תוספת שכר לרופאים בהסתדרות הכללית

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 48971-05-15 02 אוקטובר 2016 לפני: כב' השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) מר יעקב גרינברג נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק גוקמן המבקשת הסתדרות העובדים הכללית החדשה- הסתדרות המעו"ף ע"י ב"כ: עו"ד יובל ברוק המשיבה ש.ל.ה שרותי רפואה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד שולמית גוטרמן פסק דין

בהסכם הקבוצי שנחתם במסגרת החברה עם רופאי השיניים, נקבע כי לצורך החלתו של תיקון 24, אחוז התגמול יופחת בשיעור שויון של הזכויות לחופשה ומחלה, אולם הפחתה זו תקוזז עם תוספת שכר שיקבלו הרופאים.

בהתאם, לדעתנו אין מקום לידרוש מהרופאים החזרים על התקופה בה קיבלו את ההפרשים בהתאם להוראת בית הדין וככל שלא יימצא פתרון להחיל את התיקון ללא פגיעה בשכרם, לעשות זאת תוך 30 ימים מיום החלטה זו. מועד החלת תיקון 24 טוענת החברה כי לא החילה את התיקון בשל המשא ומתן שהתקיים עם ההסתדרות ובשל רצונה להסדיר תחולת התיקון במסגרת ההסכם הקבוצי.

...

שאלה זו הוכרעה בבית הדין ארצי לעבודה בעניין בן דוד, שם נקבע כי אין פסול בשיטת תגמול זו, תוך הסתייגות, כדלקמן: "תכלית שיטת חישוב שכרה של המערערת על ידי קביעת עלות העסקה הינה ברורה – כפי שצוין בפסק דינו של בית הדין האזורי, המעביד היה מעוניין לקבוע רף מסוים לעלות העסקתה של המערערת אשר לא יחרוג משיעור של 50% מהחשבוניות. זהו אינטרס לגיטימי מצדו של המעסיק, ולא שוכנענו מטענות המערערת כי שיטה זו מקפחת אותה, או שהינה פסולה או מנוגדת לחובת תום הלב המוטלת על מעסיק.

בבוחננו את הטעמים אליהם התייחסה הפסיקה, אף אנו לא מצאנו - בנסיבות המקרה שלפנינו - פגם בעצם קביעת שכר הרופאים כנגזרת של עלות העסקתם המוסכמת.

לעניין זה, אנו מקבלים את טענת ההסתדרות כי החברה יכולה הייתה להחיל את תיקון 24 על הרופאים מזה זמן רב. טענתה כי המתינה להחלתו במסגרת הסכם קיבוצי לא יכולה להתקבל מקום בו עם כניסתו של התיקון לתוקף הרופאים כלל לא היו מיוצגים ולא התנהל עימם משא ומתן קיבוצי.

לאחר החזרת הטיוטה ביום 12.5.15, אז הבינה ההסתדרות כי אין בכוונת החברה להגיע עימה להבנות ולחתום על הסכם קיבוצי, וכי כל מטרתה משיכת זמן - פנתה לבית הדין בבקשת צד זו. היות שהתנהל משא ומתן קיבוצי מזה זמן רב, לא נראה לנו כי מתקיים שינוי בהגשת בקשת הצד.

סיכום בקשת הצד מתקבלת בחלקה ואנו מורים לחברה: א) לרשום בתלושי השכר של הרופאים את מספר ימי החופשה והמחלה שנצברו על ידם החל ממועד תחילת עבודתם בחברה בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית וחוק דמי מחלה.

רקע כללי ביום 25.8.2011 נחתם הסכם קבוצי בין ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית והסתדרות מדיצינית הדסה לבין הר"י (להלן – ההסכם הקבוצי), אשר הסדיר בין היתר תוספות שכר לרופאים מתמחים בפריפריה ולרופאים המתמחים במקצועות המוגדרים "מקצועות במצוקה". לצדו של ההסכם הקבוצי חתם הממונה על השכר דאז על מכתב אל יו"ר הר"י, בנושא "מענקים לפריפריה ולמקצועות במצוקה", אשר כאמור בו, נועד לשמש בסיס לחוזר שיפורסם מאוחר יותר (נספח 2 לתצהיר התובע.

...

כל אלו הביאונו למסקנה כי החלטת המדינה שלא להעניק לתובע את המענק, הינה החלטה בלתי סבירה, המנוגדת לעקרונות שהמדינה עצמה התוותה בהענקת המענקים ופועלת כנגד הסתמכות סבירה ותמת לב של התובע על מצגים שהוצגו בפניו על ידי הגורמים המוסמכים לכך (נעיר, כי בהעדר טענות כנגד התנאים לחלותה של הבטחה מנהלית (ראו: בג"ץ 321/75 סאי-טקס קורפוריישן בע"מ נ' שר המסחר והתעשייה, פ"ד ל(1) 673), לא מצאנו לנכון להרחיב בעניין).

טרם סיום, נעיר, כי שני המקרים שהובאו בפנינו, שונים מהותית מעניינו של התובע ולכן לא מצאנו לנכון ללכת בעקבותיהם.

סוף דבר התביעה מתקבלת בעיקרה, כאמור לעיל.

רקע כללי רלוואנטי ביום 25.8.2011 נחתם הסכם קבוצי בין ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית והסתדרות מדיצינית הדסה לבין הר"י (להלן – ההסכם הקבוצי), אשר הסדיר בין היתר תוספות שכר לרופאים מתמחים בפריפריה ולרופאים המתמחים במקצועות המוגדרים "מקצועות במצוקה". ר' נספח 1 לתצהיר הנתבעת .

...

כמוכן שוכנענו כי כל המטרות שהוצגו לעיל, בבסיס הענקת המענק מתקיימות במלואן בעניינו של התובע: הוא החל בהתמחות לאחר 1.1.2011; הוא בחר במקצוע במצוקה בזכות המענק; הוא לא ביצע מניפולציה של מעבר למקצוע במצוקה אחר מזה שהחל בו, רק בכדי לזכות במענק, אלא המעבר להתמחות בפנימית היה חלק מההתמחות בגריאטריה.

מכלול האמור לעיל הביאונו למסקנה כי החלטת המדינה שלא להעניק לתובע את המענק, הינה החלטה בלתי סבירה, המנוגדת לעקרונות שהמדינה עצמה התוותה בהענקת המענקים ופועלת כנגד הסתמכות סבירה ותמת לב של התובע על מצגים שהוצגו בפניו .

סוף דבר התביעה מתקבלת , כאמור לעיל.

אם לתמצת את הסיכסוך בקצרה - עובדי המנהל והמשק בכללית מעוניינים לקבל תוספת שכר; הכללית רוצה לתת לעובדיה את התוספת ואף הגיעה להסכמה עקרונית עימם בעיניין, אך היא נידרשת מבחינה חוקית להסכמת הממונה על השכר כדי ליישמה; הממונה מיתנגד לאשר את ההסכם מטעמים שונים כשהמרכזי ביניהם הוא התחייבות המדינה לעדכן את שכר עובדי המנהל והמשק בבתי החולים של המדינה לאלו של עובדי הכללית.

כמו כן צוין בעמדת הממונה כי "בתחילת שנת 2021 סוכם בין הממונה על השכר ליו"ר ההסתדרות על מסגרת עלות כוללת להסכמי שכר לסקטורים מסוימים אשר הייתה הסכמה על חתימת הסכמי שכר עבורם על אף משבר הקורונה, ולסקטורים אלו בלבד... מלבד סקטור המעבדות ישנם סקטורים נוספים שתועדפו ע"י יו"ר ההסתדרות להיכלל במסגרת העלות, בהם עובדי דירוגים מסוימים במערכת הבריאות במדינה ובכללית, עימם המדינה מצויה במו"מ". בהקשר זה נכתב בסעיף 46 לעמדת הממונה כי "יו"ר ההסתדרות התחייב שלא להעלות דרישות שכר נוספות במיגזר הצבורי מעבר לסכום האמור, עד אישור תקציב המדינה". בדיון מיום 20.7.21 דובר על האחיות והרופאים; עובדי הרנטגן (עמ' 15, ש' 25 עד עמ' 16 ש' 11 לפרוטוקול; עובדים סוצאליים; והעובדים הפרה-רפואיים (עמ' 21 לפרוטוקול).

...

המשיבים התקוממו נגד טענה זו ואף הציגו אותה כטעם נוסף לכך שצריך לדחות את בקשתה של כללית: "מסמך זה [החלטת הממשלה] משנה את כל התמונה. אסביר, גם בדיון הקודם וגם בסיכומים ובתגובה לבית הדין הבענו את החשש מפני המצב שהמדינה תנצל את פרק הזמן לקראת חוק ההסדרים וחוק התקציב ותטען בסופו של דבר שמדובר בשביתה פוליטית, למרות שהיום אנו מדברים על שביתה כלכלית טהורה וכך חברי, פסי, הסכים לכך" (עמ' 17, ש' 17-21 לפרוטוקול).

דיון והכרעה לאחר שבחנו כלל טענות הצדדים להלן החלטתנו.

סוף דבר בכפוף למגבלות כאמור לעיל, בקשתה של הכללית נדחית.

ביום 25.8.2011, בתום סיכסוך עבודה ממושך, נחתם הסכם קבוצי מיוחד (להלן: ההסכם הקבוצי) בין ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י), בו הוסדרו, בין היתר, תוספות שכר לרופאים בפריפריה (הנבדלות מהמענקים נשוא עתירה זו).

...

שנית, טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיומו של מעשה עשוי.

לעניין זה, מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה חלוף הזמן הוביל לשינוי מצבה של המדינה לרעה, כך שלא ניתן "להחזיר את הגלגל לאחור" ולהרחיב את מעגל הזכאות, מבלי לפגוע בתקציב המוגבל שהוקצה לכך.

אם כן, אין מנוס מלקבוע כי בקשת הצד הוגשה בשיהוי ניכר.

די בטעמים המפורטים לעיל כדי לדחות את העתירה על הסף.