תוספת גמול חינוך מיוחד למנהל בית ספר

להלן יפורטו, בתמצית, עקרי ההכרעה בפסק הדין ברכיבים הרלוואנטיים לערעור: מעמדם של המבקשת ושל המשיב: בכל הנוגע למבקשת נקבע כי מדובר בבית ספר מוכר שאינו רישמי, וכי פועל יוצא של הענקת רישיון הוא תיקצוב בית הספר על ידי משרד החינוך בהתאמה; מעדותה של הגב' רחל טייטלבום, מנהלת תחום תנאי שירות עובדי הוראה, עולה כי משלמים שכר למורים בהתאם למה שמשולם במוסדות הרגילים הרישמיים, בהתאם לתקנון עובדי הוראה; מתשובותיה לשאלות ההבהרה שהוגשו לבית הדין בהודעה מטעם משרד החינוך, עולה כי משרד החינוך מממן את שכר המורים.

לפיכך, נקבע כי המשיב זכאי לפצויי פיטורים, לפי השכר של 5,937 ₪ בתוספת גמול חינוך, ובסך של 15,832 ₪, ובצרוף פצויי ההלנה בסך של 15,000 ₪.

לטענת המבקשת הוסבר שהתקציב שהיא מקבלת ממשרד החינוך אינו תלוי כלל בדרוג עובדי הוראה, במעמדם או בתעודות שמחזיקים, אלא הוא תלוי אך ורק במספר התלמידים שבבית הספר, וכי התמיכה שמקבל בית ספר מוכר שאינו רישמי ממשרד החינוך היא בגובה של 75% ממשכורות המורים; הוכח שתעודות המורים הן רק מקור לכבוד ולביסוס גובה המשכורת שלהם ואין כל קשר בין התעודות לבין תמיכת משרד החינוך לתשלומים המבצעים לבתי הספר; טעה בית הדין בכך שקבע שלמשיב מגיע גמול חינוך, למרות טענותיה של המבקשת בסיכומים לפיהן לעובד הוראה מגיעים גמול חינוך או הכשרה למקצוע, והאחרונה שולמה במלואה, תוך הפניה לחוק ולתקנות; טענת המשיב לפיה זכאי לגמול חינוך בגובה של 10% ממשכורתו הבסיסית לא נתמכה בהוראות חוק, פסיקה או הסכמים כלשהם.

המשיב מיתנגד לבקשה וטוען כי יש לפעול לפי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי.

...

] לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה, כמפורט בהמשך.

] לאור המקובץ ותוך עריכת איזון בין שיקולים השונים, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, כך שמסכום פסק הדין יעוכב תשלום של 40,000 ₪ נכון להיום (להלן – הסכום המעוכב).

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 11.

אין חולק על כך שבית הספר בו הועסקה התובעת – בית ספר אילנות – הנו "מוסד מיוחד". כן אין מחלוקת על כך שתעודת ההוראה של התובעת מיום 2.2.99 הנה אסמכתא שעל פיה התובעת הייתה זכאית לגמול חינוך מיוחד בשיעור 14%.

באשר לטענת התובעת כי דיווחה לאגף כוח אדם בהוראה על סיום חובותיה לתעודת הוראה בחינוך מיוחד בכך שהעבירה לאגף העתק מתעודת ההוראה מיום 2.2.99 באמצעות הנהלת בית הספר – טענה זו הוכחשה על יסוד עדותה של סגנית מנהל גף כוח אדם בהוראה, גב' ביאן זועבי, לפיה תעודת ההוראה מיום 2.2.99 לא נמצא בתיקה האישי של התובעת באגף.

בעדותם כפרו עדי הנתבעת, גב' זועברי ומר אליקים שליכטר, חשב מחוז ירושלים במשרד החינוך, בטענת התובעת כי לאחר קביעת הזכאות לגמול חינוך מיוחד בשיעור 14% לעובדי הוראה "שעברו קורס בחינוך מיוחד" בתחולה מ-1/2001, היה מוטל על המשרד לפנות לעובדי ההוראה, ובכללם התובעת, ולהעמידם על כך שעשויה לקום להם זכאות לתוספת בשיעור 14% כפוף לכך שימציאו את תעודות ההסמכה המתאימות.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך 54,934 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.13 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

המורה הניידת המסייעת בהוראה המשתלבת של תלמידים חריגים תקבל: א. 2 ש"ש כ'שעות חינוך', אם היא עובדת 19 ש"ש ומעלה; ב. ש"ש אחת כשעת חינוך, אם היא עובדת 11 – 18 ש"ש. בכל מקרה תקבל מורה זו תוספת גמול חינוך מיוחד בשיעור 5.5% או 9%, בהתאם לכישוריה, הערה: אם עבודתה של המורה מפוצלת בין שלושה בתי ספר, היא תקבל גמול פיצול.

רק במקרה זה זכאים המחנכים לגמול חינוך מיוחד בשיעור של 5.5% + 1 שעת הכנה בהתאם לפיצול חינוך מיוחד דהיינו, כדי לקבל גמול חינוך מיוחד לתלמיד שאין לו מסגרת של חינוך מיוחד יש לדאוג לאישור ממנהל מחלקת החינוך ברשות ומפקח בית הספר.

...

מסקנה זו גם מתיישבת עם עדותה של התובעת, לפיה לכל המוקדם, היא זכאית ל"תוספת חינוך מיוחד" "מהרגע שהתחלתי ללמד את הילדים האלה....", משנת 2002 ואולי גם לפני, בשנת 2000 (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 1 – 28).

סוף דבר – בתנאי עבודתה של התובעת, כאשר לא היתה מורה במערכת החינוך המיוחד, אלא לימדה כשש שעות שבועיות תלמידים מהחינוך המיוחד במסגרת כיתה רגילה, התובעת אינה זכאית לתוספת חינוך מיוחד.

אשר על כן, התביעה נדחית.

כלל זה תקף גם לעניין תוספת גמול חינוך.

אי הכללת גמול חינוך במשכורות המערער בשנתיים האחרונות אינן ענין טכני אלא נובע משינוי מהותי בהעסקת המערער כתוצאה מהחלטת מנהל בית הספר כי המערער אינו יכול מבחינה מקצועית לשמש כמחנך לאור ימי המחלה המרובים שניצל.

הרכב המשכורת הקובעת אשר ממנה נגזרת קיצבתו של גימלאי נתון לקביעתו הבלעדית של הממונה על תשלום הגימלאות ואל לו לבית הדין להיחפז להחליף את שיקול דעתו או לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וזאת במיוחד היות ומדובר בכספי ציבור.

...

] עיון במקורות המשפטיים (סעיף 8 לחוק הגמלאות והוראת הנוהל), מביא למסקנה, שלא התקיימו במערערת התנאים המזכים את הכללת גמלת החינוך בקצבתה, מן הטעם שבמועד פרישתה לא כללה משכורתה הקובעת את גמול החינוך, ומשום שלא התקיימו לגביה הוראות הנוהל.

מכל המפורט לעיל – דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

במשך כל תקופת עבודתו במוסדות לחינוך מיוחד, התובע קיבל תוספת גמול חינוך מיוחד בשיעור 8.5% מהשכר המשולב בהתאם לסעיף 3 בפרק 4.6 לתקנון שירות עובדי ההוראה החל על עובדי הוראה שאינם בעלי הסמיכה לחינוך מיוחד העובדים בבתי ספר לחינוך מיוחד.

במכתבו מיום 5.8.2019 הודיע התובע כי הוא חולק על עצם החוב ובקש לקיים שימוע בעל פה. התובע צרף את מכתבו לגב' עמליה חיימוביץ, מנהלת מחוז מרכז במשרד החינוך מיום 30.7.2019 במסגרתו ציין, בין היתר, כי הגמול אושר בשנת 2016 לאחר היתערבות של סניף הסתדרות המורים בחדרה ויו"ר האגוד המקצועי ולאחר שבקשתו נבדקה על ידי הגב' נורית דואק מנהלת גף כח אדם במשרד החינוך למול הגב' אתי **** רכזת כח אדם של בית הספר במשרד החינוך והגב' פנינה אל-תר, המפקחת הארצית לחינוך מיוחד.

...

יישום השיקולים שנקבעו בענין עניא הביא אותנו למסקנה ולפיה חיוב התובע בהשבה מלאה של הכספים ששולמו לו בגין הגמול אינה צודקת בנסיבות הענין.

מהפניות של התובע לגורמים שונים במשרד החינוך החל משנת 2015 ואילך שוכנענו שהתובע האמין בתום לב כי הוא זכאי לגמול חינוך מיוחד מלא בשיעור של 14% בהיותו מוסמך לחינוך המיוחד לפי הוראת סעיף 4.2 (ב) לתקנון שירות עובדי ההוראה וזאת על רקע ביצוע התמחות מעשית בחינוך המיוחד במסגרת לימודיו בבית המדרש וחוסר הבהירות של המונח מגמה או התמחות והיקף השעות הנדרש לצורך קבלת ההסמכה.

] סוף דבר התביעה לתשלום גמול חינוך מיוחד בשיעור של 14% מהשכר המשולב – נדחית.