפסת בדים, ייצור ביגוד ו/או מתפרות של מוצרים לצריכה ביתית ואחרת, בפני עצמם ו/או במסגרת תשלובות.
"
התובעת הציגה תדפיס מאתר האנטרנט של החברה בו נכתב כי:
"חברת וורקר מתמחה בייצור בגדי עבודה ייצוגיים ומקצועיים בהתאמה אישית לצרכיו של כל לקוח. worker מייצרת, מייבאת ומשווקת ביגוד מקצועי, הנעלה, מוצרי בטיחות ומוצרים חד פעמיים לכל ענפי המשק: תעשייה, אירוח, רפואה, מטבח, מסעדנות, שמירה נקיון ועוד.
...
לאור האמור, משמתלושי השכר עולה באופן ברור כי לא שולמו לתובעת נסיעות בחודשים 1/2009 - 10/2009, ומשלא הוצגה כל הוכחה לתשלום הנסיעות במזומן או באופן אחר, אנו מקבלים את גרסת התובעת לפיה לא שולמו לה ההחזרים כנדרש.
אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובעת דמי נסיעות בסך של 9,450 ש"ח (10 חודשים X 945 ש"ח)
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
בהתאם לכך, תשלם הנתבעת לתובעת, בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים:
סך של 9,700 ש"ח כגמול עבודה בשעות נוספות.
