תוקף רשיון נהיגה צבאי קבוע באזרחות

אני אזרח שומר חוק.

<#2#> גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 21.3.17 בשעה 21:23 בצומת הרחובות גולדה מאיר ואסירי ציון בירושלים, נהג ברכב מספר רשוי 50-293-71, כשתוקף רישיון הנהיגה פקע ביום 16.5.02, וחלפו למעלה מ-6 חודשים מיום פקיעת תוקפו.

עוד הוסיף, כי חלה במהלך שנת 2006 ונאלץ לקבל טיפולים אינטנסיביים ובסיטואציה זו נעדר מהמשפט שהיה קבוע בעיניינו, דבר שגרם להשתלשלות הדברים כפי שמתוארת באישום.

אוסיף, כי התרשמתי כי על הפרק אדם נורמאטיבי ששירת כקצין בצבא שירות משמעותי.

...

אחרי שהוא נתפס בפעם הזו הבנו שאי אפשר ככה, היה כורח ומה היה קורה אם היה קורה עוד פעם? אז החלטנו שאנחנו מנקים שולחן, והמאמצים שהנאשם עשה כדי לקבל רישיון היו קריעת ים סוף, מציג לבית המשפט תעודת נכה, אך הנאשם עדיין צעיר.

כותרות התקנות מחזקות זאת, שכן תקנה 567 מדברת במי שיכול לנהוג בארץ כשבידו "רישיון זר" - כאשר הכוונה היא לאותם מי שחיים בחו"ל ומזדמנים לארץ לטיול או לביקורי מולדת, שאז לא יעלה על הדעת שנדרוש מאלו לבדוק את תוקף רישיונם חדשות לבקרים ולכן הם יוצאים ידי חובה בנהיגה בהצגת רישיון זר. לא אלו כאלו המצויים בתקנה 567א שכותרתה "רישיון נהיגה לעולה ולתושב חוזר" - כשברור שהכוונה היא לאלו המתכוונים לחזור ולהשתקע בארץ ולהפוך אותה לארצם הקבועה.

כמובן שבמקרה כזה, כאשר אותם מי שמתכוונים לשהות שהות קבועה ולהפוך את ישראל לביתם, הרי שעליהם (לאחר שנה) לשאת רישיון נהיגה ישראלי, שאף הוא חלק ממאפייני האזרחים והתושבים בארץ.

בעיניין זה אף אפנה לע"פ (י-ם)יעל ולדינגר נ' מ"י, שם כותב כב' השופט רביד: "לאור טענת המערערת, לפיה עזבה את ישראל עם תום שרותה הצבאי, נישאה ומתגוררת בארצות הברית דרך קבע עד היום, הרי שתקנה 567א לתקנות התעבורה אינה חלה עליה. במועדים הרלוונטים לכתב האישום המערערת לא הגיעה לישראל בכוונה להשתקע בה, אלא לצורך ביקור משפחתי, ואין לראותה עולה חדשה או תושבת חוזרת." מכל המקובץ, הרי שבהנתן הנאשם הזה שבפני, אשר חי ועובד בצרפת ב- 40 השנים האחרונות, ואף אם מגיע לביקורים בישראל ואף אם הם תכופים, אינם עולים על שנה אחת, הרי שתקנה 567 חלה עליו.

...

בעניין זה אף אפנה לע"פ (י-ם)יעל ולדינגר נ' מ"י, שם כותב כב' השופט רביד: "לאור טענת המערערת, לפיה עזבה את ישראל עם תום שירותה הצבאי, נישאה ומתגוררת בארצות הברית דרך קבע עד היום, הרי שתקנה 567א לתקנות התעבורה אינה חלה עליה. במועדים הרלוונטים לכתב האישום המערערת לא הגיעה לישראל בכוונה להשתקע בה, אלא לצורך ביקור משפחתי, ואין לראותה עולה חדשה או תושבת חוזרת." מכל המקובץ, הרי שבהינתן הנאשם הזה שבפני, אשר חי ועובד בצרפת ב- 40 השנים האחרונות, ואף אם מגיע לביקורים בישראל ואף אם הם תכופים, אינם עולים על שנה אחת, הרי שתקנה 567 חלה עליו.

סוף דבר: אני קובעת כי התקנה החלה על הנאשם הינה תקנה 567 לתקנות התעבורה, שכן המבחן הינו מבחן התושבות, אולם, לאור התיקון כפי שתוקן ונכנס לתוקפו ב- 30.9.15 , קודם יציאתו של הנאשם מן הארץ וכניסתו אליה לאחר כחודשיים ימים חזרה, הרי מכיוון שלא שהה בחו"ל 3 חודשים רצופים לפני כניסה זו, נכנס לסעיף (ב) של אותה התקנה, ומרוץ מניין הימים של שנה מיום כניסתו אינו חל והוא מחויב היה בנשיאת רישיון ישראלי.

משכך – אני מרשיעה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

עוד ציין קצין המישטרה כי מדובר בעבירה חמורה, שכן מדובר באזרח זר, אשר נוהג ברכב כאשר אינו מחזיק ברישיון נהיגה ישראלי.

הסמכות להשבית רכב קבועה בסעיף 57א' לפקודת התעבורה שם צוין כי לקצין מישטרה הסמכות לאסור שימוש ברכב במידה ונעברה עבירה המנויה בתוספת השביעית לפקודת התעבורה.

כבר קבעתי בהחלטתי בעיניין דומה, בבא"ש 8028-04-16 יניב בן עמי נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 18.04.16) כי העובדה שהמבקש אינו יכול לנהוג ברכב בישראל ללא היתר מאת המפקד הצבאי, איננה מרוקנת את רישיון הנהיגה שלו מתוכן והפסיקה קבעה כי יש להבחין בין מי שאוחז ברישיון זר בתוקף לבין מי שאינו מורשה לנהיגה כלל.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, אני מחליט לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול הודעת איסור השימוש.

כללו של דבר, אני מורה על ביטול הודעת איסור השימוש לגבי רכב מס' 98-876-87.

הנאשם וידא את מותה של המנוחה, כיסה את גופתה בעפר ובצמיג כדי להסתירה, גנב את כרטיס האשראי אשר היה ברשותה ונמלט מהמקום עם הרכב כשהוא נוהג בו ללא רישיון נהיגה תקף מחולון לטייבה.

בנוסף הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב אישום בת"פ 158-08-17 שלום ת"א בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין במועדים 12.03.16 ו-21.01.13, מועד בו גם הפריע לשוטר במילוי תפקידו והכשילו תוך שימוש במסמך מזויף, תעודת זהות מזויפת של אזרח ישראלי אותה קנה ב-500 ₪ והציגהּ לשוטר כשלו.

לחובתו הרשעה קודמת בבית הדין הצבאי בשומרון, בשנת 2006 בעבירות בטחון, בהן קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה בשלה נאסר ל-38 חודשים.

כן עתרה להטלת הפצוי המירבי הקבוע בדין לעבירה אחת.

...

באשר לפיצוי עפ"י סעיף 77 לחוק העונשין נקדים תוצאה לדיון ונאמר כי הננו מחייבים את הנאשם בפיצוי המרבי עפ"י המוסכם בהסכם הטיעון – 258,000 ₪.

בניגוד לנטען ע"י בא כוחו של הנאשם, הגישה על פיה מקום שנאשם מורשע ברצח נזנחות העבירות האחרות פסה מן הפסיקה זה מכבר והנה נחלת העבר (ע"פ 60/81 צבי גור נ' מדינת ישראל פ"ד לו(4)).

אנו סבורים שמתחם הענישה ההולם העבירות הנוספות שעבר הנאשם בנסיבותיהן נע בין 3 שנות מאסר בפועל ברף התחתון ו-6 שנות מאסר בפועל ברף העליון.

המדובר ברכב שאינו בבעלות המבקש אלא בבעלות אזרח ישראלי שנהג לנהוג ברכב זה עבור המבקש אך ביום הארוע היה חולה.

גם ההגנה מכח סעיף 57 ב(ג) בפקודת התעבורה אינה חלה במקרה זה, שכן לא מתקיימות בפרשה זו כל נסיבות מיוחדות של המבקש, שאכן ניכנס לארץ ומסייע בבניית המדינה, אך מתן אפשרות כניסה ותעסוקה שלו בישראל, לא מקנה לו זכויות יתר ביחס לחובתו לציית לחוק הקובע מפורשות כי תוקף יהיה לרישיון שניתן ב"אזור" רק ביחד עם היתר נהיגה של המפקד הצבאי של כוחות צה"ל באיו"ש. לאחר שנוכחתי כי משטרת ישראל הפעילה סמכותה המנהלית בהתאם לקבוע בחוק, ומאחר ולא מצאתי כל פגם בהתנהלות המישטרה בפרשה זו, ולאחר שמצאתי כי לא קמה לזכותו של המבקש כל הגנה הקבועה בחוק, אני מחליט לדחות את הבקשה.

...

גם ההגנה מכח סעיף 57 ב(ג) בפקודת התעבורה אינה חלה במקרה זה, שכן לא מתקיימות בפרשה זו כל נסיבות מיוחדות של המבקש, שאכן נכנס לארץ ומסייע בבניית המדינה, אך מתן אפשרות כניסה ותעסוקה שלו בישראל, לא מקנה לו זכויות יתר ביחס לחובתו לציית לחוק הקובע מפורשות כי תוקף יהיה לרישיון שניתן ב"איזור" רק ביחד עם היתר נהיגה של המפקד הצבאי של כוחות צה"ל באיו"ש. לאחר שנוכחתי כי משטרת ישראל הפעילה סמכותה המנהלית בהתאם לקבוע בחוק, ומאחר ולא מצאתי כל פגם בהתנהלות המשטרה בפרשה זו, ולאחר שמצאתי כי לא קמה לזכותו של המבקש כל הגנה הקבועה בחוק, אני מחליט לדחות את הבקשה.