לטענת התובעת, על העסקתה חלה חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, מכוחה היה על הנתבעות לשלם לה תוספת וותק.
...
הנתבעת 1 טוענת בבקשתה שהתובעת הועסקה על ידי הנתבעת 2, כי אין בידי הנתבעת 1 נתונים כלשהם מעבר למספר תלושים שאותרו במערכת השכר לשנת 1995, כי אף התובעת מאשרת בכתב התביעה שהועסקה על ידי הנתבעת 2 החל משנת 1996, וכי דין התביעה נגד הנתבעת 1 להידחות על הסף מטעמי התיישנות, שיהוי, היעדר עילה, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים.
התובעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה שכן סילוקה של תביעה על הסף הוא צעד חמור ואף אם קיים סיכוי קלוש לתביעה, עדיפה הכרעה שמבוססת על בירור עובדתי.
אכן, בין הנתבעת 2 לבין התובעת מחלוקת לגבי חבותה של הנתבעת 2 בפיצויי פיטורים גם בגין תקופת ההעסקה שקדמה ל-10/96, אך בירור שאלה זו אינו מצדיק המשך ההליך נגד הנתבעת 1, וניתן יהיה לזמן מטעמה כל עד רלוונטי לבירורה של מחלוקת זו.
התוצאה
תביעת התובעת נגד הנתבעת 1 נדחית על הסף בשל התיישנות, ומכל מקום דינה להימחק בהיעדר עילה.
התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות ההליך בסך 2,500 ₪.
