מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוספת שכר לעובדי הוראה מטעם ארגון המורים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הילכת בוסי עוסקת בפרשנות חוזה שבין הצדדים והסקת תנאי מכללא, ופרשנות נכונה כידוע, אינה מוגבלת רק ממועד מתן פסק הדין שקבעה ואילך; אין בתשלום תוספות שכר שונות המשולמות למורים על פי תקנון שירות עובדי ההוראה כדי להעיד על אימוצו של כל התקנון; השוואת תנאי שכרם של עובדי ומורי מוסד מוכר שאינו רישמי לתנאי שכרם של עובדי ומורי משרד החינוך נעשית מכוח תקנה 3(א)(6) לתקנות ובהתאם לפסק דין בוסי.
חיובו של המוסד החינוכי בתשלום שכר המורה לשנת הלימודים הבאה הוא פיצוי מוסכם מכוח נוהג או תנאי מכללא המשקף את הפגיעה במורה (ס"ק (ארצי) 11/07 אורט ישראל, מרכז השילטון המקומי- ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, ניתן ביום 7.6.07 והאסמכתאות המוזכרות שם).
התובעת לא ביקשה להגיש חוות דעת מומחה אחר מטעמה לצורך הוכחת זכאותה לקבלת הרכיבים שתבעה בתביעתה להפרשי שכר ולא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה.
...
התביעה הנגדית של הנתבעת נדחית במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.4.13 ועד התשלום בפועל: פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך 13,233 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בנוסף לאלה, בכתב התביעה נתבע גם סעד הצהרתי שיורה לנתבעת להכליל בשכר הקובע כאמור תוספת שהוקנתה, כביכול, לעובדי הוראה מכוח הרפורמה, המכונה "תוספת עוז לתמורה". אשר לסעד הנוגע לתוספת עוז לתמורה - במקביל לניהול תיק זה, היתנהל בבית הדין הארצי הליך נגד המדינה, שמקורו בבקשת צד שהוגשה על ידי ארגון המורים, ושאליה צורפה הסתדרות המורים, בו התבקש בית הדין לקבוע כי "תוספת עוז לתמורה" הנה רכיב פנסיוני לצורך חישוב המשכורת הקובעת לגבי הפנסיה התקציבית (סק"כ 64175-09-14, להלן – ההליך הקבוצי).
המדינה לא הבהירה מתוקף מה הוחלט לחשב את השכר הקובע באופן זה. במכתבי תשובה שנשלחו מטעם המדינה לדרישות ארגון המורים לתקן את תשלום הגימלה, טענה המדינה כי "טרם ניתנו הנחיות לתשלום ע"פ מתוה "עוז לתמורה" כתוספת פנסיונית"[footnoteRef:1].
...
כמו כן צוין בהודעות התובעת, כי בניגוד לנטען על ידי המדינה, התשלומים להם היא זכאית באופן קבוע מחודש ינואר 2018 אינם משולמים לה. מהדברים האמורים יוצא אפוא, כי המחלוקות הדרושות הכרעה בפסק דין זה הינן: האם כדין פועלת המדינה כשהיא משלמת לתובעת מקדמות (חלף גמלה) בסך 188 ₪ לחודש? או שמא התובעת זכאית לגמלה עבור גמולי השתלמות בסך 287.06 ₪ לחודש כפי שטענה בתביעתה? מה מועד תחולתו של הסכם עוז לתמורה על התובעת, וכפועל יוצא – האם התובעת זכאית להפרשי שכר בגין גמולי השתלמות 17 ו- 18 גם עבור חודשים ספטמבר אוקטובר 2011? עדויות - מטעם התובעת העידו התובעת עצמה ומר רן ארז, יו"ר הנהלת ארגון המורים (להלן – ארז).
המסקנה הנובעת מהאמור היא כי הסכם עוז לתמורה חל על התובעת מחודש ספטמבר 2011, ולפיכך התובעת זכאית להפרשי שכר בגין גמולים 17 ו- 18, אשר לא שולמה לה בחודשים ספטמבר אוקטובר 2011.
לסיכום - לאור כל האמור, הננו קובעים כדלקמן: ניתן בזאת צו הצהרתי לפיו התובעת זכאית לתשלום גמלת פנסיה בגין גמולים 17 ו- 18, בהתאם למשכורת לה היא הייתה זכאית ערב פרישתה לגמלאות, בחודש 8/2013.
התביעה הכספית בנוגע לתשלום הפרשי גמלה בגין אי הכללת גמולים 17 ו- 18 – נדחית וזאת בהעדר הוכחה מספקת לגובה הסכום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מעת פרישתם של יתר הסגנים, התפקיד שהתחלק קודם לכן בין חמישה סגנים, מבוצע בפועל רק על ידו ועל כן הוא זכאי למלוא גמול הניהול בשיעור כ-50% מגמול ניהול של מנהל בי"ס. התובע הציג דו"חות שערך מתוקף תפקידו כסגן מנהל; מכתבים ממורים שלפיהם התובע משמש כסגן מנהל ומולו הם התנהלו בכל הנוגע לאיחורים/חיסורים/בניית מערכת שעות ועוד; עמוד אישי שלו מפורטל עובדי ההוראה שלפיו הוא משמש כסגן מנהל; פסק דין מיום 21.9.2010 בעיניינו.
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, וכן תצהירים מטעמם של יו"ר ארגון המורים – מר רן ארז, סגן מנהל ביה"ס בדימוס – מר כמאל מחג'ני, מורה בבית הספר – מר מרוואן יחיא ויו"ר ועד ההורים בביה"ס – מר בוהיראת מוחמד.
משלא היה חולק באותו מקרה כי התובעת מילאה בפועל את תפקיד מנהלת המחלקה פסק לה בית הדין "תוספת תפקיד" בגין מילוי מקום, תוספת שנקבע במפורש על פי סעיף 26 לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות, ואשר מוענקת למי שממלא בפועל משרה של אחר, וזאת במובחן מקבלת תנאי השכר והזכויות הנילוות של מנהלת המחלקה, כפי שדורש התובע בעניינינו.
...
אף שמוטלות על התובע מטלות ניהול, כפי שהיה עוד משנת 1995 והתובע מוגדר ומוצג כסגן מנהל יחיד, לא שוכנענו על כן כי התובע מבצע בפועל תפקידם של 4 חברי צוות הניהול/הסגנים שפרשו, ותפקידים מתפקידים שונים הוטלו גם על מורים בעלי תפקיד רכז שקיבלו על כך גמול שעות ריכוז.
לא קיבלנו הסבר מספק להתנהלות זו. דעתנו אינה נוחה מכך שאפשר שהתובע ואחרים נדרשו לביצוע מטלות שונות האמורות להיות מבוצעות ע"י סגן מנהל הזכאי לגמול ניהול בעבורן (לאחר שימונה כמובן כדין), כאשר באי מינויו של סגן או סגנים "מרוויחה" המועצה על גב ביה"ס ועובדיו המסורים, בעוד שהכסף המיועד לכך נותר בקופת המועצה אשר, כדברי המנכ"לית, "מוציאה את זה על צרכים אחרים". מכל מקום, עדיין אין בכך כדי להקנות לתובע זכות להיות מוגדר כסגן מנהל בהיקף מלא הזכאי ל-50% משכר מנהל כפי שנתבע על ידו ולכל התנאים והשכר הצמודים למשרה בהיקף זה. סיכום לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, אנו קובעים כי התובע נבחר כדין לשמש בתפקיד סגן מנהל בי"ס בהיקף של 20% משרה וקיימת לו קביעות למשרה בהיקף זה וזכאות לזכויות הנובעות מהתפקיד בהיקפו זה .
יחד עם זאת, התובע לא נבחר למשרה בהיקף גדול מ-20% ואינו זכאי על כן ליתר הסעדים הנתבעים על ידו מיום 1.9.14 כסגן מנהל ראשון בביה"ס, ותביעתו לקבלת זכויות אלו – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי היתקיים הליך קבוצי מקביל שבו ארגון המורים ניסה לייצר שביתה פרסונלית שעניינה בתובע, ואולם בית הדין נתן צו מניעה.
בשנת 2010 פנה עו"ד מלכיאלי מטעם התובע בדרישות שונות הנוגעות לתנאי שכר ואולם זיכרה של הטענה בדבר זכאות לדרוג עובדי הוראה, לא מופיע במכתב זה. הפעם הראשונה שבה העלה התובע טענתו זו באופן מפורש היתה בחודש מאי 2013, כאשר החל מחודש ספטמבר 2013, משקיבל התובע אישור הוראה, סווג כמורה והחל לקבל שכר על פי דרוג עובדי הוראה (נספח 16 לכתב ההגנה).
מכאן, משלא הצביע התובע על מקור לתביעתו לסווגו כעובד מינהלי בדרוג עובדי הוראה ומשההסכמים הקבוציים סותרים את טענתו, לא הרים את הנטל להוכיח זכאותו לקבלת תוספות תשלום מכוח דרוג זה. באשר לתוספות שכר מכח הדרוג המינהלי - משטענת התובע נעשתה כטענה בעלמא מבלי שפירט את רכיבי וסכומי תביעתו (ראו עמ' 20 ש' 8-14 לפרוטקול) - דינה להדחות.
...
אלא שדומה כי לא הפחית שעות אלה מהחישוב שנערך בעבורו במסגרת תביעה זו. על יסוד כל האמור, משלא הוכיח התובע כי עבד שעות נוספות שבגינן לא קיבל תמורה, ומשחישוביו אינם מפורטים באופן שניתן לחלץ מהן בגין אלו שעות לא קיבל תמורה, אם בכלל - מצאנו כי דין תביעתו ברכיב זה - להידחות.
אשר על כן מצאנו כי התובע זכאי לתשלום הפרשי גמול שעות נוספות בסך של 3,064.4 ₪ בלבד.
יתר תביעות התובע - נדחות.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך, בדיון השלישי טענה ב"כ המדינה כי "לעניין קרן בררת מחדל – כמובן שסעיף 20 ב' כותב רשאי ולא חובה. עד כה לא נעשה שום הליך לבחירת קרן בררת מחדל... לשאלת ביה"ד מדוע לא נעשה הליך בעיניין זה אני משיבה שעד היום לא נעשה ולא הייתה יוזמה כזאת. לא מטעם ארגון המורים/הסתדרות המורים. פועלים כך כבר שנים משנת 62. בעיניינם של עובדי הוראה אין הסכם קבוצי או כל הסכם אחר שקובע שקרנות הישתלמות כלשהן הן קרנות ברירות מחדל. גב' אסא הפניתה להסכם משנת 93' אבל שם אין הגדרה בהתאם לקרן בררת מחדל" (ע' 39 ש' 28-34).
במקביל – וכצעד משלים – יש לחייב את אותם עובדי הוראה שאינם מעוניינים להצטרף לקרן הישתלמות להוראה, לחתום על הצהרה, המפרט את הבנתו בנוגע להשלכות המעשיות הנובעות מאי-צרופו (לרבות חוסר היכולת להנות בעתיד מיציאה לשנת שבתון, מתוספת שכר של גמולי הישתלמות המשולמים לאחר שנת הישתלמות, ומחיסכון כספי גדול יותר עם שעורי הפרשות גבוהים יותר).
...
אנו סבורים כי על הצדדים לשקול לכלול הוראה בהסכם המתגבש שבה כל עובד הוראה חדש אשר יקלט למערכת החינוך יצורף לקרן השתלמות.
סוף דבר זכות עובד הוראה להצטרף לקרן השתלמות היא זכות אשר המעסיק מחויב להציע לתתה אך אין העובד מחויב לקבלה.
אשר על כן, בקשת הצד נדחית, בכפוף להערותינו בסעיפים 197-201 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו