תוספת בנייה על גג ללא היתר

סיכומי הצדדים: בתביעתם עתרו התובעים לחייב את הנתבעים להרוס את תוספת הבניה על הגג שלהם, משום שנבנתה ללא היתר, אולם בהמשך הדיון ובסיכומיהם הסתפקו בדרישה לפיצויים.

...

סוף דבר: התביעה לסעד כספי מתקבלת ואני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלום לתובעים סך של 19,656 ₪ בגין מחצית עלויות בניית השלד כמפורט לעיל.

אני מורה לנתבעים להעתיק את צינור הניקוז של מזגן דירתם (על דרך הארכתו), והצבתו במקום חיצוני, באופן שאינו מייצר הפרעה למי מהשכנים ובפרט, באופן שאינו מטפטף במקום בו נמצאים העוברים והשבים.

אני מורה לנתבעים בצו לפעול לאיטום הגג/המרפסת באופן שיימנע הצפת מי גשמים לדירתם של התובעים.

בגין תוספות בניה אלו שבנו הנתבעים הוגשו נגד הנתבעת 1 (אמו של נתבע 14) שני כתבי אישום: תו"ב 69654-06-17 בגין בניה ללא היתר שכאמור לעיל פולשת לחלקת התובעת; תו"ב 34811-08-18 בגין בניית קומה על גג מבנה הנתבעים.

...

סוף דבר ענייננו בתביעה למתן צו הריסה, פינוי וסילוק יד, כאשר הוכח שהנתבעים בנו ללא היתר בניה תוספות בניה וזאת הן על גג הבניין שלהם והן בצמוד לבניין תוך פלישה לחלקת התובעת.

בנסיבות אלו אני מורה לנתבעים כדלקמן: בחלקת התובעת כפי שסומנה במפות המדידה של המודד פוגל – על הנתבעים להסיר כל תוספת בניה וגדר שבנו בחלקת התובעת ולפנות את החלקה מכל אדם וחפץ וזאת תוך 45 יום מהיום.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪.

הבניה נשוא הצוו המינהלי מתייחסת לבניית מבנה בן 3 קומות מבטון, בלוקים וברזל בשטח כולל של 798 מ"ר ללא היתר (להלן – הבניה).

ברע"פ 6389/20 אימן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), מיום 1.10.2020, נדון מקרה בו הוצא צו הריסה מינהלי למבנה שהוקם זמן רב לפני כן שלא כחוק ורק בשנת 2019, בסמוך לפני הוצאת הצוו, בוצעה תוספת בניה על הגג.

...

מעבר לכל אלה יצוין, כי המשיבה נהנית בשלב זה מחזקת התקינות המנהלית, לפיה פעלה באופן תקין בעת הוצאת הצו המנהלי, והמבקש לא הצליח להפריך חזקה זו. על יסוד כל המפורט לעיל ולאור העובדה כי הבניה טרם הסתיימה, אני קובעת כי לא הייתה מניעה מהוצאת הצו המנהלי ל וכי לא נפל פגם חמור המצדיק את ביטולו.

טענה זו דינה להידחות.

יוצא אפוא, כי היתר הבניה רחוק מלהיות בהישג יד. אחרית דבר: אני דוחה את הבקשה לביטול הצו המנהלי ומבטלת את ההחלטה מיום 17.1.2023 בדבר עיכוב ביצועו.

חכם טען כי הנתבעים בנו ללא היתר על גג המושכר תוספת בנייה, חפוי וקונסטרוקציה, תוך פגיעה במעטפת החיצונית של המושכר, ותוך גרימת נזק לחיפוי השיש.

...

טענה לאי קבלת טופס 4 ולהיעדר אישורים מהרשויות טרם אכלוס המושכר והפעלתו בטרם יחל הדיון בעניין זה, אפתח בכך שאין חולק כי בסופו של דבר אכן קיבלו הנתבעים את כל האישורים הנדרשים מהרשויות, ביום 08.08.2019.

אחר בחינת כל הטענות שהעלה חכם הגעתי למסקנה כי אין מדובר בטענות, אלא בתואנות.

לכך לא אתן יד. תוצאה והוצאות נוכח כל הנימוקים דלעיל, התביעה נדחית.

אחר שנתתי דעתי לטיב התובענה; להתנהלות חסרת תום הלב הדיוני מצד התובע; להימשכות ההליכים בפועל קרוב ל-5 שנים; למשמעות הקשה של תוצאת פינוי על הנתבעים שהשקיעו הון בהקמת המפעל; ואחר שנתתי דעתי על כך שעובדיהם ומשפחותיהם של הנתבעים תלויים בהמשך פעילותו של המפעל, מצאתי לחייב את חכם בהוצאות משמעותיות לטובת הנתבעים בסך שישקף, אם לא את מלוא הוצאות הנתבעים, אזי את חלק הארי שלהן (ראה החלטתי מיום 16.10.2022 בעניין זה, על נימוקיה, ובינתיים, כעולה מסיכומיהם, נשאו הנתבעים בעלויות ייצוג נוספות).

האם מדובר במקרה ביטוח על פי הפוליסה והאם חלה על כלל ביטוח החובה לשיפוי התובעים בגין נזקיהם? לטענת התובעים בכתב התביעה, על פי תנאי הפוליסה, כלל ביטוח מחויבת לשלם להם את מלוא הנזקים שנגרמו להם שכן הפוליסה מכסה ניזקי טבע, כמו גם נזקים שנגרמו על ידי צד שלישי בזדון (כאשר בבניין בוצעו תוספות בניה על ידי מר שהרבני ללא תיכנון, ללא היתר וללא עמידה בתקו הישראלי ובתקנות התיכנון והבניה, ומשכך לטענתם "בזדון").

אמנם מהנדס אנגל לא שינה מקביעותיו במסגרת חקירתו הנגדית גם כאשר עומת עם בקשה להיתר בלתי חתומה בעיניין הבניה שבוצעה בצידו המזרחי של הבניין על ידי דיירים אחרים ואשר לטענתו של מר שהרבני שוקלת הרבה יותר מתוספת הבניה לגג שהוא ביצע בעצמו (עמ' 20-18 לפר').

...

התביעה נגד הנתבעת 1, כלל ביטוח, נדחית.

אשר על כן תביעתו של התובע 2 נדחית ביחס לשני הנתבעים, אם כי בשים לב לכך שדובר בתובעים שתבעו בצוותא חדא ותביעתם נוהלה בידי אותו בא-כוח וצירופו של התובע 2 לא הסב הוצאות משמעותיות נוספות למי מהצדדים - אינני מחייבת את התובע 2 בהוצאות נוספות כלשהן כלפי הנתבע 2 בשל דחיית תביעתו.

עם דחיית התביעה נגד הנתבעת 1 כלל ביטוח, ממילא נדחות עמה גם ההודעות ששלחה לצדדים השלישיים.