תוספת תלויים בקצבת נכות כללית לילדים מנישואים שניים

אלה העובדות הרלבנטיות לצורך הכרעה בהליך: התובע, יליד שנת 1962 , נשוי + 3 ילדים.

קצבת הנכות ששולמה לתובע כללה תוספת תלויים עבור בת זוג ושני ילדים.

הועדה היתה ערה לכך שהתובע מקבל קצבת נכות כללית בשיעור 100% וכן קצבת אבדן כושר עבודה מאת חברת הפניקס.

...

המסקנה המתבקשת מהאמור, כי בהחלטת הוועדה נפלו פגמים המצדיקים בחינה מחודשת של בקשת התובע וקבלת החלטה מנומקת.

סוף דבר עניינו של התובע יוחזר לוועדה לביטול חובות לצורך בחינה נוספת של בקשתו.

פתח דבר עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע (להלן: המוסד) מחודש פברואר 2008, להפסיק את תשלום תוספת התלויים שנוספה לקיצבת הנכות של התובע, מן הטעם שלתובע הכנסה מנכסים כמשמעותה בסעיף 202 (ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן החוק או חוק הביטוח הלאומי).

בהיות התובע נשוי ואב לילדים, נוספה לקיצבה תוספת תלויים, בהתאם להוראות סעיף 200 (ג) לחוק.

בהתאם, פחתה הקצבה לכדי 1,991 ₪ (ראו: אשור על זכאות לגימלת נכות כללית נספח א' לכתב התביעה).

כך, בפתח המכתב נטען כי "ישנם חדר מעל הבית שמתגוררים בו בני מישפחת סאלמה חלק ראשון 35 מטר סגור משמש להיות חניה לרכב חלק שני גודלו 17 מטר סגור מאתריך 3.3.07....". אלא שכאמור לעיל, התובע אינו מתגורר בגג הנכס וכפי שהראנו בנוסף לחנויות יש חניות לרכבים ועל כן דעתי היא כי אין באישור זה כדי לשנות ממסקנת הדברים.

...

אין בידי לקבל את טענת המוסד בסיכומיו ולפיה הנטל להוכיח את הזכאות לתוספת תלויים מוטל על כתפי התובע.

עצם ההשתכרות נקבע לנוכח המסקנה שלא עלה בידי התובע לסתור את גרסת הנתבע כי הוא מפיק הכנסה חודשית מהשכרת המאפייה, טענה אשר נסמכה על ראיות אובייקטיביות דוגמת הרישום במחלקת הגבייה של הארנונה.

אחזור ואדגיש כי למסקנה זו באתי, בין היתר, מששוכנעתי כי התובע ביכר שלא לסתור את טענות הנתבע ולנהוג בחוסר תום לב בכל הנוגע ליתרונו הראייתי הברור ובתוך כך לא להביא ראיות רלבנטיות המצויות בידו או יכולות להמצא בידו.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

הבדיקה העלתה כי התובע מקבל קצבת נכות כללית עם תוספת תלויים עבור אישתו והילדים שאינם נמצאים בארץ כאשר הוא עצמו שוהה מרבית הזמן בחו"ל. בעקבות הבדיקה נשלח לתובע שאלון קביעת תושבות לשוהה בחו"ל. השאלון היתקבל במשרדי המוסד בתחילת חודש נובמבר 2010, כאשר התובע מציין בשאלון כי הנו נשוי , מרכז חייו בישראל ויציאותיו לחו"ל הן למטרת ביקור ילדיו.

כן לא הודיע כי אישתו וילדיו מתגוררים בחו"ל בקביעות, על אף שבמשך השנים קיבל תוספת לקיצבת הנכות.

...

בנסיבות אלה ומשהערעור תלוי ועומד לא מצאנו בשלב זה לסטות מהלכת כרמלי.

טרם נעילה נעיר כי טענת התובע בעניין שלילת תושבות למועד מאוחר מחודש 10/10, לא הוגדרה כפלוגתא בתיק ועל כן לא מצאנו מקום לדון בה. כמו כן טרוניות התובע בנוגע להתנהלות פקידי הנתבע, אין מקומן לדון במסגרת הליך זה. ככל שלתובע טענות כנגד פעולות נציגי המוסד עליו לבררן בתביעה נפרדת בבית המשפט המוסמך, וממילא בית דין זה אינו מוסמך לדון בטענות נזיקיות כלפי המוסד.

לאור הטעמים אשר פורטו לעיל , דין התביעה להידחות.

לאחר שנבחנו טענות התובע ונמסרו לו מסמכים שונים הודיע ביום 28.3.2019 כי נותרו שתי מחלוקות: האחת, מועד ההכרה בו ובבת הזוג כידועים בציבור והשנייה, מועד הזכאות לתוספת תלויים לקיצבת נכות בעבור בתו הקטנה.

במהלך הנישואין נולדו להם שתי בנות - נור ילידת חודש 3/1988 ומנאר ילידת חודש 8/1989 (להלן: הבת נור והבת מנאר או הבנות הגדולות)[footnoteRef:2].

] "... כללי מנהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת לגימלה בה מוכיח המבוטח רצונו לקבל אותה והיא נבדקת כראוי, ובמידת הצורך, מאומתת באמצעות מידע אחר, או נוסף, הקיים במוסד...". נוסיף כי בעיניין קולומקוב דחה בית הדין הארצי תביעה לתשלום תוספת תלויים לקיצבת נכות בעד ילדיה של אשת המערער מחודש 2/2001 ואישר את החלטת הנתבע לתשלום תוספת תלויים רק בעבור 12 החודשים שקדמו למועד הגשת הצהרה לנתבע בנוגע לכך שאישתו וילידה מתגוררים עימו בהתאם לסעיף 296 לחוק[footnoteRef:19].

...

שלישית, לא מצאנו כי יש בפסק הדין בעניין יצחקי ביטון[footnoteRef:25] כדי לסייע לתובע, ונבאר.

בנסיבות אלה, מצאנו כי התובע זכאי לתשלום תוספת תלויים בעבור הבת הקטנה מחודש 9/2016, דהיינו שנה לפני מועד הגשת התביעה לנתבע, בהתאם לסעיף 296 לחוק.

סוף דבר התביעה נדחית.

העובדות הצריכות לעניין הן כלהלן: התובעת ילידת 1979 זכאית לקיצבת נכות כללית בשיעור 100%.

התובעת נישאה בשנת 2001 וילדה שלוש בנות: הלידה הראשונה ביום 15/10/02, השניה ביום 16/3/05 והשלישית ביום 17/9/08.

(ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקיצבת יחיד מלאה לקיצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' – 12.5% מהסכום הבסיסי; (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 238.

לנוכח האמור, ובהתאם להוראות סעיף 296 לחוק, התביעה מתקבלת באופן חלקי: הנתבע ישלם לתובעת הפרישי תוספת תלויים בגין ילד נוסף לתקופה שמיום 1/11/10 עד 1/11/11 (12 חודשים בהם קיבלה התובעת גימלה לפי נשוי + 1 והיתה זכאית לגמלת נשוי + 2).

...

לנוכח האמור, ובהתאם להוראות סעיף 296 לחוק, התביעה מתקבלת באופן חלקי: הנתבע ישלם לתובעת הפרשי תוספת תלויים בגין ילד נוסף לתקופה שמיום 1/11/10 עד 1/11/11 (12 חודשים בהם קיבלה התובעת גימלה לפי נשוי + 1 והיתה זכאית לגימלת נשוי + 2).