(א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לענינים מנהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה -
(1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה;
(2) שהמנדטים לא חולקו כחוק;
(3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק;
(4) שהצביעו בוחרים אשר שינו מענם כאמור בסעיף 85א; ובילבד שהליקוי שטוענים עליו לפי סעיף קטן זה עלול היה להשפיע על חלוק המנדטים.
סעיף 72 לחוק הבחירות מאזן בין שני אינטרסים נוגדים, כפי שבואר בר"ע 25/85 אבו רמי נ. נזאר נאשף - פקיד הבחירות, (פ"ד לט(2), 353):
"ברור, כי את הוראותיו הדיוניות של סעיף 72 לחוק יש, כרגיל וכמקובל, לפרש על רקע חוק זה ומגמותיו. מטרת החוק היא, לפי השקפתי, למצוא איזון הולם בין האנטרס להגיע לחקר האמת על-ידי דיון לעיצומו של עניין - היינו, לקבוע אם תוצאות הבחירות אכן משקפות נכונה את רצון הבוחרים - לבין האנטרס להעניק יציבות למוסדות השילטון הנבחרים, כדי שיוכלו לתפקד, בלי שירחף עליהם איום מתמשך של בחירות חדשות כתוצאה מפסילת התהליך על פיו נבחרו. להשגת איזון זה נקב המחוקק (בין היתר) הגבלת זמן נוקשה של 14 יום למן פירסום תוצאות הבחירות לשם הגשת ערעור עליהן... הרעיון ביסוד הזמן המוגבל שנקבע בחוק הוא לא שיש לשמור על מעמדו של הנבחר המסוים מבין חברי המועצה, אלא שיש לשמור על יציבותה של המועצה כגוף שילטוני".
על פי סעיף 72(ג) יש להגיש את ערעור הבחירות תוך 14 ימים מיום פירסום ההודעה על תוצאות הבחירות.
...
עוד טענו המשיבים, כי יש לדחות את העתירה על הסף משהטענות מועלות בה בעלמא ללא כל תימוכין.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וקראתי את טיעוניהם, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
אכן, יכול, ואיני קובע מסמרות, שהיו אירועים חריגים בבחירות במג'דל שמס, ואולם זהו עניין וככל שיש שמץ של אמת בטענות העותר ובא כוחו, למשטרת ישראל לעסוק בו.
עוד אוסיף אומר בשולי הדברים, שהתוצאה הסופית ולפיה רק כ-278 איש השתתפו בבחירות אף היא אינה מניחה את הדעת ואולם העובדה כי בסופו של דבר, רק אדם אחד, שהיה מועמד בבחירות, הגיש עתירה, מלמדת על כך, שככל הנראה, התוצאה משקפת סופו של יום את רצון הציבור.
סיכומו של דבר מצאתי, כי דין העתירה דחייה על הסף.
