תום לב לפי סעיף 96 (ג) (2) לפקודה ביטול הענקה פשיטת רגל

מבוא לפניי בקשה לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), לביטול הענקה.

כאשר באים לבחון אם הקניית נכס על ידי החייב מהוה הענקה אסורה, יש לבחון האם חל אחד משלושת החריגים הקבועים בסעיף 96(ג) לפקודה, ולעניננו, האם חל החריג של ס' 96(ג)(2) לפקודה – "לטובת קונה או בעל שיעבוד בתום לב ובתמורה בת – ערך". הנטל הראייתי להוכיח שהחריג איננו מיתקיים מוטל על שכמו של הנאמן, אך מדובר בנטל קל למדיי, נוכח קיומם של יסודות שליליים בתנאי החריג: "הנטל לשכנע כי דין הענקה פלונית להתבטל מכיוון שאינה מקיימת את תנאי החריג, מוטל על כתפי הנאמן. אולם, מאחר שתנאי החריג כוללים יסודות שליליים, נקבע בפסיקה כי אין להעמיס בהקשר זה על הנאמן חובת ראיה כבדה מדי. אם עלה בידו של הנאמן לעמוד בנטל הראשוני, יעבור הנטל למקבל ההענקה לשכנע כי מתקיימים תנאי החריג (ע"א 5578/93 נדב נ' סרגובי, פ"ד מט(2) 459, 477 (1995)" (ע"א 2887/13 שמעון נאור נ' חברת אל יה נר השקעות (פורסם בנבו, 16.08.15), (כב' הנשיאה מ' נאור, בפיסקה 21) (להלן: "ענין שמעון נאור").

משכך, לא רק שלא הוכח כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב, אלא שהוכח פוזיטיבית כי המשיבה פעלה בתום לב. סיכומו של דבר, מיתקיים בעניננו החריג של מתן תמורה בעד ערך ובתום לב לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה.

...

גם העובדה שהמשיבה נתנה תמורה בלתי מבוטלת בגין הזכויות שקיבלה, תומכת במסקנה כי קיבלה את הזכויות בתום לב, ושלא מתוך מטרה לרמות את נושיו של החייב.

משכך, לא רק שלא הוכח כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב, אלא שהוכח פוזיטיבית כי המשיבה פעלה בתום לב. סיכומו של דבר, מתקיים בעניננו החריג של מתן תמורה בעד ערך ובתום לב לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה.

אשר על כן, בקשתו של הנאמן נדחית.

לטענת המנהל המיוחד, בהתאם להוראות סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל, אדם אשר העניק נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו עשר שנים מיום הענקה ועד למעשה פשיטת הרגל, הענקה בטלה כלפי המנהל המיוחד, אלא אם כן מקבל ההענקה הוכיח כי בזמן הענקה היה החייב כשר פרעון.

עוד לטענתו, אומנם לא נערכה צוואה כדין על ידי ההורים, אולם, ההסכם בין האחים לרבות הסתלקות האחים מהירושה לטובת האחיות, משקף את רצון ההורים ויש בו כדי לממש את צוואת ההורים שנעשתה בעל פה. הדבר נעשה בתום לב ומכל מקום החייב מעולם לא ראה בחלקו הנטען בדירה כשייך לו. החייב טען שכלל לא בוצעה הענקה ויש לראות את הכספים והמגרש שהעניקו ההורים בחייהם לאחים כתמורה בת ערך ששולמה עבור חלקם בנכס וזאת לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה.

זאת ועוד, צודק המנהל המיוחד כי בכל מקרה נושא התמורה חסר משמעות, שעה שהמשיבות לא טענו שהן עומדות בדרישת תום הלב, ואף לא ניתן לעשות כן, שעה שידוע היה שהחייב ואחיו מסובכים בחובות במועד ביצוע ההענקה והרבה לפני כן. לאור האמור הבקשה לביטול הענקה מתקבלת.

...

החייב טען מנגד כי יש לדחות את הבקשה.

מכל מקום, אף לו הוגשה בקשה לקיום צוואה בעל פה, היא הייתה נדחית משום שלא התקיימו התנאים הקבועים בחוק לצוואה בעל פה (סעיף 23 לחוק הירושה: שכיב מרע, זיכרון דברים, בטלות כעבור חודש לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה).

דיון והכרעה דין הבקשה לביטול הענקה להתקבל.

דין הטענה לפיה דובר ברצון ההורים להידחות.

בהיעדר תגובה של המשיבות או החייב להחלטה אחרונה אני מורה למנהל המיוחד להגיש בקשה מתאימה לפירוק השיתוף בדירה, ולחילופין למכירת חלקו של החייב בדירה, בתוך 30 ימים מהיום.

פתח דבר: לפני בקשת הנאמן לביטול הענקה במסגרתה מתבקש בית המשפט להפעיל את סמכותו לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ולהורות כי מחצית הזכויות החוזיות הרשומות כיום בשלמות על שם המשיבה- רעייתו של החייב (להלן-"אשת החייב") בדירה הידועה כגוש 10426 חלקה 610 תת חלקה 4 בקרית מוצקין (להלן- "הדירה") מוקנות לנאמן.

התקיימות יסוד תום הלב לעמדתי לא עלה בידי החייב ואישתו להוכיח את יסוד "תום הלב" הנידרש על פי סעיף 96(ג)(2) לפקודה, ו"בעיניין ינקוביץ'", נאמר: "כפי שנקבע בפסיקה, קיומו של תום לב מחייב כי מקבל ההענקה לא ידע בעת העברת הנכס אליו כי המעניק נמצא בקשיים כלכלים. אם מקבל ההענקה יודע על מצבו הקשה של המעניק ויכול להסיק כי ההענקה תרחיק את הנכס מידי הנושים – נשלל תום ליבו..." (פסקה 16), ועל האמור יש להוסיף את החזקה אשר לא נסתרה במקרה זה ואשר לפיה אשת החייב מוחזקת כמי שיודעת את מצבו הכלכלי של החייב("עניין לוין" בעמ' 953, פסקה 24).

...

לפיכך ומשלא עלה בידי החייב ואשתו להרים את נטל הראיה, שהועבר אליהם, לבסס את יסודות תום הלב והתמורה, אני קובע כי לא התקיים החריג האמור בסעיף 96(ג)(2)לפקודה, ובהתאם בטל וויתור החייב על מחצית הזכויות בדירה ויש להורות על הקניית מחצית מהזכויות לנאמן.

עם זאת , ובשים לב למצבה הרפואי של אשת החייב , אני סבור כי אין מקום להסמיך את הנאמן לפעול למימוש זכויות החייב בדירה כל עוד לא ניתנה לאשת החייב האפשרות לפדות את זכויות החייב בדירה, בסכום אשר יקח בחשבון את מכלול נסיבות הענין ובכלל זה טענות לדיירות מוגנת/דיור חליפי של החייב ואשתו וכן כל טענה אחרת.

לפיכך אני קובע דיון נוסף בתיק ליום 11.2.2019 בשעה 9:00 בהשתתפות החייב , אשתו והנאמן,ואשר אליו יזומנו על ידי ב"כ החייב ,כל נושי החייב בדואר רשום עם אישור מסירה,ושבו יעשה נסיון אחרון לגיבוש תוכנית פירעון בתיק שבה תילקח בחשבון גם החלטתי זו וכל יתר נסיבות הענין, לרבות הבקשה הנוספת שהוגשה לביטול ההענקה שעניינה יוכרע אף הוא בדיון.

כפי שנפסק בעיניין אביחלק [פש"ר (מחוזי י-ם) 121/95 אביחלק (פושט הרגל) נ' סעדה, בפסקות 2-1 להחלטתה של כב' השופטת אילה פרוקצ'יה (נבו 25.8.1997): "המגמה הטמונה בהוראה זו [סעיף 96 – מ.נ.] היא למנוע הקטנת המסה של נכסי החייב מהם יכולים הנושים להפרע את חובם, ולהעדיף את עניינם של הנושים על פי עניינם של קרובי משפחתו או של אחרים... מגמה זו יסודה ברעיון שעל אדם להיות הוגן כלפי נושיו בטרם יהיה נדיב כלפי קרוביו, ו'יש לשלם חובות לפני שנותנים מתנות' כלשון פסק הדין בעיניין 538,540Freeman v. pope (1870) 5 Ch. App. . (כתרגומו של ש. לוין בספרו פשיטת רגל, עמ' 265)...". ובעניין שלגי [ע"א 367/70 עו"ד הוכברג נ' שלגי, פ"ד כה(2) 149, 159 (1971)]: "ביטול של הענקה מיועד להחזיר לגוף הנושים נכס שיצא מרשות פושט-הרגל, כשמן הראוי שישמש לסילוק חובותיו. ביטול למפרע, עקב ייחוס אחורה של זכות הנאמן, מישתלב עם הרעיון הכללי המונח ביסודו של סעיף 35 הנ"ל, לאמור, כל נכס שהיה לפושט-הרגל ביום תחילת פשיטת-הרגל, או שצריך היה להיות ברשותו, נכסם של הנושים הוא, ממנו הם ייפרעו באמצעות הנאמן". על כך הוסיף המלומד אוריאל פרוקצ'יה בספרו דיני פשיטת רגל והחקיקה האזרחית בישראל 111 (1984), כי הוראת סעיף 96 לפקודה נועדה גם למנוע מירוץ בין הנושים להשגת נכסי החייב "מתוך מוטיבציה של 'כל הקודם זוכה', ולהביא לחלוקה צודקת בין הנושים לפי סדרי העדיפויות שקבע המחוקק". יחד עם זאת, הענקה לא תחשב כבטלה כלפי הנאמן אם מיתקיים אחד החריגים הקבועים בסעיף 96(ג) לפקודה, ובהם הענקה שנעשתה לטובת קונה או בעל שיעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך.

יוטעם כי מקום שבו עולה בידי הנאמן להוכיח חוסר תום לב לפי סעיף 96 (ג)(2) לפקודה, אין צורך להדרש לשאלת התמורה שניתנה עבור ההענקה הואיל ומדובר בתנאים מצטברים שדי באי התקיימות אחד מהם כדי לשלול את תחולתו של החריג.

...

סוף דבר, אני מורה על מינוי שמאי להערכת שווי זכויות החייב בדירה בפנורמה.

המומחה יעריך שווי זכויות החייב בדירה, וזאת בשים לב להתחייבות החייב לאפשר לאמה של המשיבה להתגורר בדירה עד אריכות ימיה ושנותיה, וכן לאור החלטתי שלא לחייב את המשיבה להעביר לקופת הפש"ר את חלקו של החייב בדמי השכירות עד ליום פטירת האם.

לאור התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייבת את המשיבה לשלם לנאמן הוצאות הליך זה, בסך של 10,000 ₪.

ואכן כפי שנראה בהמשך הדברים, די בקביעה "כי ההענקה לא נעשתה בתום לב כדי לקבוע כי לא מתקיימים תנאי החריג הקבוע בסעיף 96(ג)(2) לפקודה..." (ע"א 8760/14 ארז חבר עו"ד, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אייל סלור (בפשיטת רגל), בפיסקה 33 (נבו 27.1.2016)).

המשיבה מבקשת להסתמך על פסק הדין בתיק פש"ר (מחוזי ת"א) 45125-03-15 עו"ד אביחי ורדי, נאמן לנכסי החייב תומר קאירי (בפשיטת רגל) נ' סימי קאירי (נבו 31.12.2020), במסגרתו נדחתה בקשת הנאמן להורות על ביטול הענקה לטובת בת זוגו של פושט רגל, נוכח תחולת החריג בסעיף 96(ג)(2) לפקודה.

המשיבה ידעה היטב על קריסתו הכלכלית של החייב, ידעה מהו ההקף הכספי של חובותיו וידעה שהסכם הגירושין מותיר אותו חסר כל. באשר לתום הלב של הילדים בזמן ביצוע ההענקה לטובתם, הרי שבהיותם קטינים במועד החתימה על הסכם הגירושין, שלא חתמו בעצמם על ההסכם וגם לא היו צד לו, תום ליבם לצורך שאלת קיומו של החריג לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה נגזר בהכרח מתום לבה של המשיבה, שפעלה בענין זה בשמם ומטעמם.

...

נוכח המסקנה כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בקבלת הזכויות בדירה, מתייתר הצורך לדון בקיומו של התנאי המצטבר הנוסף הנדרש לשם החלת החריג לפי סעיף 96(ג)(2) לפקודה- מתן תמורה בת ערך.

סיכומו של דבר, העברת זכויותיו של החייב בדירה למשיבה ולילדים היתה הענקה אסורה לכל דבר וענין, ומשכך יש להורות על ביטולה כמבוקש על ידי הנאמן.

סוף דבר אשר על כן, בקשת הנאמן מתקבלת.