תדלוק שגוי של סולר במקום בנזין

אני סבורה, כי אותם ארבעה תנאים המתקיימים לעמדת בית המשפט בעיניין אלבז לגבי תידלוק שגוי מתקיימים גם לגבי תידלוק של דלק מהול בלכלוך, ואין כל מקום להבחין, לא מבחינה לשונית ולא מבחינה מהותית, בין תידלוק שגוי, כאשר התידלוק הנו של סולר במקום בנזין, לבין תידלוק שגוי כאשר התידלוק הנו של דלק מהול בלכלוך.

...

לנוכח כל האמור, נקבע בזאת כי אירוע הנזק שהתרחש לרכבו של התובע, כמפורט לעיל, הוא מקרה ביטוח שמכוסה בפוליסה, ומכאן חובת הנתבעת לפצות את התובע (המבוטח) בגין נזקו.

ואם לא די בכך, הרי שהרכב נבדק על ידי שמאי מטעם הנתבעת, אשר מצא כי הדלק מהול בלכלוך, כאשר גם בדיקת מעבדה של הדלק העלתה, כי "המדגם אינו תקין עקב נוכחות של מים חופשיים ומשקעים". ראיות אלה, לא כל שכן משקלן המצטבר, מובילות למסקנה כי האירוע הביטוחי נגרם כתוצאה מתדלוק הרכב בדלק תקול.

יוער, כי לנוכח האמור גם לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת הנתבעת, שהתקבלה לתיק בית המשפט ביום 3.1.19, זמן קצר לפני הדיון, שבגדרה ביקשה הנתבעת מבית המשפט להורות לחברת הדלק, בצו, לספק לנתבעת מידע רלבנטי לתביעה, הנוגע לשאלת קיומה של תקלה במשאבה במועד תדלוק רכבו של התובע וקבלת תלונות נוספות, וכן לאפשר לנתבעת הגשת הודעת צד שלישי כנגד חברת הדלק, במידת הצורך.

בית המשפט קבע כי "אין כל מקום להבחין, לא מבחינה לשונית ולא מבחינה מהותית, בין תידלוק שגוי, כאשר התידלוק הנו של סולר במקום בנזין, לבין תידלוק שגוי כאשר התידלוק הנו של סולר מהול במים במקום סולר נקי. זה וגם זה מהוים תידלוק שגוי, וכאשר תידלוק זה גורם נזק לרכב, הרי הנזק הנו פיתאומי והארוע כולו מהוה "תאונה מכל סוג שהוא". העובדה כי בתדלוק השגוי מהסוג שנידון בעיניין אלבז השגיאה נוצרה עקב רשלנות של הנהגת ברכב ואילו בתדלוק השגוי בעיניין שלפניי השגיאה נוצרה עקב רשלנות נטענת של מי מטעם הנתבעת, אין בה לשנות מבחינה לשונית או מהותית את אופיו של הארוע כארוע תאונתי.

...

על כן, היה והתובע ישלם לנתבעת דמי השתתפות עצמית ע"ס של 1000 ₪ בהתאם לתנאי הפוליסה, כי אז יקבל פיצוי ע"ס של 821 ₪ עבור הצמיגים.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכח שהנזקים שנגרמו למנוע רכב התובע הנם תוצאת תדלוק שגוי, תדלוק בבנזין במקום בסולר, וזאת על ידי מתדלק מטעם הנתבעת ועל כן הנתבעת תהא אחראית לפצוי התובע בגין כל נזקיו.

...

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכח שהנזקים שנגרמו למנוע רכב התובע הינם תוצאת תידלוק שגוי, תידלוק בבנזין במקום בסולר, וזאת על ידי מתדלק מטעם הנתבעת ועל כן הנתבעת תהא אחראית לפיצוי התובע בגין כל נזקיו.

הנני קובעת כי הוכח שהוצאות החלפת המנוע ברכבו של התובע הינן בסך של 6,000 ₪, כעולה מחוות הדעת תק/1, שלא נסתרה לעניין זה. יש לציין כי סכום זה זהה לסכום ששילם התובע בגין החלפת המנוע הקודם ברכבו.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובע את הסך של 8,750 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

זאת אף זאת, רכבו של התובע נגרר למוסך, שם אובחן כי מקור הבעיה בתדלוק שגוי של סולר במקום בנזין.

...

למסקנה זו הגיע בית המשפט לאחר שדן במשמעות הלשונית של המונח "תאונה", ובכגון דא, ראוי להביא דברים כלשונם: "תאונה הינה אירוע בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר, המתרחש בפתאומיות במקום מוגדר. ישנם אפוא ארבעה תנאים החייבים להתקיים על מנת שהאירוע נשוא התביעה דנן יחשב כתאונה, ואני סבורה כי אכן כולם מתקיימים במקרה דנן. במקרה דנן התדלוק השגוי היה: בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר ופתאומי." סבורני, כי אותם ארבעה תנאים, המתקיימים לעמדת בית המשפט בעניין אלבז הנ"ל, מתקיימים אף בעניינו.

סוף דבר על יסוד החומר המונח לפניי, לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בראיות ובכל אשר הובא לפניי, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי הרכב ניזוק עקב תדלוק בסולר במקום בבנזין, וכי מדובר במקרה ביטוח המכוסה בפוליסה, אותה רכש התובע מהנתבעת.

משהגעתי לכלל מסקנה כאמור, אני מקבל התביעה - אם כי לא במלואה - ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: סך של – 32,366 ₪ בגין הנזק, בניכוי השתתפות עצמית, ככל ובשיעור שזו קיימת.

לטענתה, תידלוק שגוי (בבנזין במקום בסולר) אינו יכול להוביל לדליקה.

מהנדס הרכב טען כי "בבדיקת החיווט בחלקו הקידמי של המנוע נימצאו מספר נקודות קצר חשמלי בחיווט אשר היו יכולות לגרום לדליקה בתא המנוע" וכי "לא ידוע לי על ניזקי שריפה שנגרמו בכלי רכב עקב תידלוק שגוי של רכב עם מנוע דיזל בבנזין" לפיכך מסקנתו הייתה, כי "אין קשר בין השריפה שנגרמה ברכב הנ"ל לבין התידלוק של הרכב, לכאורה, בבנזין. לצורך בדיקה האם מנוע הרכב פעל על תערובת סולר ובנזין יש לפרק את המנוע של הרכב לגורמים". מהנדס הרכב אינו חוקר שרפות וממילא יש להתייחס לחוות דעתו בהתאם.

...

ביום 30.3.22 הגיש המומחה מטעם בית המשפט את חוות דעתו ומסקנתו הייתה: "לאור הממצאים וניתוח הממצאים שלעיל, אני קובע בסבירות גבוהה שכתוצאה ממילוי בנזין בתחנת דור אלון בבית דגן על ידי מתדלק של חברת דור אלון, בכמות מחושבת של 56% מסה"כ הדלק במיכל שהכיל סולר, נגרם כשל. הכשל נובע מתכונות הבנזין כפי שהוסבר לעיל . בשל זה גרם לדליפת הבנזין על משטח חם בתא המנוע של הרכב מדגם פולקסווגן קאדי בעל מ.ר. 13319102 ולשריפה תוך סיכון חיי הנהגת". לבקשת הנתבעת המומחה מטעם בית המשפט אף זומן להיחקר על חוות דעתו ולאחר שנחקר ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בעל פה, ללא הגשת תצהירים וללא חקירת המומחים הנוספים (מטעם הצדדים).

לאור כל האמור, מצאתי לקבל את מסקנתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר לא נסתרה.

המומחה הבהיר מדוע הוא אינו מקבל את מסקנותיהם של מומחי הנתבעת ומצאתי לאמץ את מסקנתו גם בעניין זה. לאור כל האמור, ומשמצאתי לבכר את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ואת עדותו, אני קובע כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה בהליך זה (מאזן ההסתברויות), להוכיח כי השריפה ברכב נגרמה בשל מילוי הבנזין בתא הדלק של הרכב.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה, לפיכך, אני פוסק כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 110,975 ש"ח. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 5,732 ש"ח ובשכר טרחת עו"ד בסך של 16,500 ש"ח. התובעת פטורה מתשלום מחציתה השנייה של האגרה.