אשר לרעיון "החדשני" שהועלה בעמדת הפיקוח לפיו חשבון הנאמנות משרת גם את הנאמן וגם את הנהנה, הרי שהדבר עומד בסתירה מוחלטת לפסיקה לפיה הנאמן בלבד הוא הלקוח, וכי זיקה של הנאה מהשירותים שהבנק מעניק, אינה מעלה את הנהנים לדרגת לקוחות.
אף תחת ההנחה לפיה מהבחינה הלשונית יכולים הן הנאמן והן הנהנה להחשב כ"לקוח", סבורני כי עדיין יש לבחון איזו מבין שתי האפשרויות – הנאמן כלקוח או הנהנה כלקוח - משקפת באופן מיטבי את תכליתו של דבר החקיקה שענייננו סיווג החשבון לצורך קביעת שיעור העמלה.
על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן:
הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית כוללת את שתי תתי הקבוצות כדלקמן:
1) כל הנהנים בחשבונות נאמנות, אשר בתקופה שהחלה שבע שנים לפני יום הגשת הבקשה לאישור ומסתיימת ביום אישור הבקשה, חויבו בעמלות לפי תעריפון העמלות של הבנק לעסקים גדולים, בנסיבות בהן הנאמנים היו יחידים או עסקים קטנים, והנהנים נשאו בעמלות אלו, כולן או חלקן.
...
לטענתו של המבקש, מאחר שהמשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן גם: "הבנק"), רואה בשגגה בנהנה כלקוח לעניין העמלות, הרי שהוא מבצע גבייה ביתר בנסיבות בהן הנהנה הוא "עסק גדול", כמשמעותו בכללי העמלות, בעוד שהנאמן אינו עונה להגדרה זו.
המשיב, מנגד, טוען כי דין בקשת האישור להידחות משום שהוא פועל כדין בסיווגו את הלקוח בחשבון הנאמנות, לצורך בחינת תחולת כללי העמלות, לפי זהות הנהנה.
התנאים הנוספים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית
סבורני כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת דנן.
סוף דבר
הגעתי לכלל מסקנה לפיה עילת התביעה בעניינינו נמנית עם העילות המוזכרות בחוק תובענות ייצוגיות, התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וקיימת אפשרות סבירה שהשאלות שהעלה המבקש תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה.
על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן:
הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית כוללת את שתי תתי הקבוצות כדלקמן:
1) כל הנהנים בחשבונות נאמנות, אשר בתקופה שהחלה שבע שנים לפני יום הגשת הבקשה לאישור ומסתיימת ביום אישור הבקשה, חויבו בעמלות לפי תעריפון העמלות של הבנק לעסקים גדולים, בנסיבות בהן הנאמנים היו יחידים או עסקים קטנים, והנהנים נשאו בעמלות אלו, כולן או חלקן.
