מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תובענה ייצוגית: שילוט לא חוקי בנתיב המהיר בכביש 1

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכביש מס' 1, בקטע שבין מחלף בן-גוריון לבין מחלף קבוץ גלויות, סלול נתיב שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה (להלן: הנתיב המהיר).
בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית עמדה המבקשת על כך שמי ששהו במיתחם הנתיב המהיר פחות משלושים דקות בסך-הכול, לא זו בלבד שיחויבו באגרה ולא יזוכו, אלא שהם עלולים גם להיקנס בשמונים ש"ח אם לא ישלמו את האגרה.
בד-בבד נטען כי היא עיוולה בתרמית, כך ממש, הואיל וידעה שאין בשלטים כדי להבהיר את האופן ההולם לזכות בַפטור מן התשלום.
את צורת השלטים, את תוכנם ואת מיקומם הכתיבה למשיבה החברה הממשלתית ,חברת כביש חוצה ישראל בע"מ', שהיא ,,הרשות הממונה'' מכוח חוק נתיבים מהירים, התש"ס–2000.
...
נסיעה באחד המקטעים של הנתיב המהיר, נטען עוד, היא שימוש בנתיב המהיר המחויב בתשלום; הדין אינו מוציא את הנסיעה בו מכללהּ של חובה זו. בכל הנוגע לשלטים טענה המשיבה כי עוד לפני הכניסה לנתיב המהיר מוצבים שלטים שונים, ומכולם עולה בבירור המסקנה כי הפנייה אליו גוררת אחריה חיוב בתשלום.
אני סבורה כי ההסדר שפורט הוגן, ראוי וסביר בהתחשב בעניינם של החברים בקבוצה.
על יסוד האמור לעיל החלטתי שלא לנקוט את הצעד היקר והמכביד ולמנות בודק.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתיב המהיר הנזכר כאן הוא זה שמפעילה המשיבה בכביש מס' 1 מכוח חוק נתיבים מהירים, התש"ס–2000 (להלן: חוק נתיבים מהירים) והתקנות שהותקנו לפיו.
לסיום הסכימו הצדדים כי הסדר זה לא יחול על משתמשים בנתיב המהיר שהגישו ערר לפי חוק נתיבים מהירים ובו שיטחו את הטענות ואת עילות התביעה שהעלה המבקש בבקשתו לאישור התובענה הייצוגית.
בל נשכח כי בכניסה לנתיב המהיר נרשם בפירוש ,,לרשומים או למשלמים במזומן'', כך שלא הייתה סיבה להבין בטעות כי דרישת התשלום תגיע בדואר, ואף לא היה צורך להציב על-יד סוף הנתיב שלט המזכיר למי שלא שילם לעשות זאת בהקדם (ראו סעיף 43 לתשובה לתשובה לבקשה לאישור).
...

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה שלוט שהוצב לפני הכניסה לנתיב המהיר.
השלוט המתייחס למספר הנוסעים שמזכה בפטור מאגרה תקנה3(ג)(2) בתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א-2010 ("תקנות חיוב בתשלום אגרה") קובעת: "בסמוך לשלט האמור בפיסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב מלבד הנהג, הנידרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר". המבקש טוען כי הכיתוב בשלוט אינו עולה בקנה אחד עם דרישת התקנה שלפיה על השלט לפרט את "מספר הנוסעים ברכב מלבד הנהג". המשיבה הסבירה כי הסיפרה בשלט המתחלף מלמדת על מספר הנוסעים הכולל הדרוש לשם מתן פטור מאגרה.
כלומר, השלוט אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק נתיבים מהירים.
יתרה מזו, בעניינינו הוגשה תוספת לחוזה זיכיון (מב/5), שסעיף 18 בה מתייחס ל"שלוט" וקובע: "18.1 הרשות הממונה והזכיין יפעלו בשיתוף פעולה לעידכון והתאמת המסרים בשלוט הקבוע והמתחלף בכביש מס' 1, בנתיב המהיר וב'חנה וסע', ובכלל זאת על מנת לספק מידע על אופן השמוש במיזם ומידע שיסייע לציבור המשתמשים לשקול ולהחליט האם לעשות שימוש במיזם או לנסוע בנתיבים החופשיים בכביש מס' 1.
...
הגנת סעיף 6 בפקודת הנזיקין גם ללא קביעה מפורשת בדבר סבירות קביעתה של הרשות, אני סבורה שפעולות המשיבה חוסות תחת הגנת סעיף 6 בפקודת הנזיקין, שכותרתו "מעשה לפי חיקוק". זו לשון הסעיף: "בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; בסעיף זה, "מעשה" – לרבות מחדל.
אני סבורה כי מכתבה של היועצת המשפטית של הרשות, המאשרת את פעולת המשיבה לאורך מקום שהרשות אישרה את פעולת המשיבה, בין שפרשנותה את תקנות נתיבים מהירים שרירה וקיימת, בין שפרשנותה אינה נראית לבית המשפט, ברי כי המשיבה יכולה היתה בזמן אמת להסתמך על פרשנות הרשות.
לסיכום הבחינה הלכאורית בשלב אישור הבקשה חופפת את השאלה המשפטית שעומדת בבסיס התביעה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לאישורה של תובענה ייצוגית נגד המשיבה, דרך ארץ הייוייז 1997 בע"מ (להלן: "המשיבה") הפועלת מכח חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), תשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק כביש האגרה") וחוזה זיכיון, בהפעלת כביש אגרה – כביש 6 (להלן גם: "הכביש"), בגין מה שנטען להיות ניזקי המשתמשים בכביש, הנגרמים בגין המנעות המשיבה מלהודיע לחברי הקבוצה על ביצוע עבודות בכביש וחסימת נתיבים בגינן.
עוד נטען כי מהירות הנסיעה הממוצעת של המבקש, כפי שחושבה על פי נתוני המשיבה עמדה על 110 קמ"ש, וכי רק בשתי נסיעות היו עיכובים, זאת בשל אירועים נקודתיים, שלא נגרמו בשל עבודות בכביש, כאשר באחת מהן נסע במהירות ממוצעת של 87.5 קמ"ש ובשניה נסע במהירות ממוצעת של 84.4 קמ"ש, כפי שעולה מהנספחים שצורפו לתצהירו של מר אילן פרנקו, מנהל ההפעלה הראשי אצל חברת ההפעלה של המשיבה.
יתרה מזאת, הצבת שלוט בכניסה לכביש איננה אפקטיבית, מכיוון שממילא יהיה מחויב הנוסע לבצע את הנסיעה לכל הפחות עד המחלף הבא והמידע שבשילוט לא יסייע לו. יחד עם זאת, טענה לעניין זה כי הנה מקיימת שיתופי פעולה עם נתיבי ישראל בע"מ (מע"צ) לשעבר, לטובת פירסום הודעות על עומסים גם בשלוט שבתחום הצמתים לפני הכניסה לכביש.
לאחר כל אלה ניתנת הכרעתי זו. תנאים לאישורה של בקשה לתובענה ייצוגית סעיף 4(1) לחוק מורה כי מבקש אישר לתובענה ייצוגית להיות אדם שיש לו עילה בתביעה או בעיניין כאמור בסעיף 3(א) (המפנה לרשימת עניינים בתוספת לחוק), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה.
...
כל אחת מהעדות העידה באופן עצמאי, לא מוטה, תיארה בחופשיות את ההדרכה, השיבה לשאלות גם אם לא עלו לכאורה בקנה אחד עם אינטרס המשיבה (ראה לדוגמא עמ' 49 לפרוטוקול, התייחסות העדה גב' רונית לוי לאפשרות של עומסים כתוצאה מעבודות בכביש), וממילא לא שוכנעתי כלל כי המשיבה גרמה בהתנהלותה לנזק לראיות התביעה.
למעלה מהצורך אף אקבע כי לא שוכנעתי כי מתקיימים תנאים אחרים מתנאי סעיף 8 לחוק – ובכלל זאת שאלת קיומו של נזק כתוצאה מהימנעות מפרסום קיומן של עבודות בשלטים מחוץ לכניסות לכביש, מקום בו חברי הקבוצה חשופים להודעות במענה קולי, בנתב האלקטרוני, בשלטים בכביש, באתר המשיבה ועוד.
על כן, הנני דוחה את הבקשה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בבקשות האישור נטען, כי המחיר הנגבה ממשתמשי "הנתיב המהיר" שבכביש מספר 1 (להלן: "הנתיב המהיר") גבוה מהמחיר המוצג למשתמשים עם כניסתם לנתיב המהיר.
ביום 17.11.10 בסמוך לפני תחילת הפעלתו של הנתיב המהיר הותקנו התקנות שחייבו את המשיבה לגבות מהמשתמשים בנתיב המהיר אגרה לפי הסכום המופיע בשלוט הממוקם 1,200 מטר לפני הכניסה לנתיב המהיר ולא לפי הסכום המופיע בשלוט הנמצא במיתחם החניה, כפי שנקבע בהסכם הזיכיון.
ועם זאת נכתב בבקשה: "יחד עם זאת המבקשים השתכנעו, על פי הראיות, שהוצגו בפניהם, כי סך הכספים שהתקבלו בקופת "המשתמשים המזדמנים" הנה נמוכה וכאשר מפחיתים מסכום זה את אגרת המינימום של 7 ש"ח לכל משתמש וכן לוקחים בחשבון שחלק מהמשתמשים שילמו את הסכום מדויק שהיה עליהם לשלם, חלק שילמו פחות וחלק שילמו יותר, נראה כי הנזק שניגרם לציבור אינו בשיעור המצדיק נהולה של התביעה כתביעה ייצוגית" (סעיף 15 לבקשת ההסתלקות) (הדגשות שלי – מ' נ').
...
בת"צ (מח'-מרכז) 4742-06-11 מוושר נ' עיריית רמלה (19.2.12) בחנתי את הוראות החוק הרלוונטיות לעניין פסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת בקשת הסתלקות והגעתי למסקנה לפיה "נראה כי נוכח הוראות החוק שהובאו לעיל, רשאי בית המשפט לאשר גמול לתובע המייצג מטעמים מיוחדים שיירשמו וכן רשאי הוא לאשר לפי שיקול דעתו שכר טרחה לבא כוח המייצג, במסגרת אישור בקשת הסתלקות, בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לפסיקת גמול ושכר טרחה" (שם, בפסקה 18).
בענייננו, אני סבורה כי לא ברור כלל שבקשת האישור אכן תרמה לתיקון הכשל.
סוף דבר4678313 הבקשה לגמול ושכר טרחה – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו