לגופו של עניין, חרף האמור, אף הנתבע 1 אינו מיתנגד לתיקון כתב התביעה אך הוא סבור כי יש להתנות התיקון בכך שתחילה תוכרענה הבקשות לסילוק על הסף וכי ככל שהבקשות תתקבלנה בחלקן והתובעים יבקשו לתקן את תביעתם פעם נוספת בעקבות זאת, הנתבעים יהיו זכאים להיתנגד לבקשה אם וככל שתוגש; בכך שייפסקו הוצאות ריאליות שיבטלו את ביזבוז הזמן והמשאבים שנגרמו לנתבע מהשיהוי שבהגשת הבקשות לתיקון כתב התביעה; בכך שהמועד להגשת כתב הגנה בידי הנתבעים, ימנה מהמועד שבו יפקידו התובעים את הערובה להוצאות המשיבים וישלמו את האגרה הנובעת מהתיקון; ובכך שהנתבע ישמור על כל זכויותיו הדיוניות בכתב ההגנה, לרבות האפשרות להעלות טענות מקדמיות בכתב ההגנה המתוקן, כגון היתיישנות ושיהוי, וישמרו לו מלא זכויותיו להגיש כתב הגנה באורך שנקבע בתקנות.
בתגובתם לתשובות הנתבעים טענו התובעים כי עיון בתשובת הנתבעים מלמד כי הם אינם מתנגדים לתיקון המבוקש, וכי טענותיהם לפגיעה בזכויות הנתבעים הן טענות סרק הן מן הטעם שמדובר בתיקון צפוי של כתב התביעה שעל האפשרות לעורכו עמדו הנתבעים למן הרגע הראשון בהליך והן מן הטעם שהתיקון המבוקש הוא ספציפי וממוקד הנובע בדיוק מאותן עובדות ומאותן עילות שפורטו בכתב התביעה המקורי ומתבסס על נתונים כספיים (חלקיים) שאותם מסרו התובעים עצמם.
...
משכך, על מנת שלא תיפגענה זכויותיהם הדיוניות של הנתבעים, אני סבורה כי יש לאפשר להם לפרוש, במסגרת כתב הגנה מתוקן, את הטענות שהועלו על ידם בכתב ההגנה המקורי, ביתר פירוט והרחבה ואולם זאת מבלי לאפשר להם להעלות טענות חדשות, עובדתיות או משפטיות, שלא נטעו בכתב ההגנה המקורי, זאת, כמובן, למעט בכל הנוגע לעניינים הנובעים מהתיקון.
בכל הנוגע לחיוב התובעים בהוצאות הנתבעים אני סבורה משהתיקון המבוקש מחייב, ביחס לעניינים הנובעים מהתיקון המבוקש, ומצדיק, אף ביחס לטענות שנכללו בכתבי ההגנה המקוריים, את תיקונם של כתבי ההגנה שהוגשו על ידי הנתבעים - יש לחייב את התובעים, כתנאי לתיקון, בתשלום הוצאות שיהיה בהן כדי לפצות את הנתבעים על המשאבים העודפים שיידרשו להוציא עקב התיקון.
סוף דבר
אני מתירה לתובעים להגיש כתב הגנה מתוקן על דרך של הוספת סעד כספי כמפורט בבקשה ובנוסח שצורף לבקשה.
