תגובה לבקשת התובע לביטול פסק דין מחוסר מעש

ביום 12.02.20 ניתנה על ידי החלטה נוספת בתיק, בה הובהר כי הנתבעת לא פעלה בהתאם להחלטה מיום 21.01.20, לא הוגשה תגובה לתשובת התובעת לבקשה לביטול פסק הדין, ולא הבהירה מיהן הנתבעות "העומדות מאחורי הבקשה" לביטול פסק הדין.

ביום 22.04.20 התרעתי בפני התובעת, כי מאחר שלא הוגש תחשיב נזק מעודכן מטעמה, כנדרש בפסק הדין החלקי, לא ניתן לסיים את ההליך, וכי אם לא תגיש תחשיב שנתמך בתצהיר, או בקשה מתאימה אחרת, בתוך 30 ימים, תימחק התובענה מחמת חוסר מעש.

...

בנסיבות אלו, אני מקבלת את שיטת התחשיב של ב"כ התובעת, לפי שיעור הנכות, במכפלת השכר הממוצע של התובעת.

בשים לב לאלה, אני קובעת שיש לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין הצורך בעזרה, בעבר ולעתיד, בסכום של 25,000 ₪.

ריכוז סכומי הפיצויים הפסדי שכר בעבר 74,500 ₪ הפסדי שכר לעתיד 122,000 ₪ הפסדי פנסיה 24,500 ₪ עזרה – עבר ועתיד 25,000 ₪ הוצאות – עבר ועתיד 10,000 ₪ כאב וסבל 45,000 ₪ סה"כ 301,000 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל 18,000 ₪ יתרת הפיצוי 283,000 ₪ סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בסך של 283,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% ₪ ואגרת בית משפט ששולמה (כשהיא משוערכת להיום).

החלטת ביטול פסק־הדין למחיקה מחוסר מעש נימסרה לנתבעים ביום 07/01/19 והעתק מפסק הדין עצמו נימסר ביום 05/04/19.

ההודעות נושאות תאריך ושעות, ותאריך זה איננו "25/12/2018 ואולי יום קודם" אלא 26/12/2018, כאשר מן ההודעות עולה כי בשעה 16:20 הבטיח ב"כ הנתבעים לבדוק במערכת "נט המשפט" עבור הנתבע 1 אם "הוכנס חזרה להליך באיזו שהיא דרך". בשעה 17:38 הודיע לו כך: "אתה לא צד בתיק ואין שום החחטה (=החלטה ?) שמחזירה אותך לתיק כך שבנתיים אתה יכול להלשיך (= להשליך ?) את מה שיש לך ולהמתין בשקט". דא עקא, שעל־פי רשומי מערכת "נט המשפט", ביום 26/12/18 בשעה 16:20 כבר היו במערכת הממוחשבת שתי החלטות וכן בקשה והודעה הסותרות מיניה וביה את הודעת הטקסט שהציג ב"כ הנתבעים: בקשת התובע לבטל את פסק־הדין למחיקה מחוסר מעש ולקבוע תחליף המצאה לנתבעים 1 ו־3.

גם אם יניח בית־המשפט, כשיטת הנתבעים 1 ו־3, כי אישור המסירה מיום 07/01/19 או 04/01/19 אינו מעיד על מסירת החלטת ביטול המחיקה אלא על מסירה לתגובה בעיניין אחר, עדיין הראו הנתבעים 1 ו־3 מפי כתבם־שלהם כי ידעו על ביטול המחיקה, כי הייתה להם גישה לתיק וכי היה מי שיעדכן אותם מן הארץ, אך הם בחרו להוסיף ולהטריח את התובע ואת בית־המשפט בדיונים בתחליפי המצאה ובמסירות לחו"ל, ואף את המועד האמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי לעניין הגשת בקשות לביטול פסק־דין עמדו וכפלו פי 15 בטרם ביקשו את ביטול פסק־הדין.

...

תוצאות והוצאות לאור כול האמור, הבקשה לביטול פסק‏־הדין נדחית.

כך במיוחד במקום שאי הגשת התצהירים מטעם הנתבע לא נבעה מזלזול בבית המשפט; כשם שהנתבע הסכים לביטול פסק הדין מיום 6.6.2016, שעל-פיו התביעה נמחקה מחוסר מעש, כך על היה על התובעים להסכים לבקשתו.

לאחר בחינת התיק, לרבות הבקשה לביטול פסק הדין, תגובת התובע ותשובת הנתבע, ניתנה עוד יום 16.6.2017 החלטה אשר על-פיה נדרשו הצדדים להגיב לטענות המקדמיות שטען הנתבע במסגרת כתב ההגנה, אשר כללו טענות אלו, העדר עילה, העדר יריבות, היתיישנות והטענה כי התביעה קנטרנית.

...

כך אמנם היה בסופו של דבר.

לפיכך וכאמור, בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן ביום 2.6.2017 נדחית.

תוך עשרים ואחד יום מיום המצאת החלטה זו ישלם הנתבע לתובעים, באמצעות בא-כוחם, סך 8,000 ₪ עבור שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט.

התובעות לא פעלו להגשת המסמכים במועד וביום 14.2.19 נדרשו התובעות להגיב לבקשת הנתבעת לפעול על פי הצוו לגילוי ועיון במסמכים וזאת עד ליום 21.2.19.

אומנם, בפרשת הראלי סוייגה הילכת בית המשפט העליון כאשר נקבע כי לבית הדין סמכות לידון גם בבקשות לביטול פסקי דין שניתנו מחמת חוסר מעש וזאת מכח פרשנות מרחיבה של תקנה 50 לתקנות בית הדין, ואולם באותו עניין בוטלה מחיקת התביעה בשל נסיבותיה האישיות של ב"כ התובעת.

...

לטענתה, לא הציגו התובעות כל טעם מיוחד שבגינו יש להיעתר לבקשה, הבקשה לא נתמכה בתצהיר ואף שהן קיבלו אורכות רבות, המשיכו התובעות במחדלן, לא מילאו אחר צו גילוי ועיון במסמכים ונמנעו מהגשת תצהיריהן.

על אף גישתו המקלה של בית הדין ומדיניותו לאפשר בירור תביעות לגופן, יש מקום להצבת גבולות בהתנהלות בעל הדין ואין לאפשר את פריצת גבולות אלה.

בהצטרף האמור לעובדה כי התביעה נמחקה ולא נדחתה ומשלא נמנעה מהתובעות האפשרות להגיש תביעתן בשנית - דין בקשתן לביטול פסק הדין, להידחות.

עד לדיון ביום 30 לדצמבר 2021, לא המציאה ב"כ הנתבע 1 את כל המסמכים שבקש ביהמ"ש. לפנים משורת הדין ניתנה לב"כ הנתבע 1 ארכה של 14 יום להמציא את המסמכים שבקש ביהמ"ש. לאור זאת, נדחה הדיון ליום 24 בינואר 2022 ולמחיקה מחוסר מעש, יום 13 למרץ 2022.

דיון ומסקנות: הארכת המועדים לביטול פסק הדין: בא כוח התובעת לא הגיב לבקשה להארכת מועד להגשת הבקשות לביטול פסק הדין.

...

יחד עם זאת, סבור אני שיש לאפשר לנתבעים 1 ו-3 לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים בבקשה להארכת מועד להגיש עתירה מינהלית נגד משרד השיכון על ההחלטה שלא להכיר בהם כדיירים ממשיכים בדירה.

כמו כן, סבור אני שהנתבעים 1 ו-3 לא מיצו את טענותיהם על פי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל אני דוחה בקשת הנתבע 1 ואת בקשת הנתבע 3 לבטל את פסק הדין שניתן בענייניהם בתיק זה. יחד עם זאת, ניתנת לנתבעים 1 ו-3 ארכה של 90 יום מהיום, על מנת לפנות בעתירות מתאימות לבית משפט לעניינים מנהליים בעניין החלטות הוועדה העליונה של משרד השיכון וכן לבית משפט השלום בעניין זכויותיהם הנטענות על פי חוק הגנת הדייר.