נוסף על מבחנים אלה, יידרש בית הדין בבואו להכריע בשאלת זהות המעסיק, גם לבחינת עניינים אלה: מיהו "הצד השני" של חוזה העבודה, ב"חצרו" של מי מבוצעת העבודה; מיהו המשתמש בעבודה; ומי מממן את שכרו של העובד.
בע"ע 478-09 יצחק חסידים – עירית ירושלים (מיום 13.1.2011) קבע בית הדין הארצי כי אין עוד תוקף לחזקה שנקבעה בהילכת כפר רות, אולם הוא הותיר על כנה את דרך הבדיקה המהותית שהותוותה בהילכת כפר רות כאשר הדגיש, כי זהות המעסיק תקבע על יסוד היתקשרות אותנטית ולגיטימית עם קבלן משנה, תוך איבחנה ממקרה שבו קיים הסדר פקטבי, שמטרתו להיתחמק ממחויבות המעסיק, תוך ניסיון להסוות את יחסי העבודה ופגיעה בזכויות העובד.
הלכה פסוקה היא כי עובד חודשי אינו זכאי לתשלום נפרד של דמי חגים אלא לתמורה בגין עבודתו בימי החג, ככל שעבד שכן:
"התשלום עבור חגים, מכח ההסכם הקבוצי, הנו תשלום המגיע לעובד עקב עבודתו, ולא עבור עבודתו, באשר הנחה היא שאין העובד עובד ביום חג.
...
יצוין, כי בכל הנוגע לעבודה בימי החג שבגינם זכאי היה התובע לקבל תמורה נוספת ככל שעבד, הרי שכמפורט לעיל, התובע לא פירט ולא הוכיח את ימי החג שבהם עבד ועל כן אין מקום לפסיקת תשלום נוסף בגין עבודה בימי חג.
אחרית דבר
על יסוד כל האמור, ישלמו הנתבעות 1, 2 ו-5, ביחד ולחוד, לתובע כדלקמן:
פיצויי פיטורים בסך של 19,085 ₪.
התביעות לתשלום גמול מנוחה שבועית, פדיון חופשה ודמי חגים – נדחות.
התביעה כנגד הנתבעים 3, 4, 6, ו-7 - נדחית
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מהיום.
