תחולת משפט זר על הסכם עבודה

ראו ע"ע (ארצי) 30279-05-19 חיים זר - מת"ש מרכזי תעסוקה שקומיים בע"מ (10.10.2021) בעיניין פרידמן נגד הוז,[footnoteRef:1] נדונה ההבחנה בין מערכת יחסי עבודה לבין מערכת יחסי היתנדבות, ונקבעו סימני זהוי לעבודה התנדבותית כלהלן – [1: ע"ע (עבודה ארצי) 1270/00 פרידמן – הוז (19.9.2002), עמ' 43 (להלן: "עניין פרידמן")] "אנו עניין לנו ביחסי היתנדבות. המיתנדב הוא עובד במובן המילולי של מושג זה, לאמור הוא מבצע עבודה עבור מעסיק. עם זאת, אין מתקיימים במתנדב יחסי עובד-מעביד עם מעסיקו (דב"ע נד/1-1 קדושי – ידיעות תיקשורת בע"מ [2], בפסקה 7 לפסק-הדין). בדרך-כלל סממני המיתנדב הם שהוא בא לעבודה מרצונו. הוא מבצע עבודה בלא תמורה כספית. הוא אינו צד לחוזה עבודה. הוא אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות עבודה או ימי עבודה. הוא אינו מחויב לתקופת עבודה מוגדרת ורשאי לחדול מלעבוד בכל עת שיחפוץ. הוא אינו נתון למרות המעסיק. מעצם טיבם, יחסי ההתנדבות אינם מעוגנים בהסדר חוזי מוסכם או במסמך בכתב, אף שאין לשלול אפשרות זו. עבודת המיתנדב אינה מצמיחה זכויות מכוח הסכמים קבוציים ובאין הוראה מיוחדת בחוק לא חלים עליהם משפט העבודה המגן, למעט חובת המעסיק לבטח את המיתנדב לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995." עוד נקבע שם – "השאלה אם היתקיימו, בנסיבות מקרה מסוים, יחסי עובד-מעביד או יחסי היתנדבות היא בראש ובראשונה שאלה של עובדה. בית-הדין יכריע בדבר על יסוד התשתית הראייתית אשר תיפרש בפניו ותוך מתן משקל למרכיבים העובדתיים השונים הנוגעים לעניין. כך, למשל, יש לתת את הדעת לקיומו או אי-קיומו של חוזה עבודה בכתב או בעל-פה, במפורש או מכללא. יש לבחון אם קיים הסדר בנוגע לשכר. יש להתייחס לסוג העבודה תוך בחינת מכלול המרכיבים הנוגעים ליחסים שבין הצדדים. במקרה גבולי או במקרה של ספק, ניתוח של נסיבות כל עניין יביא למסקנה המשפטית הנכונה בדבר סוג היחסים שהתקיימו." נטל ההוכחה לקיומם של יחסי עובד – מעסיק, מוטל על הטוען לכך – התובע.

לעומת זאת, לגבי עבודתו בקבוצת הנערים, הוצגו שלושה הסכמי עבודה לשלוש עונות משחקים רצופות, המעגנים את הגדרת תפקידו ואת תנאי השכר ששולם לו בתקופה בה עבד בתפקידו זה. התובע התחיל לעבוד[footnoteRef:2] בקבוצת הבוגרים במחצית נובמבר 2018, לאחר שכבר חתם על הסכם עבודה לעונת המשחקים 2018/2019 כמאמן קבוצת נערים, מבלי לערוך הסכם משלים או נוסף עבור העבודה בקבוצת הבוגרים.

...

אין די בראיה ובטענות שהוצגו לעניין זה, ומכאן הן נדחות.

לסיכום: אנו דוחים את תביעת התובע להכיר בעבודה בקבוצת הבוגרים כעבודה מזכה בשכר לרבות מלוא הזכויות שנתבעו מתוקף טענה זו. לגבי יתר רכיבי התביעה אנו קובעים כדלקמן: רכיב התביעה להשבת ציוד או שוויו – נדחה דמי נסיעות התקבל בסך 3,892 ₪ פיצוי בגין פיטורים בהעדר שימוע בסך 7,000 ₪ פיצויי פיטורים בסך 7,602 ₪ (יש לנכות מהסכום שנפסק את הפיצויים הצבורים) הודעה מוקדמת בסך 4,420 ₪ שכר עבודה בשבתות – נדחה הפקדות לפנסיה – נדחה פדיון דמי הבראה בסך 1,256.5 ₪.

הנתבעת תשלם הוצאות התובע בסך 9,000 ₪ תוך שלושים יום מהיום אחרת יישא הסכום הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל.

. שנית, אין מחלוקת כי התובעים הם מבקשי מקלט מסודאן ואריתראה, אשר למצער אינם יודעים את השפה העברית על בוריה (סע' 50 לסיכומי התובעים), זאת בשונה מקריאת ספרות כפי שעמדנו לעיל, כך שתכלית ההודעה לעובד אינה מתקיימת, כפי שאף מתחייב מחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991.

שלישית, עאצי העיד מחד גיסא, כי כאשר עובד מתחיל לעבוד בחברה מחתימים אותו במזכירות המשרד או מינהלי העבודה על הסכם, הולכים לפי מה שנקבע בשכר מינימום, אם השכר עולה אז צריך לשלם בתלוש מה שנקבע לפי שכר מינימום (ע' 28 ש' 20-25; ע' 29 ש' 1-5), ומאידך גיסא, בחקירתו על ידי ב"כ העיריה, כי אינו יודע לומר אם חלק מהעובדים קיבלו את תנאי העבודה שלא ביום תחילת עבודתם.

גם בהקשר לזהות נותן ההבטחה אין מקום להיקש מהדין המנהלי, שם חל עיקרון החוקיות, ולכן נידרש קיומה של הסמיכה, ואילו במשפט הפרטי חלות הוראות חוק החברות ככל שהמעסיק תאגיד (ראו למשל סעיף 56 לחוק החברות) והוראות חוק שליחות, תשכ"ה-1965 ככל שהמעסיק הנו אדם פרטי (ראו למשל סעיף 6 לחוק השליחות), שאיננו מוצאים מקום להרחיב עליהן.

...

השופטת חני אופק גנדלר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופט דורון יפת ונציגות הציבור גב' אורלי מלי וגב' אידה שפירא; סע"ש 5495-01-18;סע"ש 9547-04-18; סע"ש 8975-04-18; סע"ש 8963-04-18; סע"ש 67896-03-18; סע"ש 67858-03-18; סע"ש 67828-03-18; סע"ש 67806-03-18) (להלן – פסק הדין), בגדרו נקבע כי "שוכנענו כי גרסת התובעים [המערערים כאן (להלן – העובדים)] לגבי השכר השעתי בפועל או כי הובטח להם שכר שעתי נטו בסך 30 ₪ נטו אינה מהימנה; ומכל מקום התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח טענתם זו" (סעיף 50).

כמו כן, אנו סבורים כי בענייננו לא היה מקום להיקש מדיני ההבטחה השלטונית, והדברים מכוונים לקביעת בית הדין האזורי כי נדרשת הבטחה מפורשת וברורה ולדרישה שההבטחה ניתנה על ידי בעל סמכות לתתה תוך הגדרת אלה כ"תנאי הכרחי ותנאי סף".

על אף הקשיים האמורים לא מצאנו לקבל את טענות המערערים במלואן (קרי, קבלת הערעור לגופו) אלא בחלקן (קרי, החזרת העניין להכרעתו המחודשת של בית הדין האזורי).

לא מצאנו מקום ליתן ארכה זו, בין היתר, כיוון שהטבלאות מהוות ככלי עזר בהערכת הראיות והעדויות.

סוף דבר – הערעורים מתקבלים בחלקם במובן זה שהענין מוחזר לבית הדין האזורי לבחינה מחודשת בראי נסיבות הענין, העקרונות שהותוו בעניין zerezgi וההבהרות לעיל.

בסעיף 24 לתצהירו מצהיר התובע כי הוא קיבל מ"בחור בשם טוני שעיסוקו בהוצאת ויזות עבודה לאזרחים זרים, דרישה לחוזה עבודה מול חברה מקומית" ולכן, "התבקשתי על ידי טוני לחתום על חוזה עבודה פקטבי עם חברת א.א. רחמינוב אסיה..." וכי זו הייתה היזדמנות הראשונה בה שמע על קיומה של חברה זו. הנתבעת היא חברת אם וחברת א.א. אסיה חברת בת שהוקמה לצורך ניהול הפעילות באסיה, כפי שנוהגות חברות ישראליות אחרות בתחום היהלומים (ראו עדותו של מר דבש).

חלות של "הסכם השיפוט" וטענה אשר ל"פורום הנאות" בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל יכבד בית המשפט בישראל תניית שיפוט מוסכמת ולא יתן את ידו להפרת הסכמים.

כך נפסק לא מכבר: "מושכלת יסוד היא כי עצם קיומה של תניית שיפוט זר אינה מפקיעה את סמכותו של בית המשפט המקומי. עם זאת, אף שנתון הדבר לשיקול דעתו, הלכה מקובלת היא כי בית המשפט יטה לכבד הסכמים שבין הצדדים... בהנתן תניית שיפוט זר, השאלה איפוא איננה האם מוסמך בית המשפט לידון בתביעה, אלא האם רשאי בעל דין להשתחרר מהוראות ההסכם בו נקשר". (ההדגשות שלנו).

...

מסקנות אשר לזכאות התובע להפרשי תשלום נוכח האמור לעיל, הגענו למסקנה שהתובע לא הוכיח את גרסתו לגבי סיכום על שכר "נטו" ואת זכאותו לתשלומים נוספים בגין הפרשי שכר, זכויות סוציאליות והחזרי הוצאות.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אנו סבורים כי אין התובע זכאי לתשלום בגין הפרשי שכר, זכויות סוציאליות ו/או החזר הוצאות.

לכן, דין תביעתו להידחות, על כל רכיביה.

אין מניעה להחיל את העקרונות שקבע בית המשפט העליון לעניין הפעלת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכל זאת בהתאמה הנדרשת להליכים המנוהלים בבית דין זה ועל פי נסיבות כל עניין.

ראשית, התובע יצא מישראל, לא נטען, כי הוא בעל נכסים בישראל או בחו"ל, ואף לא נימסרה כתובת מגורים בחו"ל. שנית, התביעה הוגשה כנגד מספר נתבעות כאשר כל נתבעת בתורה הנפיקה תלושי שכר לתקופת העבודה אצלה והתובע אישר בעדותו, כי חתם על הסכם למול כל נתבעת (פרו' עמ' 4 ש' 29).

לסיכום, שילוב הנסיבות של בעל דין שהוא תושב זר ללא כל נכס בישראל וללא כתובת ידועה בחו"ל, שהגיש תביעה בסכום אסטרונומי ביחס לתקופת העבודה בגינה קיימים תלושי שכר של נתבעת 1 ואשר סכוייה נראים לכאורה קלושים עד אפסיים (בודאי שביחס לסכום זה כלפי נתבעת 1) מצדיק חיוב בערובה.

...

אשר לטענת התובע בתגובה, כי טרם התקיים שלב גילוי המסמכים שיכול לסייע לו להוכיח את טענותיו ומטעם זה אין הצדקה לבחון את המצב בשלב הנוכחי - דינה להידחות.

לאור כלל הנתונים שפירטתי אני סבורה, כי סיכויי התביעה בשלב הנוכחי נחזים להיות נמוכים עד קלושים, קל וחומר ביחס לסכום התביעה.

לסיכום, שילוב הנסיבות של בעל דין שהוא תושב זר ללא כל נכס בישראל וללא כתובת ידועה בחו"ל, שהגיש תביעה בסכום אסטרונומי ביחס לתקופת העבודה בגינה קיימים תלושי שכר של נתבעת 1 ואשר סיכוייה נראים לכאורה קלושים עד אפסיים (בוודאי שביחס לסכום זה כלפי נתבעת 1) מצדיק חיוב בערובה.

סוף דבר: נוכח מסקנתי, כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה נותר לדון בגובה הערובה.

אני מורה, כי התובע יפקיד סך 8,500 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת 1 וזאת בתוך 30 ימים ולא יאוחר מיום 1.9.21 שאם לא כן תימחק התביעה כנגד הנתבעת 1 ללא התראה נוספת.

השמוש בתקנת הציבור כמכשיר ל"תיקון" חוזה זר חייב להיעשות תוך היתייחסות לנסיבות המיוחדות של כל עניין הנידון בפני בית הדין, תוך בחינת עצם הצורך בהזדקקות למנגנון תקנת הציבור ותוך בחינה פרטנית של עצם ההצדקה שבשימוש במנגנון זה. (7) המציאות המיוחדת הנוגעת לאיזור: בבחינת ההצדקה להחלת נורמות ממשפט העבודה הישראלי על חוזה העבודה באיזור, יש לתת את הדעת למציאות המיוחדת השוררת בין הדין הישראלי והדין הזר.

...

לסיכום (א) באזור יהודה ושומרון - בשונה ממדינת ישראל - חל דין האזור שהוא, לענייננו, משפט העבודה הירדני כפי שתוקן על ידי צווי המפקד הצבאי.

(ב) בנסיבות הערעורים שבפנינו אין כל זיקה מיוחדת המובילה למסקנה כי על העסקת העובדים תושבי האזור חל המשפט הישראלי.

סוף דבר הערעורים מתקבלים במובן זה שאנו קובעים כי דין חוזה העבודה של העובדים בפנינו הוא הדין החל באזור.