תוספת בניה והעלאת גג במבנה מגורים

בפועל, הנאשמים בנו תוך סטייה מההיתר, במטרה להכשיר את המבנה למגורים ולא לחניה, והקימו מבנה של שתי קומות, בשטח כולל של 134 מ"ר. כמו כן, הנאשמים בנו בשטח אשר נועד לגינה תוספת למבנה, ללא היתר כלל, בשטח נוסף של 112 מ"ר. סך הכל בנו הנאשמים ללא היתר ובסטיה מההיתר, מבנה בשטח כולל של 246 מ"ר. על פי הנתונים שלפני הבניה לא הושלמה.

על פי האישום השלישי, בתקופה שקדמה לחודש אוגוסט 2013 קיבלו הנאשמים היתר לבניית מבנה מגורים הכולל שתי קומות עיקריות וכן עליית גג וחדרון.

...

סיכומו של דבר הוא, כי חרף החומרה שבעבירות בהן נכשל נאשם מס' 1, לא ראיתי כי הן מעידות על פגם ערכי-מוסרי כה עמוק, המצדיק את הרחקתו המיידית מהחיים הציבוריים.

בסופו של דבר ראיתי לגזור על הנאשמים עונשים הנמצאים בקרבת מרכזו של מתחם העונש ההולם בגין עבירות הבניה ללא היתר, ולהשית על הנאשם מס' 1 קנס נוסף, במצטבר, בגין עבירת הפרת צו הפסקת העבודות.

עוד טען הנתבע כי "כמו כן סיפר לי יעקב שניכנס לגור אצלי בנכס בחודש האחרון שהגב' מהדירה שמולי שקוראים לה שושי קראה לו באותו זמן עקב הצפה אצלה שהתחיל דרך הכיור והוא סתם עם סמרטוטים כך שכל הביוב שעלה ניכנס אלי דרך הצנור ". טענה נוספת שהעלה הנתבע בכתב הגנתו היא, שקיימת נזילה מדוד השמש בגג של הדירה שממול דירת הנתבע ואפילו בחדר המדריגות הייתה רטיבות וקילוף צבע.

לחוות הדעת קבע כי " כחלק מעבודות תוספת הבניה של 2 הקומות הנוספות בדירתו של הנתבע (תת חלקה 6) בוצע שינוי במערכת הנקוז במבנה כך שצנור האויר של חלק מהמטבחים במבנה הוסב בפועל גם לנקוז מי גשם מגג מבנה המגורים הנידון . פעולה זו היא בנגוד מוחלט לתקן. כתוצאה מפועלה זו במהלך חודש ינואר 2015 ככול הנראה עקב ריבוי גשמים קרסה מערכת הניזוק הפנימית של המטבח בדירת הנתבע ( תת חלקה 6) וגרמה כאמור להצפת דירתו של הנתבע במי גשם אשר נוקזו כאמור מגג המבנה. בהמשך כאמור חלחלו מי הגשם כלפי מטה דרך הריצפה לדירת התובעים כמתואר לעיל." בפרק המסקנות קבע המומחה כי חדירת מי הגשם לדירת התובעות נגרמה כתוצאה ישירה מבצוע השינוי במערכת הנקוז בדירת הנתבע במסגרת העבודות של תוספת בנייה, בנגוד מוחלט לתקן.

...

סעד: כפי שהערתי במהלך המשפט סבור אני כי הערכת המומה היא על הצד הנמוך.

סבור אני כי בנסיבות אלו מגיע לתובעות פיצוי בגין נזק לא ממוני.

סוף דבר הוא שאני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעות את הסכומים שלהלן: עלות תיקן הנזקים לפי קביעת המומחה: 7,000 ש"ח. החזר הוצאות המומחה : 1,750 ש"ח. פיצוי בגין נזק לא ממוני: 1,500 ש"ח. הוצאות משפט בהתחשב בשש ישיבות ובהוצאות שהוצאו לצורך איתור הנתבע וביצוע מסירה : 1500 ש"ח כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ביום 22.6.2011 אישרה הוועדה המקומית בקשה של המשיבים 4 ו-5 הכוללת מתן היתר למסד סגור וחדר מכונות במבנה הקידמי, היתר לאדניות להגבהת פני הקרקע, הקמת גדר בגבול הדרומי של החלקה, תוספת שני ממדי"ם, ושיפור המיגון במיגרש (נספח ג' לעתירה).

עוד טוען העותר כי הוועדה המקומית אישרה את מתן ההיתר למרות שהמשיב לא מילא אחר דרישתה להנמיך את גובה קומת המרתף כך שלא יעלה על 180 ס"מ. לבסוף טוען העותר כי החלטת ועדת הערר פגומה שכן ההחלטה מבוססת על דוח מטעה בעיניין גובה עליית הגג במבנה האחורי וגובה המרתף במבנה הקידמי.

ראו החלטת הוועדה: "על המשיבים לסמן את הקירוי של המרפסות להריסה, ולחלופין לחשב את שטחן במסגרת חישובי השטח הכוללים. כן יש לבדוק את נושא הקיר התומך ומבנים נוספים על החלקה, ולתקן את הבקשה בהתאם. במידה ואין צורך בהקלה, יוצא היתר בניה ללא צורך בפרסום וללא שמיעת כל התנגדות. במידה ויש צורך בפירסום הקלה, על המשיבים לעשות כן, ואז תינתן לעורר האפשרות לטעון באותם נושאים בהם פורסמה ההקלה, תוך שהוא מבהיר מדוע הקלה פוגעת בו." פיצול יחידות 16.

המשיב אישר כי אחייניתו, מתגוררת עמו במבנה הקידמי, אך טען כי לא נעשה פיצול של יחידת הדיור כמשמעותו על פי חוק, והוועדה קיבלה את עדותו בעיניין זה. לא מצאתי כל פגם בנימוקי הוועדה בעיניין זה. מדובר בקביעה עובדתית מובהקת של הוועדה ואין מקום להתערב בקביעה זו. גובה המבנים ומיקום החניות 17.

...

סוף דבר – העותר לא הוכיח כי נפל פגם כלשהוא בהחלטת ועדת הערר נשוא העתירה.

לפיכך, העתירה נדחית.

העותר ישלם למשיבה 1 הוצאות בסכום של 3,000 ₪, למשיבות 2 ו-3 הוצאות בסכום של 3,000 ₪, ולמשיבים 4 ו-5 הוצאות בסכום של 6,000 ₪.

         ביום 22.6.2011 אישרה הוועדה המקומית בקשה של המשיבים 4 ו-5 הכוללת מתן היתר למסד סגור וחדר מכונות במבנה הקידמי, היתר לאדניות להגבהת פני הקרקע, הקמת גדר בגבול הדרומי של החלקה, תוספת שני מימדי"ם, ושיפור המיגון במיגרש (נספח ג' לעתירה).

         לבסוף טוען העותר כי החלטת  ועדת הערר פגומה שכן ההחלטה מבוססת על דוח מטעה בעיניין גובה עליית הגג במבנה האחורי וגובה המרתף במבנה הקידמי.

ראו החלטת הוועדה: "על המשיבים לסמן את הקירוי של המרפסות להריסה, ולחלופין לחשב את שטחן במסגרת חישובי השטח הכוללים. כן יש לבדוק את נושא הקיר התומך ומבנים נוספים על החלקה, ולתקן את הבקשה בהתאם. במידה ואין צורך בהקלה, יוצא היתר בניה ללא צורך בפירסום וללא שמיעת כל היתנגדות. במידה ויש צורך בפירסום הקלה, על המשיבים לעשות כן, ואז תנתן לעורר האפשרות לטעון באותם נושאים בהם פורסמה ההקלה, תוך שהוא מבהיר מדוע הקלה פוגעת בו." פיצול יחידות 16.

המשיב  אישר כי אחייניתו, מתגוררת עמו במבנה הקידמי, אך טען כי לא נעשה פיצול של יחידת הדיור כמשמעותו על פי חוק, והוועדה קיבלה את עדותו בעיניין זה.   לא מצאתי כל פגם בנימוקי הוועדה בעיניין זה. מדובר בקביעה עובדתית מובהקת של הוועדה ואין מקום להתערב בקביעה זו. גובה המבנים ומיקום החניות 17.

...

        סוף דבר – העותר לא הוכיח כי נפל פגם כלשהו בהחלטת ועדת הערר נשוא העתירה.

לפיכך, העתירה נדחית.

העותר ישלם למשיבה 1 הוצאות בסכום של 3,000 ₪, למשיבות 2 ו-3 הוצאות בסכום של 3,000 ₪, ולמשיבים 4 ו-5 הוצאות בסכום של 6,000 ₪.

הצדדים הציגו בפני בית המשפט את המצב בפועל כאשר דירת התובעת היא הדירה היחידה שאין בשימושה שטח גינה וזו המחלוקת הטעונה הכרעה באשר לזכותה של התובעת להקצאת שטח גינה מתוך אותם שטחי הגינה, כאשר טענת הנתבעים היא שהתובעת קיבלה את אותו שטח גג עם תוספת הבניה ללא היתר כהסכמה בין כלל הדיירים באשר לחלוקה של הרכוש המשותף תוך מתן שימוש ייחודי לכל אחד מהם, כאשר לדירת התובעת אין גישה לשטח גינה כאמור לעיל.

דירתה של התובעת ממוקמת מעל דירת הנתבעים 1-2, באותו קונטור, כאשר חלק מדירתה לטענתה, היא מרפסת מקורה עליה ניבנו ,ע"י דיירים קודמים, שני חדרים , כאשר עדיין החלק הארי של המרפסת נותר פתוח, ובכל מקרה כל תוספת הבנייה הנ''ל נימצאת באותו קו של דירת הנתבעים 1-2.

(לא ברור לי כלל מה השמוש שניתן לעשות בגג ביניין, שאיננו משתווה כלל לשימוש בשטח גינה עמדת הנתבעת מס' 3 : (להלן: "מישפחת אזולאי") מישפחת אזולאי, טענה כי הם מתגוררים בבניין מזה כ- 40 שנה, כאשר התובעת נימצאת שם כ- 13 שנה, כי אין להם כל נגיעה למחלוקת שהתגלעה בין התובעת לבין הנתבעים 1-2.

יחד עם זאת, לגבי הבנייה שבוצעה ללא היתר ברכוש המשותף, מאחר ומדובר בבנייה שבוצעה לפני שנים רבות,כאשר גם בדירתה של התובעת בוצעה בנייה ללא היתר, בין אם על ידה, ובין אם ע''י הבעלים הקודמים, כאשר בהתבסס על עיקרון תום הלב, ושיקול הדעת הנתון במצב זה אם ליתן צו להריסת בנייה שבוצעה ללא היתר, לפי הפסיקה שצוטטה לעיל, אין מקום ליתן צו להורות על הריסת המבנים שניבנו ברכוש המשותף.

...

לעניין הגג, אני מורה לתובעת ולנתבעים 5-6 לאפשר גישה בטוחה לגג לשימושם של כלל הדיירים.

מתן הגישה לתובעת לעשות שימוש באותם שטחים ברכוש המשותף, יחייבו אותה לשאת בחלק היחסי בהוצאות האחזקה של אותם שטחים, כגון מים, גינון, נקיון וכיו''ב. באשר לתבעה שכנגד, וכפי האמור לעיל, דין תביעה זו להידחות.

  לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מורה על חיובם של הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש''ח לתשלום בתוך 30 יום.