תואר שני בעבודה סוציאלית מזכה בתוספת שכר

בתובענה זו מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתה בסך של 26,829 ₪ כאשר התובעת הפחיתה מסכום תביעתה סכומים שקבלה ביתר במהלך עבודתה.

הנתבעת אישרה שהתובעת זכאית להחזר שכר לימוד, תוספת עבור תואר שני, שכר בגין חופשת הקיץ כאשר התובעת הייתה בחופשת לידה והפרשי פצויי פיטורים ופנסיה.

באישור הפנסיה מחברת איילון נכתב שעומדים לזכות התובעת סך של 4,052 ₪ ולכן על הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,378 ₪ בהפחתת הסכום הצבור בקופת הפנסיה.

משהתובעת לא קיבלה הודעה על תנאי עבודתה והנתבעת לא הציגה ראיות בעיניין גמול חינוך אלא צרפה מיסמך של ארגון המורים המפנה לחוזר מנכ"ל שקובע שאין לאשר גמול חינוך כיתה למורה בכיתה לא תקנית אף שמנהל בית הספר מינה אותו, אך הנתבעת לא התמודדה עם טענת התובעת שמדובר בכיתה היחידה בשכבה, לכן אני מקבל את טענת התובעת שהיא זכאית לגמול חינוך של שלוש שעות שבועיות בשנת הלימודים תשע"ב. התובעת טענה ששכרה השעתי הוא 46.95 ₪, טענה זו לא נסתרה ולכן אני קובע שהתובעת זכאית לגמול חינוך כיתה בסך של 6,761 ₪.

...

התובעת טענה שהיא זכאית לסך של 5,888 ₪ משהנתבעת לא נתנה לתובעת הודעה לעובד על תנאי עבודה אני מקבל את טענת התובעת שהיא זכאית לסך של 5,888 ₪ (ראו מכתב ב"כ התובעת מיום 29.10.14) לפי שכר של 2,944 ₪ לכל חודש.

משהתובעת לא קיבלה הודעה על תנאי עבודתה והנתבעת לא הציגה ראיות בעניין גמול חינוך אלא צירפה מסמך של ארגון המורים המפנה לחוזר מנכ"ל שקובע שאין לאשר גמול חינוך כיתה למורה בכיתה לא תקנית אף שמנהל בית הספר מינה אותו, אך הנתבעת לא התמודדה עם טענת התובעת שמדובר בכיתה היחידה בשכבה, לכן אני מקבל את טענת התובעת שהיא זכאית לגמול חינוך של שלוש שעות שבועיות בשנת הלימודים תשע"ב. התובעת טענה ששכרה השעתי הוא 46.95 ₪, טענה זו לא נסתרה ולכן אני קובע שהתובעת זכאית לגמול חינוך כיתה בסך של 6,761 ₪.

התובעת קיבלה בחודש דצמבר 2013 סך של 1,050 ₪ בגין הפרשים ויש להפחית סכום זה מהסכומים המגיעים לה. סופו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: גמולי השתלמות וכפל תואר בסך של 4,080 ₪.

בתובענה זו מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתה בסך של 26,829 ₪ כאשר התובעת הפחיתה מסכום תביעתה סכומים שקבלה ביתר במהלך עבודתה.

הנתבעת אישרה שהתובעת זכאית להחזר שכר לימוד, תוספת עבור תואר שני, שכר בגין חופשת הקיץ כאשר התובעת הייתה בחופשת לידה והפרשי פצויי פיטורים ופנסיה.

באישור הפנסיה מחברת איילון נכתב שעומדים לזכות התובעת סך של 4,052 ₪ ולכן על הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,378 ₪ בהפחתת הסכום הצבור בקופת הפנסיה.

משהתובעת לא קיבלה הודעה על תנאי עבודתה והנתבעת לא הציגה ראיות בעיניין גמול חינוך אלא צרפה מיסמך של ארגון המורים המפנה לחוזר מנכ"ל שקובע שאין לאשר גמול חינוך כיתה למורה בכיתה לא תקנית אף שמנהל בית הספר מינה אותו, אך הנתבעת לא התמודדה עם טענת התובעת שמדובר בכיתה היחידה בשכבה, לכן אני מקבל את טענת התובעת שהיא זכאית לגמול חינוך של שלוש שעות שבועיות בשנת הלימודים תשע"ב. התובעת טענה ששכרה השעתי הוא 46.95 ₪, טענה זו לא נסתרה ולכן אני קובע שהתובעת זכאית לגמול חינוך כיתה בסך של 6,761 ₪.

...

התובעת טענה שהיא זכאית לסך של 5,888 ₪ משהנתבעת לא נתנה לתובעת הודעה לעובד על תנאי עבודה ומשהנתבעת לא הציגה את הבסיס לחישוביה, אני מקבל את טענת התובעת שהיא זכאית לסך של 5,888 ₪ (ראו מכתב ב"כ התובעת מיום 29.10.14) לפי שכר של 2,944 ₪ לכל חודש.

משהתובעת לא קיבלה הודעה על תנאי עבודתה והנתבעת לא הציגה ראיות בעניין גמול חינוך אלא צירפה מסמך של ארגון המורים המפנה לחוזר מנכ"ל שקובע שאין לאשר גמול חינוך כיתה למורה בכיתה לא תקנית אף שמנהל בית הספר מינה אותו, אך הנתבעת לא התמודדה עם טענת התובעת שמדובר בכיתה היחידה בשכבה, לכן אני מקבל את טענת התובעת שהיא זכאית לגמול חינוך של שלוש שעות שבועיות בשנת הלימודים תשע"ב. התובעת טענה ששכרה השעתי הוא 46.95 ₪, טענה זו לא נסתרה ולכן אני קובע שהתובעת זכאית לגמול חינוך כיתה בסך של 6,761 ₪.

התובעת קיבלה בחודש דצמבר 2013 סך של 1,050 ₪ בגין הפרשים ויש להפחית סכום זה מהסכומים המגיעים לה. סופו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: גמולי השתלמות וכפל תואר בסך של 4,080 ₪.

לטענת התובע, הנתבעת לא שילמה לו בעד הרכיבים אשר נתבעו על ידו במשך כל התקופה שעברה, לפיכך הוא זכאי לתוספות שלהלן על פי דין: עידכון דרגת השכר מדרגת תואר ראשון לדרגת תואר שני מיום 1.7.07.

בנוגע להליך ע"ב 7063/05 ביום 23.5.06 הצדדים הגיעו להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין בתיק ע"ב 7063/05, במסגרתו נקבע כי: "אנו מסכימים שהתובע יחזור לעבודה מיום 1.1.07 באותם התנאים שהיו לו לפני שיצא ביום 30.7.03 לחל"ת, במשרה שלא פחות מ- 40%, בכפוף להוראות חוק שירות המדינה והתקש"יר, לרבות אותם תנאי העסקה, וותק, זכויות פנסיה, תנאי שכר וכל שאר הזכויות הסוציאליות שלו וכל הזכויות שעמדו לו עובר ליציאתו לחל"ת יחזרו לעמוד במלואם לזכותו של התובע בכפוף להוראות כל חוק, תקופת החל"ת לא תבוא במניין". ההלכה בדבר תקיפת פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה פורטה על ידי בית המשפט העליון בפסק דין טולידאנו: "אם צד טוען, שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין או בפסק הדין (כולל מקרה בו נטען כי פסק-הדין ניתן רק בלחצו של בית המשפט), יגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. מאידך גיסא, כאמור כבר, אם ההליך השפוטי היה תקין, אולם נפל פגם בהסכם, אין מקום לערעור, אלא יש להגיש תביעה חדשה, שהרי בדרך כלל יש גם צורך לשמוע ראיות בקשר לפגמים בחוזה" (ע"א 116/82 לבנת נ' טולידאנו, 15.7.85) הלכה זו אומצה אף בבתי הדין לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה קבע כי הדרך הנכונה לתקיפת פסק דין שניתן בהסכמה היא הגשת תביעה לביטול פסק הדין שניתן בהסכמה, ואם יבוטל ההסכם, יבוטל גם פסק הדין (דב"ע מח/3-144 אשבול - יונה נורי, 4.6.89; דב"ע נב/3-199 כיפה בע"מ - יעקב בן-עמי, 27.10.92).

...

מכל האמור לעיל, דין טענות הקיזוז להידחות.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: הנתבעת תעדכן את אחוז המשרה של התובע ל- 40% ותשלם לתובע הפרשי שכר בהתאם, החל מיום 1.4.2008.

אם לא תהיה התנגדות מטעם ב"כ התובע תוך 15 יום מקבלת התחשיב, תשלם הנתבעת לתובע, תוך 30 ימים מיום קבלת התחשיב, את הסכום כאמור, כשהוא משוערך ליום התשלום.

ההליך שלפנינו במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים ביום 30.5.21 העידו: מטעם התובעת, התובעת בעצמה וגב' צפרא דוויק, אשר שימשה, בין היתר, כיו"ר איגוד העובדים הסוצאליים בין השנים 2013 - 2018; ומטעם הנתבעת, גב' אילת קדוש, סגנית הממונה על מערכת הבטחון בנציבות, גב' עינת איגורן, מיחידת השכר במשרד הבטחון וגב' דנית רוזן יערב, ראש היחידה למשאבי אנוש ומנהל אגף שקום במשרד הבטחון.

לעמדתה, לאורך שנים, תפקידו הוגדר במעמד זהה לתפקידה של התובעת ושניהם זוכו ברמות גמול ג'-א', תוספות בטחון ייעודית לפי רמת משרה בשיעור זהה ושניהם הוגדרו ברמת משרה זהה.

על השוני הקיים בין התפקידים, עוד טרם שינוי מתח הדרגות של ראש היחידה לשירותי שקום בשנת 2009, ניתן ללמוד גם מהשוני בדרישות הסף של שתי המשרות, שעה שהוכח בפנינו כי לתפקיד מנהל מחוז נידרש תואר ראשון בלבד, ואין חובה כי בתפקיד זה ישמש עובד סוצאלי, שעה שלתפקיד ראש היחידה נידרש תואר שני בעבודה סוציאלית.

...

כבר בתחילת הדברים נציין כי לא מצאנו לנכון לקבל את תביעתה של התובעת, שעה שלטעמנו, היא לא הצליחה להרים את הנטל ולהוכיח כי הופלתה לרעה וכי הנתבעות פעלו באפליה פסולה אל מול שלוש קבוצות השוויון להן טענה התובעת.

] בנוסף, לא מצאנו בסיס לטענתה של התובעת להיותם של מנהלי מחוז מדירוג המח"ר קבוצת השוויון שלה, שכן מדובר בדירוגים שונים, בעלי מאפיינים שונים, הסכמים שונים ודרגות שונות, שעה שהוכח, בין היתר, כי קיים פער משמעותי בין שכרם של מנהלי מחוזות בדירוג המח"ר למנהלי מחוזות בדירוג עו"ס, לרעת המדורגים בדירוג המח"ר. לא מצאנו גם בסיס עובדתי לטענת התובעת כי היא הופלתה ביחס לנושאי משרה מקבילים לה במשרד הביטחון, בדירוג עו"ס, בהם סגן וראש היחידה הארצית לשירותי שיקום, שעה שהתובעת לא הצליחה להרים את הנטל ולהביא תימוכין לטענתה כי מדובר במשרות מקבילות לתפקידה.

לסיכום פרק זה, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענת התובעת להפליה אל מול ראש יחידת השיקום, שהינו בעל תפקיד שונה, בעל מאפיינים שונים וסמכויות שונות ואין כל חובה להשוות ביניהם.

עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט ויש גם חריגים לכלל, כפי שנקבע בע"ע (ארצי), 1193/04, מרים רפפורט ו – 22 אחרים נגד רשות שדות התעופה, (30.01.2006): "אכן, במקרים חריגים יאפשר בית הדין את פיצול הדיון, 'ביחוד כאשר מדובר בסעד המכוון כלפי המדינה או כנגד גופים ציבוריים אחרים (י לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 20 עמ' 9 מהדורה חמישית, 2016)". בנסיבות המקרה שלפנינו, אנו סבורים כי אין מקום לדרוש את כימות התביעה ולא היתה מניעה, להגיש את התביעה דנן כסעד הצהרתי.

סוף דבר מצאנו כי יש לדחות את תביעתה של התובעת על כלל מרכיביה וטענותיה, לסעדים הצהרתיים כמו גם לסעד כספי בגין נזק בלתי ממוני, בהתאם לנימוקי פסק הדין לעיל.

לא צוין, עם זאת, שהיא גם הייתה זכאית לתוספת שכר לבעלי תואר שני בדירוג העובדים הסוצאליים במקום גמול הישתלמות ב' למדורגי המח"ר. כיוון שהסכום לתשלום גבוה מ-60 אלף ₪, הדיון בעיניינה עבר לועדה עליונה באוצר, בהתאם לנהלי הועדה.

המדינה הוסיפה וטענה, שבניגוד לגמול א' שהתובעת קיבלה בעבודתה הקודמת, היא לא הייתה זכאית לגמול ב' מכוח זכאותה לתואר שני כיוון שהיא קיבלה הטבה אחרת של תוספת שכר.

העובדה שהתובעת קיבלה אישור לתקנן את משרתה בדיעבד לדרגה ולתוספת גבוה יותר בלי להתנות את השידרוג בתנאי כלשהוא, מעידה אף היא על כך שקשירת קיצור הפז"מ בתואר השני דוקא כן הייתה נידרשת וכי התואר השני אכן היוה מקור לזכות לקיצור הפז"מ. זאת ועוד, מחומר הראיות התרשמנו שגם התובעת לא סברה בזמן אמת שהיא זכאית לתשלום גמול ב' מכוח התואר השני, ונבהיר.

...

על רקע האמור בסיכום הפגישה הבין-משרדית מיום 18.11.19 ואישור גמולי ההשתלמות שהוכרו על ידי הרשות עד ליום 30 לנובמבר 2019, אישרה הוועדה לתובעת את התשלום – "לאור העובדה כי גמול ההשתלמות אושר על ידי הנציבות (המהווה גורם מוסמך להעניק גמול השתלמות לעובדי הרשות להגנת עדים), הוועדה מאשרת את התשלום 7 שנים רטרו מיום הפנייה". תמצית טענות התובעת לטענת התובעת, במסגרת קליטתה לעבודה ברשות נאמר לה "שוב ושוב, בכל ריאיון שנערך לה בתאריך המיון והקליטה", שהשכר שהיא תקבל יהיה שכר כולל "ללא שום תוספות הנהוגות בשירות המדינה ואף ללא גמו"ש א' ו/או ב' הנוהגים לגבי עובדים בשירות המדינה בדירוג המח"ר". מכאן היא הבינה שהיא לא תהא זכאית בתפקידה החדש לתשלום גמול השתלמות כלל.

אנו סבורים כי בפרק הזמן הקצר שהיה לה, התובעת לא סברה שהיא זכאית לגמול ב' מכוח היותה בעלת תואר שני ולכן גם לא נמצא מסמך בתיקה האישי שמציין זאת.

לאור האמור לעיל, התביעה לתשלום גמול ב' נדחית.

סוף דבר התובעת זכאית לתשלום גמול השתלמות א', רטרואקטיבי מתחילת העסקתה.