תוקף חתימת עובד זר על הסכם גישור

עיקר טענות המשיב: לטענת המשיב, המבקש הזמין אליו למשק עורך דין (להלן: "המגשר") שבתמורה לתשלום סך של 1,500 ₪ עורך ומחתים תוך יום אחד בלבד "הסכם גישור בשפה העברית והתאית בסיום העסקת העובד הזר..." (ציטוט מתוך פירסום של עורך הדין מיום 22.2.19, שמופנה לאירגון מגדלי הירקות ובו הוא מציע את שירותיו כמגשר).

מן הכלל אל הפרט: השאלה המרכזית המתעוררת היא האם יש לתת תוקף להסכם הגישור שנחתם על ידי הצדדים וכולל סעיף ויתור לפיו לא תהיינה לצדדים כל טענות האחד כלפי מישנהו בגין תקופת ההעסקה וסיומה (ס' 2.8 להסכם הגישור).

חסרים בו פרטים מהותיים והעדרם מקים חשש כי המשיב, עובד זר מתאילנד, שאינו דובר את השפה העברית כשפת אם, לא היה מודע לזכויותיו בעת החתימה על ההסכם.

...

וכך ובהזמנת המבקש, הגיע המגשר למשקו ביום 30.8.18 ובו ביום עלה בידו להביא להחתמת המבקש והמשיב גם יחד על טופס מודפס מראש, "סטנסיל", עם תרגום לתאית, שכותרתו "הסכמה להליך גישור ומינוי מגשר" וכן "הסכם גישור" במסגרתו מוסכם כי המבקש ישלם למשיב סך של 15,000 ₪ במעמד החתימה עליו עבור זכויותיו הסוציאליות לתקופת העסקתו וכל זאת, עם סיום עבודת חקלאות בת 5 שנים ו-3 חודשים, בה עבד המבקש כל יום מעלות השחר עד שעות לילה, ללא חג, חופשה וזכויות אחרות ותמורת שכר הנופל משמעותית משכר מינימום.

לאור האמור, דין הבקשה להידחות על הסף.

לאור כל האמור ומהנימוקים שפורטו, מצאתי לדחות את הבקשה.

אכן בבקשה צוין כי "... הנתבע חתם על הסכם פשרה עם התובע בתאילנד...", אך אין במשפט זה כדי ללמד כי הנתבע טס לתאילנד וחתם שם על הסכם הפשרה, אלא כי התובע הוא זה ששוהה בתאילנד.

"... כאשר מוגש לבית הדין הסכם גישור או הסכם פשרה לאישור ומתן תוקף של פסק דין, מתן האישור אינו אוטומאטי אלא נתון לשיקול דעתו של בית הדין. במסגרת שיקול הדעת, על בית הדין לבחון האם בנסיבות העניין יש לערוך דיון לשם קבלת הסברים ובירור נסיבות חתימת ההסכם ותוקפו. רגישות מיוחדת מתחייבת כאשר מדובר בהסכמים שנערכו עם אוכלוסייה מוחלשת, כגון עובדים זרים, ובמיוחד עת עולה מהסכם הפשרה כי העובד הזר לא היה מיוצג במשא ומתן לכריתת הסכם הפשרה..."[footnoteRef:12] [12: עניין שלמה דוד.

...

] כפי שפורט בהרחבה לעיל, שוכנעתי כי הצהרת התובע אותנטית, ועל כן יש לראות בתובע כמי שחתם על הסכם הפשרה מרצונו החופשי ומתוך כוונה לסיים את המחלוקת בינו לבין הנתבע.

עוד שוכנעתי, כי התובע קיבל לידיו את מלוא סכום הפשרה – גם בהתאם לאמור בהצהרת התובע, גם לאור אישורו של עו"ד דור בעניין זה וגם לאור התמונה שהוצגה על ידי הנתבע.

בנסיבות אלה, איני מוצא פגם בהקשר זה. לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהוגש לתיק.

נטען כי בכל מקרה לא ניתן להסכים על סכום גלובלי בהסכם גישור, מבלי לפרט את הזכויות בגינן משולם כל סכום, בעיקר כאשר מדובר בעובד זר שאינו מיוצג.

הדיון במישור זה עוסק בטענות הנוגעות למעמד החתימה על הסכמי הגישור, ובכלל זה הטענה בדבר אי הבנת הסכמי הגישור ואי ידיעת המבקשים קרוא וכתוב, ובטענות הנוגעות לאי תוקפו של הסכם הגישור נוכח אופן עריכתו לרבות הטענות בדבר קפוח זכויותיהם הקוגנטיות של המבקשים.

לעומת זאת, בתצהירי המגשר אשר צורפו לבקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור, נפרשה גרסה אחרת, ולפיה – הסדר הגישור הוקרא לעובדים על ידי המגשר (אשר שולט בשפה העברית והתאית), העובדים הבינו את תוכן הסכם הגישור וחתמו עליו, העובדים הבינו את מיסמך הסכמת עובד להליך גישור והסמכת מגשר אשר צורף אף הוא להסכם הגישור והמגשר הבהיר לצדדים את זכויותיהם וחובותיהם, בין היתר באמצעות מחשבון לחישוב זכויות של קו לעובד.

יחד עם זאת, "ההקלות" שניתנות לעובדים זרים בשל מעמדם המיוחד (אשר ראוי לשמירה מיוחדת על ידי בתי הדין), אינן יכולות לפטור עובדים זרים באופן קטגורי ממחויבויות אשר אלה לוקחים על עצמם במהלך תקופת עבודתם וסיומה.

...

אף גרסה זו נדחית.

לאור האמור, מסקנתנו היא אפוא כי למבקשים שולם מלוא הסכום שנקבע בהסכמי הפשרה.

לאור האמור - הבקשות לביטול פסקי דין נדחות.

בית משפט השלום ברמלה 08 מאי 2022 ת"א 3383-12-20 גרא ואח' נ' הרשות הארצית לכבאות והצלה ואח' בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני תובעים 1.יעקב גרא 2.רחל גרא נתבעים 1.הרשות הארצית לכבאות והצלה 2.Vestel Foreign Trade Co (חברה זרה) צד ג': הראל חברה לביטוח בע"מ החלטה בבקשת הנתבעת 2 לסילוק על הסף

בהסכם הגישור שבין המבטחת לבין צדדי ג' (שצורף לבקשה לסילוק התביעה השניה על הסף ולא גולה קודם לכן לתובע 1 ולבית המשפט), הסכימו הצדדים להסכם כדלקמן: "הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שולחת ההודעה") אלקטרודן סחר בע"מ, Vestel Foreign Trade Co. (להלן: "הצדדים השלישיים" ו/או "הצד השלישי מס' 1" ו-"הצד השלישי מס' 2" בהתאמה) הגיעו לידי הסדר גישור בפני המגשר עו"ד ערן יוליש כדלקמן: לפנים משורת הדין ומבלי להודות באי אילו מהטענות, מוסכם כי הצד השלישי מס' 2, Vestel Foreign Trade Co. תשלם לשולחת ההודעה, הראל חברה לביטוח בע"מ סך כולל של 1,250,000 ₪ (מיליון מאתיים וחמישים אלף ₪) (להלן: "סכום הפשרה") וזאת לסילוק מלא וסופי של כל תביעותיה בגין נזקים ישירים ועקיפים והוצאות מכל מין וסוג שהוא בקשר עם האירועים נשוא התובענה וכל ההוצאות הנובעות ממנו, ולרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ. עם קבלת סכום הפשרה הנ"ל לשולחת ההודעה "הראל חברה לביטוח בע"מ" באמצעות המחאה הערוכה לפקודתה ו/או באמצעות העברה בנקאית לחשבון בנק שפרטיו ימסרו ע"י ב"כ שולחת ההודעה לב"כ הצד השלישי מס' 2, וזאת בתוך 90 ימים לאחר חתימת הצדדים על הסכם גישור זה וקבלת פסק דין הדוחה את ההודעה לצדדים שלישיים, והמצאתם במקור של כל המסמכים הנ"ל במשרד ב"כ הצד השלישי מס' 2 (על פי המאוחר).

לפנים משורת הדין ומבלי להודות באי אילו מהטענות, מוסכם כי הנתבעת תשלם 855,000 ₪ (שמונה מאות חמישים וחמשה אלף ₪) (להלן: "סכום הפשרה") וזאת לסילוק מלא וסופי של כל תביעות התובע בגין נזקים ישירים ועקיפים והוצאות מכל מין וסוג שהוא בקשר עם האירועים נשוא התובענה וכל ההוצאות הנובעות ממנו וזאת לרבות שכ"ט עו"ד כולל מע"מ. סכום הפשרה ישולם לידי ב"כ התובע, עו"ד חיים קליר, בתוך 30 יום מיום מתן תוקף של פס"ד להסדר גישור זה, ויישא תוספת הפרישי הצמדה ורבית החל ממועד זה ועד למועד התשלום בפועל.

...

סיכומו של דבר: מנגנון התחלוף הוא דרך המלך להסדרת מערכת היחסים המשולשת: מבטחת הניזוק – ניזוק מבוטח – מזיק כאשר חיובי המבטחת והמזיק אינם מצטברים.

לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את בקשת חב' וסטל לסילוק התביעה על הסף.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת המבקשת, חב' וסטל, לסלק את תביעת התובעים על הסף.

לעמדתי, במצב הקיים ובטרם הוסדר מנגנון אחר, על מנת לוודא מודעותו של עובד זר למהות חתימתו על הסכמי גישור כגון זה שהובא לפתחנו, יש לכל הפחות (אף שאין די בכך) לחייב את הצדדים להסכם להופיע בפני בית הדין בטרם יינתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור.

...

שוב אחזור ואציין כי בפרשת פורת כבר קבעתי כי: "בעניין זה יש לומר, כי לאור המציאות העולה מהשטח שבו העובדים מבקשים לסיים את עבודתם תוך קבלת מלוא זכויותיהם בטרם יעזבו את הארץ מחד, והמעסיקים מבקשים אף הם במקרים רבים להסדיר את זכויות העובדים על מנת שלא לעמוד בפני סיכון של תביעות עתידיות, מאידך, קיומו של מנגנון ליישוב מחלוקות שבין העובדים לבין מעסיקיהם בטרם ייצאו העובדים את הארץ ואף מבלי שתוגש תביעה לבית הדין, הינו מחויב המציאות. אלא שעל מנגנון שכזה לעמוד בדרישות הדין ולוודא כי העובד אכן מודע לזכויותיו עובר להגיעו להסכם או מקבל יעוץ משפטי הוגן. סבורים אנו כי יש מקום שהממונה על עובדים זרים במשרד הכלכלה ייתן דעתו לעניין זה ולא יותיר את הזירה פרוצה לגורמים או גופים שאינם בקיאים ו/או אינם מוסמכים לכך". יודגש כי אישור הסכם גישור כגון זה שהובא בפנינו, מצוי בסמכותו של בית הדין תוך שהוא נדרש להפעיל את שיקול דעתו.

כאמור, במקרה דנן, משלא מצאתי כי מאן דהוא הסביר למבקש את זכויותיו ומשלא התייצב המבקש בפני בית הדין, מתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, תוך מניעת אפשרות המבקש לתבוע את מלוא זכויותיו או לוותר עליהן מתוך מודעות מלאה, עולה כדי קיפוחו ואין לאפשר זאת.

אחרית דבר לאור כל האמור, איני מוצאת כי ניתן ליתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור שהונח בפני ודין הבקשה להידחות.