מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תחולת המשפט הישראלי ביהודה ושומרון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הגעתי למסקנה כי על פי המבנה של בתי המשפט הצבאיים; השופטים וכישוריהם (הדומים לאלה של שופטים בבתי משפט מקבילים במדינת ישראל); הדמיון לעקרונות המשפט הפלילי הישראלי; הזהות הכמעט מלאה בסדרי הדין ודיני הראיות, בין בתי המשפט הצבאיים לבין הערכאות הישראליות; היישום של הפסיקה הישראלית (המצוטטת רבות בפסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים באיזור יהודה ושומרון) – כל אלה הביאוני למסקנה כי יש להחיל את ההסדר הישראלי בדבר שימוש בפסק דין מרשיע בהליך פלילי כראיה לכאורה בהליך אזרחי.
...
בכל מקרה, גם אם אקבל את טענות התובעים בנקודה זו או אחרת, בתיק זה או אחר, לא אוכל להיעתר לבקשתו של ב"כ התובעים וליתן פסק דין המתייחס לכל אחריות הרש"פ. 1947.
טענת הנתבעים, לפיה לא הוכח כי הרש"פ צפתה או יכלה לצפות באופן קונקרטי, את הפיגועים נשוא התביעות, ולא הוכח קשר סיבתי בין הפיגועים לבין הרש"פ, ולכן, לטענת הרש"פ אין עליה חובת זהירות קונקרטית, טענה זו נדחית לאור הקביעות העובדתיות כי הרש"פ לא רק שצפתה או יכלה לצפות את הפיגועים, אלא שהוכח קשר סיבתי בין הפיגועים לבין הרש"פ. 2797.
הטענה האחרונה של הנתבעים כאילו מדיניות משפטית מצדיקה שיקולים של שלילת חובת הזהירות או צמצומה, חרף יכולת הצפייה הפיזית (סעיף 906 לסיכומי הנתבעים) – גם היא נדחית.
אינני סבור כי עלי להכריע בשאלה האם ניתן להחיל את עקרונות תורת האורגנים על יישות ציבורית, כגון: הרשות הפלסטינית, מבחינה פורמלית או מהותית, משום שאני סבור כי המחלוקת בין הצדדית תתיישב באופן שונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ממלכת ירדן הכריזה על סיפוח שטחי הגדה המערבית בארץ ישראל- יהודה ושומרון- לממלכה הירדנית בשנת 1954 ובתוך כך, החילה על תושבי הגדה המערבית.
"...חוק זר, חוק אשר אינו נוהג במדינת ישראל, דינו כדין עובדה. מי שמסתמך עליו, חייב לפרש בכתב הטענות שלו, כי יש לנהוג בעיניין לפי המשפט הזר ומה הן קביעותיו של אותו משפט החלות על העניין" (י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית) עמ' 137; רע"א 3555/20  DONNA ITALIA AUSTRALIA PTY LTDנ'DONNA ITALIA (INTERNATIONAL)  (7.6.2020)).
...
בסיכומו של דבר - לא שוכנעתי כי התובע הרים את הנטל המוטל על שכמו להוכיח את בעלותו בזכויות במקרקעין, כמו גם את מיקומה של החלקה הנוספת ועצם הפקעתה על-ידי המדינה.
אשר על כן, הנני דוחה את תביעתו בקשר למקרקעין, כולם, בחלקה ובחלקה הנוספת.
בנסיבות אלו, בשים לב למהות התובענה, מיהות הצדדים, ודרך ההכרעה הסכסוך, במתכונת עליה הוסכם, על יסוד חומר הראיות בתיק, ללא שמיעת ראיות, הנני מחייב את התובע בהוצאות המשפט של הנתבעת, בסכום מתון של 10,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק, ממועד פסק-הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2003 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לסיכום דברינו עד כאן ייאמר כי המשפט הישראלי חל בתחומי מדינת ישראל בלבד, ואולם חוקים מסויימים הוחלו על אזרחים ישראליים המתגוררים באיזור יהודה ושומרון (משפט המובלעת).
...
לסיכום (א) באזור יהודה ושומרון - בשונה ממדינת ישראל - חל דין האזור שהוא, לענייננו, משפט העבודה הירדני כפי שתוקן על ידי צווי המפקד הצבאי.
(ב) בנסיבות הערעורים שבפנינו אין כל זיקה מיוחדת המובילה למסקנה כי על העסקת העובדים תושבי האזור חל המשפט הישראלי.
סוף דבר הערעורים מתקבלים במובן זה שאנו קובעים כי דין חוזה העבודה של העובדים בפנינו הוא הדין החל באזור.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1976 בעליון נפסק כדקלמן:

בא-כוח היועץ המשפטי נקט שם את העמדה שבית-הדין של העדה היוונית-האורתודוכסית, היושב גם הוא בירושלים המזרחית, מפעיל סמכות כפולה, גם כלפי השטח שבו חל משפט מדינת ישראל, וגם כלפי יהודה ושומרון (שם: יריחו), ובהפעילו את סמכותו השניה הוא פועל לפי המשפט הירדני החל עתה באותו שטח מכוח סמכותו של הממשל הצבאי הישראלי.
...
אין אני סבור שדרושה לכך הסכמת המחוקק דווקא.
לפי המסקנה אליה הגעתי אינם צריכים דברים אלה לעניננו.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2003 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עיננו רואות, אפוא, כי בתחומי משפט שונים נקט בית המשפט העליון באותה מדיניות, קרי: אומנם איזור יהודה ושומרון וחבל עזה אינם חלק ממדינת ישראל, אך אין הם בריבונות זרה במובן זה שהחלת החוק הישראלי על התושבים הישראלים המצויים שם מהוה פגיעה בריבון זר. נהפוך הוא, התכלית של דברי החקיקה ואפילו אמנות בינלאומיות היא כי החוק הישראלי יחול על תושבי ישראל הגרים באיזור יהודה, שומרון וחבל עזה.
...
ראש ההוצאה לפועל הגיע למסקנה כי נתונה הסמכות ללישכת ההוצאה לפועל, ובכך דחה את טענת החייבים (המבקשים שבפניי), תוך חיובם בהוצאות בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
אני סבור כי כוונת הצדדים בעת חתימת שטר המשכון הייתה לממשו כמו שטר משכון בישראל (וכזכור, אישר עו"ד ננר, ב"כ המבקשים, כי בעת מתן ההלוואה והחתימה על מסמכי המשכון, לא היו המבקשים מודעים כלל ועיקר לטענת חוסר הסמכות; ראה פיסקה 34 לעיל).
התוצאה היא כי הערעור נדחה.
המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ בצרוף מע"מ, ובתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דין זה ועד ליום התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו