מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תוספת שכר לעובד משרד הרווחה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה כי התובעת לא הייתה עובדת הוראה כלל ולא הועסקה כעובדת הוראה וכי הנתבעת שהנה עמותה ללא כוונת רווח העסיקה את התובעת בכיתת תנוקות במעון המפוקח ע"י משרד הרווחה ולא בגן המפוקח ומתוקצב ע"י משרד החינוך.
האם זכאית לתוספות שכר לעובדי הוראה.
על פי חקירתה עבדה התובעת קודם במסגרות של משרד החינוך וקיבלה משכורת של עובדת הוראה במשרד החינוך וידעה איך נראה תלוש של משרד החינוך (עמ' 7 שורות 19-24).
...
משהוכח מעמדה כמי שאינה עובדת הוראה, ולא במוסד של חינוך רשמי לא מוכר, אינה זכאית לתשלומים וזכויות של עובדת הוראה והתביעות הנוגעות לסטאטוס זה נדחות.
מתקבלת תביעת התובעת לתשלום רכיבים אחרים כמפורט לעיל, בשיעור סכום השתכרותה במעמדה על פי ההודעה שניתנה לה. הנתבעת תשלם לתובעת כלהלן: הפרשי שכר חודשי בסך 4,320 ₪.
כמו כן תשלם הנתבעת שכ"ט ב"כ התובעת בסך 2000 ₪.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 23.4.20 היתקיימה ישיבה בין מר וקנין לבין יו"ר הועדים במסגרתה נידונו שורה של נושאים שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים, לרבות אופן שיבוץ עובדי האגף לתפקידים מיוחדים; כוונת המבקר להעסיק עובדים בחוזים אישיים; שינוי בדירוגי שכר ותוספות שכר לעובדים מינהליים במשרד; פעילות המשרד בימי קורונה; הקמת אגף מערכות מידע וסייבר, ועוד.
בנוסף טענו המבקשים, כי המשיב פעל באופן חד צדדי ביחס לנושאים שבמחלוקת, לרבות ביחס לאופן שיבוץ עובדי האגף לתפקידים מיוחדים; הסדרת תקנים ואיוש משרות; קליטת עובדי ביקורת בתפקידי סייבר; ביטול הסכם ינואר 2020, שעניינו מיכרז סמנכ"ל מנהל; והסדרי הסעדה וקידום נוהל רווחה, תוך שחזר וציין כי הוא אינו מחויב להסכמות הצדדים וכי הוא רשאי לפעול באופן חד צדדי בהתאם לפרורגטיבה הניהולית העומדת לו, תוך שהוא מנצל ניצול ציני את ההליך המשפטי.
...
מאזן הנוחות, נוטה אף הוא, לטעמנו, לטובת המשיב.
מנגד, לא שוכנענו, כי ככל שלא יינתנו הצווים המבוקשים עד להכרעה בהליך העיקרי, ייגרם נזק של ממש למבקשים, נוכח הצהרת המשיב כי בכוונתו להמשיך ולפעול בהתאם למתווה ההסכמות אליו הגיעו הצדדים, הגם שזה טרם השתכלל לכדי הסכם מחייב (שורות 20-22 בעמ' 19 לפרוטוקול, סעיף 13 לסיכומי המשיב).
סוף דבר נוכח כל האמור, מצאנו כי אין מקום ליתן צווי מניעה זמניים, כמבוקש על ידי המבקשים, עד להכרעה בהליך העיקרי.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשאלת ב"כ התובע מדוע בדוחות הכספיים של הנתבעת משנת 2016 (העתק הדוחות צורף כנספח ת/6) מופיעה עתודה לפדיון ימי מחלה (סעיף 23 לתצהירו המשלים של התובע, נספח ת/22), השיבה עו"ד פולטוב שברגע שהתעוררה שאלה של פדיון ימי מחלה וזכויות עובדים, החשבת המלווה של משרד הרווחה אמרה שיש צורך בעתודה למקרה ויהיה פסק דין.
התובע ביסס את חישוביו על הוראת 33.272 שלפיה: "...ממשכורתו החודשית של העובד, הכוללת את המשכורת המשולבת וכל תוספת אחרת המובאת בחשבון בהתאם להוראות לצורך פצויי פיטורים". מקובלת עלינו טענת התובע שיש לכלול בשכר הקובע גם את רכיב הביגוד בסך 126 ₪.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובע בסך 150,656 ₪ עבור פדיון ימי מחלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 24.6.14 ועד ליום התשלום בפועל.
טענת הקיזוז של הנתבעת נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בשנת 2019 נפגש התובע מספר פעמים עם הגב' שוש סולימני, מנהלת אגף שכר בכיר במשרד החינוך וזו הביעה דעתה מפורשות, גם בפני נציגי הרשות וגם בטלפון מול הממונה בנש"ם, מר רמסיס חרדאווי, כי שכרו המשולב של התובע צריך לעמוד על 21,000 ₪ וכי הוא זכאי לתוספת על פי הסכם "אופק חדש" (סעיף 74 בתצהיר התובע).
כמו כן העיד מר מעיין בעיניין זה: "עותמאן הוא עובד יחיד ברשות הבדואים שקבל הטבה כזו חריגה, להיות בדרוג מפקח, למרות שהוא בגוף ביצועי, שאין בו תפקידי פקוח פדגוגיים. וזה חורג מאוד ביחס לכל משרדי הממשלה. כי למיטב ידיעתי, רק במשרד החינוך יש את הדרוג הזה. אולי קצת במשרד הרווחה. אולי, אני לא בטוח. וכאישור חריג מאוד, שרצו מאוד לקלוט את עותמאן ברשות, נתנו לו את זה. דבר שנתן לו הטבה מאוד משמעותית ביחס לדרגה הרגילה של מנהל אגף ברשות" (עמ' 117 שורות 26-19).
...
לטענת התובע, מאחר שרצו להשוות את שכרו לשכר שקיבל קודם לקליטתו ברשות, ומכיוון שהתפקיד שלו כולל בעיקר היבטים פדגוגיים וכן פיקוח ופיתוח פרויקטים בתחומי החינוך, פעל מר אהרוני ונפגש, עם התובע, עם ממונה אגף בכיר במשרד החינוך, מר בני בנימיני, ויחד הגיעו למסקנה כי הדרך להעלאת שכרו ברשות היא להחזיר אותו לתפקיד פדגוגי לפי הסכם "אופק חדש" במערכת החינוך (סעיף 60 בתצהיר התובע).
על כן, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.
סוף דבר לאור המפורט לעיל, דין התביעה להידחות.
למרות התוצאה אליה הגענו ובשים לב לכך כי התובע עדיין מועסק ברשות ולשביעות רצונה, וכן לאור הערותינו בקשר להתנהלות המדינה, החלטנו לפנים משורת הדין שלא לפסוק הוצאות לחובת התובע.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 24608-04-19 10 ינואר 2024 לפני: כב' השופט יוסף יוספי נציגת ציבור עובדים – גב' בת שבע זיידמן התובעים: .1 לאה ליצמן .2 מרינה פרסקי .3 אלינה שור .4 מיכל צ'יקול .5 היילו אלמז .6 אילנית זגורי .7 חלי אבוטבול .8 מזל חליוא .9 אירנה גבאי .10 אנה דוידוב .11 מגי שטרית .12 הלן זמדה .13 גבי ביטון .14 אנה מורסקי ע"י ב"כ: עו"ד שגיב עזרא עו"ד **** אדנבורג ועו"ד בר יפת הנתבעות: .1 מעון השלושה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד נוני חסון ועו"ד ירין חסון .2 מדינת ישראל - משרד הרווחה (נתבעת פורמאלית) ע"י ב"כ: עו"ד שלומי ירדן- פמ"ד פסק דין
רואה החשבון היתייחס לסכומים ששולמו על ידי הנתבעת 2 כסכום שמגיע כולו לעובד פחות 4% רווח ומע"מ, בעוד שהנתבעת 2 גרסה שהסכום כולו שולם כעלות מעסיק לכסוי תוספת לשעת עבודה ושאר הוצאות מעסיק, ולא כסכום שמשולם נטו לעובד, פחות 4% רווח ומע"מ. רואה החשבון חישב את משכורת 13 בעבור השנים 2017-2012 לפי 32 ₪ לשעה, בעוד שרק החל משנת 2015 הייתה התחייבות לשלם לפי 32 ₪ לשעה.
...
בהקשר זה מצאנו להביא את דבריו של העד מר צור בנושא: "ש: איך אני יכול לדעת שאתה בפועל לא שילמת משכורת 13 לעובדים וכדי לא לשלם אותה במסגרת ההליך המשפטי אתה בא ואומר לבית הדין אני קראתי לזה בשמות אחרים, איך אני יכול לדעת שאתה לא סתם אומר את זה?
מכל האמור לעיל עולה, כי ש לדחות את תביעת התובעות ברכיב "משכורת 13" אותה תבעו.
אחרית דבר מכל האמור לעיל עולה כי דין התביעה להדחות במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו