תובענות ייצוגיות הליך הפנייה המוקדמת בתובענה ייצוגית צרכנית

הוראה זו בחוזה התובלה היא חלק אנהרנטי ממודל הפעילות של וויז כחברת Ultra Low Cost, אשר מגלם הטבות לצרכנים בדמות תחרות והורדת מחירי הטיסות.

התנאי השני הוא שהמידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(3) 264 (2005) (להלן: עניין מחסני ערובה)); התנאי השלישי הוא שיהיה במתן הצוו כדי לפשט ולייעל את ההליך (ראו: תקנה 4(א) לתקנות תובענות ייצוגיות; תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקות ג(4)-ג(6)); והתנאי הרביעי הוא שמתן הצוו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין (ראו: תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; עניין מחסני ערובה, בעמ' 270-269; עניין סונול, בפסקות ג(4)-ג(6)).

בשלב מוקדם זה לא ראיתי צורך בבירור העובדתי שנערך שם. לנוכח האמור מתייתר הדיון ביתר התנאים לגילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

...

גם טענות המשיבות 2 ו-3 ביחס לשימוש לרעה בהליכי משפט שיוחס למבקשים דינן להידחות.

וויז העלתה טענות גם ביחס להיעדר פנייה מוקדמת למשיבות בבקשה למסירת הפרטים והמסמכים, שבגינה יש לדחות את בקשת הגילוי, וכן טענות בקשר להרחבת חזית שמתקיימת בבקשת הגילוי, שמבוקשים בה נתונים ביחס לכל הנוסעים ולא לחברי הקבוצה בלבד.

משכך, אין לחייב את המשיבות להשיב לה. גם אם אסיר את הנטל המכביד של מתן הסבר לכל תשלום או אי תשלום, אין להיעתר לבקשה: אם יתברר מן הנתונים כי רק חלק מן הפונים זוכה להשבה, עדיין יתכן שהסירוב לדרישת מי מהם היה סירוב מוצדק.

יצוין כי כחודש לאחר שהוגש ההליך שבכותרת, הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם ציבור צרכני החשמל נגד חברת החשמל שהוערכה בסך של 330,000 מיליון ₪ (ת"צ 35525-10-19 ברק נ' חברת החשמל בע"מ, להלן: התובענה הייצוגית).

לאחר גילוי ועיון במסמכים המבוקשים, ניתן יהיה להגיע למסקנה מושכלת לגבי הדרך המיטבית להבטיח את זכויות החברה ובכלל זה את מיצוי זכויותיה וטענותיה נגד מלוא הגורמים האחראיים לנזקים שנגרמו לה. חברת החשמל, בתשובתה לבקשה, הקדימה והעירה כי התביעה הנגזרת מושא הבקשה אמורה להיות מופנית נגד היצרנים הפרטיים שהם צדדים שלישיים זרים לחברה.

לבסוף נטען כי קיימת אסכולה בפסיקה שלפיה החובה לפנות בפנייה מוקדמת בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, חלה גם בשלב של בקשה לגילוי מסמכים, וכי לפי אסכולה זו המבקש הפר את חובתו לפנות בפנייה מוקדמת בכתב בטרם הגשת בקשתו.

...

בהינתן האמור, אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית ראשונית לגבי ליסוד ההתרשלות.

האם פני הדברים שונים נוכח הגשתה של התובענה הייצוגית? אני סבורה כי בנסיבות העניין התשובה לכך שלילית.

לאור האמור לעיל, הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

המבקשת טענה שהקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית כוללת "כל הצרכנים, שרכשו את המוצרים המיובאים והמשווקים על ידי המשיבה, לרבות פאגוטיני במילוי פטריות כמהין שחורות, טורטלוני במילוי פרושוטו די פרמה, גבינה רכה למריחה פילדלפיה בתוספת שוקולד "מילקא", גבינה רכה למריחה פילדלפיה בתוספת סלמון מעושן ושמיר, ממרח אנשובי ב"שפורפרת" 100% אנשובי, יוגורט עזים בטעם לימון וכל מוצר אחר שנפלו פגמים בסימונו כדין, לרבות בנגוד לתקן ישראלי רישמי מס' 1145, בשבע השנים האחרונות.

בגדרם של אותם הליכים משפטיים קודמים, המשיבה התחייבה כלפי ביהמ"ש לתקן את דרכיה ולעמוד בהוראות הדין, אך לא עמדה בהתחייבות זו. אי לכך חובת הפניה המוקדמת אינה קמה, שכן המשיבה ידעה כי מוצריה לא מסומנים כדין ובחרה להמשיך לשווק אותם.

עוד טענה, שאין חובת פניה מוקדמת קטגורית בהליכים ייצוגיים, מקום בו אין בכך כדי להועיל.

לפי סעיף 16 לחוק, בבוא בימ"ש להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה במסגרת הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, עליו לשקול שני שיקולים עקריים: האם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; האם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה.

...

הצדדים השאירו לשיקול דעת ביהמ"ש גובה הגמול וההוצאות שתשלם המשיבה למבקשת.

סוף דבר ביהמ"ש מבטל ההחלטה מיום 18.7.21, בדבר קבלת בקשת האישור, מוחק הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ודוחה התביעה האישית.

המשיבה תשלם למבקשת, גמול על סך של 2,000 ₪ ושכר טרחת בא כוחו בסך של 19,000 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תעדכן פסק הדין בהתאם לנדרש בפנקס התובענות הייצוגיות המנוהל במערכת הממוחשבת ותפעל כאמור בסעיף 23 לעיל.

הקבוצה בשמה התבקש ניהול התובענה כייצוגית הוגדרה בבקשת האישור כך: "כלל הצרכנים אשר רכשו את הטובין המפורטים בבקשה שלהלן המשווקים במשקל של 270 גרם ואשר מגלמים הפחתת משקל כמותית בשיעור של 50% (להלן: "הטובין") לעומת המוצרים במגוון הסדרה במשקל 540 גרם, וכל זאת ממועד שווקם ועד למתן פסק הדין" המשיבה לא הגישה תשובה לבקשת האישור, אולם הציגה את עמדתה העובדתית והמשפטית בפני המבקשת, שתמציתה, כדלקמן: המשיבה פעלה ופועלת כדין, ואריזות המוצרים הרלוואנטיים מסומנות כדין, לרבות בהתאם לחוק בריאות הציבור, לתקן 1145 וכן בהתאם להנחיית הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מיום 21 במאי 2019: "הנחיית ממונה הקטנת מוצרים – עידכון הנחיה משנת 2006". לטענת המשיבה יש שונות פיזית בין אריזות המוצרים.

גמול ושכר טירחה המבקשת טענה כי בשים לב לכך שמרבית הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור כנגד המשיבה הוסדרו במסגרת הסדר זה; בשים לב לעבודת ההכנה היסודית שהשקיעו המבקשת ובאות כוחה לרבות הליך הפניה המוקדמת שבוצע טרם הגשת התביעה ובקשת האישור; לתועלת שתהיה לציבור, לרבות במתן הטבה למטרות מיטיבות לציבור; לחסכון במשאבי המערכת השיפוטית; וכן לאור העובדה שבקשת האישור הובילה להסדרה עתידית של הטענות שנטענו בגדרה, ועל כן היה עניין לציבור בהגשתה, הסכימו המבקשת והמשיבה על תשלום גמול למבקש ושכר טירחה לבאות כוחה.

על אף האמור, כשנתן פסק דין המקבל את כל התובענה או את חלקה, או כשנתן פסק דין המאשר הסדר פשרה, או כשנתן פסק דין המאשר הסתלקות, הוסמך בית המשפט לפטור את המבקש או את המשיב לפי העניין מתשלום החלק השני של האגרה כולה או חלקה וזאת "מטעמים מיוחדים שירשמו". בנסיבות העניין בשים לב לכך כי לא לאור השלב המוקדם בו הושג ההסדר בין הצדדים לא נדרשו הצדדים להגשת תגובה ותשובה לתגובה והטענות ההדדיות פורטו בתמצית בבקשת ההסתלקות; בשים לב לכך כי לא היתקיים כל דיון בתובענה; ולנכונות הצדדים ויעילותם שהובילה לסיום מידתי והולם למחלוקת בשלבים ראשוניים ביותר של ההליך; ואף בשים לב לתכלית הטלת האגרה בתובענות ייצוגיות ותיקון התקנות בהקשר זה; ראיתי לנכון בנסיבות העניין לפטור את המשיבה מתשלום חלקה השני של האגרה.

...

על אף האמור, רשאי בית המשפט "(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד. (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". על-פי הנטען בתקנה לא פורטו מהם אותם טעמים מיוחדים ואלה הושארו לשיקול דעת בית המשפט הנכבד.

אישור בקשת ההסתלקות מצאתי כי בנסיבות העניין כמפורט לעיל, יש לקבל את בקשת ההסתלקות, לפיכך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה נמחקת, ותביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת ותביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.

היינו, על בית המשפט לוודא כי אין עסקינן בתביעת סרק, אלא בתובענה שמלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך נהולה; על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך; וכן בשיקולי רוחב וההשלכות של הסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור בכללותו.

במקרים אלה, חוק תובענות ייצוגיות עוזר בלצמצם את פערי הכוחות בין הצדדים, בדומה לחוקים אחרים כמו חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980.

יוער, כי במקרים בהם על אף הפניה המוקדמת המשיב לא פירסם את הסדרי הנגישות כמתחייב לפי הדין, הרי שמבקש יוכל לפנות למסלול של תובענה ייצוגית והעובדה שביצע פנייה מוקדמת תעמוד לזכותו ולחיזוק בקשת האישור.

...

עוד קבע בית המשפט העליון, כי משהגיעה הערכאה הדיונית לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה הקונקרטי יש לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת ההסתלקות, יש לעשות כן לאורם של סעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות.

מן הכלל אל הפרט כפי שנוכחנו לראות, כמות התובענות הייצוגיות גדל עשרות מונים בשנים האחרונות.

לפיכך, סבורני כי על אף שמיקומה "הגאוגרפי" של תקנה 34 לתקנות הנגישות אינה מקימה למבקש חובה לבצע פניה מוקדמת, כמפורט לעיל, הרי שלאור הנתונים האמורים, פניה מוקדמת ביחס להעדר פרסום הסדרי נגישות יהיה בה הן להביא לידי מענה ופתרון של טענותיהם של המבקשים, והן לחסוך לצדדים, לציבור ולמערכת המשפטית זמן ועלויות רבות.

סוף דבר בקשת ההסתלקות מקבלת תוקף של פסק דין, למעט הסכמת הצדדים לגמול ושכר טרחה; בקשת האישור נמחקת והתובענה האישית נדחית.