ליקויים המזכים לטענת התובעים בפצוי נוסף, על אף קביעת מומחה בית המשפט ששלל קיומו של ליקוי ו/או העריך בחסר את עלות תיקון הליקוי:
דלת הכניסה (סעיף 7.1 עמודים 5-6 לחוות דעת מומחה בית המשפט):
התובע טוען בתצהירו, שמומחה בית המשפט שגה בכך שלא היתייחס לעובדה שאורך העוקץ לכיוון מזוזת הצירים, קטן מהדרישה לאורך בריח, כפי שנקבע בתקנה 2.92 לתקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970 (להלן – "תקנות התיכנון והבנייה") התוספת השנייה, שם נקבע שהעוקץ צריך להיות באורך 20 מ"מ, ואילו בפועל האורך הוא 15 מ"מ. כך גם מומחה בית המשפט שגה עת היתעלם מהעבודה שיש נעילה עם בריחים רק ל- 2 כיוונים ולא ל- 4 כיוונים, כדרישת תקנה 2.92.
בעניינינו, עיון בעמוד 9 למיפרט הטכני מלמד כי הוסכם שסוג הנעילה של דלת הכניסה לדירה יכלול "בטחון בשלושה כיוונים +סגר ביטחון פנימי", קיומה של דרישה זו אושר על ידי מומחה בית המשפט במסגרת חוות דעתו, עליה חזר ודבק במסגרת חקירתו הנגדית, כך שלעמדתו די באישור ממכון התקנים לכך שמנגנון הנעילה מאושר ועומד בתקן (שורות 1-6 עמוד 9 לפרוטוקול דיון מיום 6.9.2022).
מומחה בית משפט קבע במסגרת חוות דעתו כי בכל הקשור לדלת בממ"ד "יש לבצע גירוז ושימון גלגלים, עלות היא 150 ₪".
הכרעה -
ב"כ התובעים הציגה למומחה בית המשפט במסגרת חקירתו הנגדית, סירטון המלמד על כך שקיים פגם שאינו מאפשר את פתיחת הדלת של הממ"ד עד הסוף.
...
מעבר לדרוש, מצאתי להתייחס לטענת הנתבעת לפיה בהתאם למפרט הנגרות שצורף לתצהיר הנציגה מטעמה, יש להטיל על הקבלן את האחריות לליקוי שאותר בדלתות הפנים על אף קביעת מומחה בית המשפט, נדחית (סעיפים 14-17 לסיכומי הנתבעת).
יוצא אפוא, כי אין כל אינדיקציה לכך שאותו מסמך מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת ההסכמים שנכרתו בין הנתבעת ובין הקבלן, בכל הקשור לעבודות הנגרות בכלל והתקנת דלתות הפנים בפרט.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מקבלת את הודעת הצד השלישי ביחס לליקויים שאינם ליקויי תכנון, וקובעת כי על הקבלן לשלם לנתבעת סך של 32,242 ₪ (סכום הנזק -37,950 ₪ בניכוי סך של 6,000 ₪ שנפסקו בגין דלתות האלומיניום, ובתוספת 15% פיקוח ו- 17% מע"מ, ובניכוי 25% בשל אי ביצוע העבודה על ידי הקבלן).
