תביעת תושבות נגד המוסד לביטוח לאומי

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 40211-03-13 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור (עובדים) מר משה ראובני נציג ציבור (מעסיקים) מר אלישע שחף התובע סמאר עראר תושבי איו"ש 914133426 ע"י ב"כ: עו"ד ח'אלד בולוס הנתבע צד ג' המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494 ע"י ב"כ: עו"ד ענבל לש סטופה אירועים והפקות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד גיא כהן פסק דין

אחת הפלוגתות הייתה האם היה על הנתבע להגיש הודעת צד ג' לפי 328 לחוק שהוא תביעה נגד צד ג' לפי פקודת הנזיקין או לפי 369 הסעיף בו נקבע כי "לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי סעיף 369 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגימלה רשאי פקיד גבייה... לחייב את המעסיק לסכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד או שהוא עתיד לשלמן...". ראשית הבחירה בידי המוסד לביטוח לאומי להפעיל את החוק ובית הדין לא יתערב בשקול דעתו ככל שאינו מגיע לכדי חוסר סבירות או טעות משפטית מהותית.

...

תביעת התובע נדחית.

מאחר וקבענו כי לא אירעה תאונת עבודה אזי כל האמור לעיל הוא למעלה מן הצורך.

לאחר ששקלנו, נוכח דחיית תביעת התובע, והעובדה שמדובר בתביעה במסגרת חוק סוציאלי, לא בלי התלבטות, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

התובע, מר סאמר אבו שאמה, פועל תושב שטחים, הגיש תביעה זו כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעתו להכיר בתאונה שאירעה לו בראשית חודש דצמבר 2014, בשטח מפעלה של חברת משטחי ועץ הגליל בע"מ, צד' ג' שלפני, כב"תאונת עבודה".

...

סוף דבר – על יסוד כל האמור הריני קובעת כי התביעה מתקבלת וכי האירוע מיום 8.12.2014 בו נפגע התובע בעינו השמאלית מוכר כ"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי.

הריני קובעת כי על צד ג', היא החברה, לשפות את הנתבע, הוא המוסד, בגין שווי כספי של גמלאות בעין ובגין גמלאות כסף שהנתבע ישלם לתובע, בהתאם להוראות סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, וכן לשלם לנתבע חוב דמי ביטוח, קנסות ותוספות הפרשי הצמדה לפי סעיף 354 לחוק הביטוח הלאומי.

בנסיבות העניין עליהן עמדתי לעיל בכל הנוגע להתנהלות המוסד בהליך החלטתי שלא לחייב את צד ג' בהוצאות המוסד לביטוח לאומי.

המחלוקת נוגעת למשמעות הפגם וליתר דיוק לשאלה – האם יש להחזיר את עניינו של המערער למותב חדש או שמא למותב המקורי? תמצית השתלשלות ההיתדיינות בהליך ביום 25.10.20 הגיש המערער, תושב הרשות הפלסטינאית, תביעה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), במסגרתה דחה את תביעתו להכיר בתאונה מיום 23.5.19 כפגיעה בעבודה.

...

. לסיכום, כאשר נדרשים בית-הדין הארצי או השופט הראשי של בית-הדין האזורי להחליט בדבר הרכב מותב אשר ידון מחדש בתיק שפסק-דין קודם שניתן בו בוטל, עליהם לשים לנגד עיניהם את הכלל בדבר היעדר משוא פנים.

" (הדגשה הוספה – א.א.) לגופו של המקרה שנדון בבג"ץ ישקר נקבע כי: "בענייננו נתן המותב המקורי (הקטוע) פסק-דין בעניינו של המשיב. כאמור, עצם נתינת פסק-הדין עדיין אין בה, כשלעצמה, כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. אולם במקרה דנן מדובר בפסק-דין מלא ומפורט המסתמך על ראיות שהובאו בפני בית-המשפט ועל התרשמות בית-המשפט מהעדויות שבאו לפניו. בית-המשפט בחן את הראיות, התרשם מהן, ועל סמך כל אלה החליט לפסוק למשיב פיצויי פיטורין ותשלומים נוספים, כולל פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה למשיב מהתנהגות העותרת כלפיו. לכך יש להוסיף, שבנסיבות העניין לא התערבה ערכאת הערעור בפסק-הדין לגופו של עניין, שכן פסק-הדין בוטל מעיקרו עקב פגם בהרכב המותב, ולכן לא ניתנו הוראות כלשהן לתיקונו. במצב דברים זה אין מתקיימות נסיבות כלשהן המנתקות את שני חברי המותב המקורי מהאופן שבו התרשמו מהעדויות ומהראיות שהיו לפניהם בהליך הקודם והמאפשרות להם לדון מחדש בתיק, כולל השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות במותב, ללא שיהיו מושפעים ממשית מההליך הקודם. לאור האמור, המסקנה המתחייבת היא כי צירוף חברי המותב המקורי למותב הדן מחדש בתיק נוגד את הכלל בדבר היעדר משוא פנים. בנסיבות אלה אין לצרפם למותב זה." (הדגשה הוספה – א.א.) ולענייננו, שניים מבין חברי המותב המקורי – ראשת ההרכב ונציג הציבור מר מזרחי, פסקו על בסיס התרשמותם מהעדויות שבתיק.

[4: ע"א 295/59 כוז'הינוף נ' מירום, פ"ד יג 1438 (1959); בג"ץ ישקר; ] סוף דבר – הערעור מתקבל במובן זה שעניינו של המערער יוחזר לבית הדין האזורי למותב חדש שיקבע על ידי נשיא בית הדין האזורי ירושלים.

דיון והכרעה נקודת המוצא לדיון היא האמור בתקנה 116א(ב) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב-1992 הקובעת כך: "היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו". מהאמור עולה שכאשר נתבע מבקש לחייב בהפקדת ערובה תובע שהוא תושב הרשות הפלסטינאית, בררת המחדל היא העתרות לבקשה, אלא אם התובע מוכיח אחת משלוש חלופות: האחת, שיש ראשית ראיה לתביעתו, השנייה שהנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו, והשלישית קיומם של טעמים מיוחדים (ראו גם: ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אבו מוחסן נ' קבוץ בית הערבה (מיום 11.2.2021)).

ראשית ראייה: הראיות הקיימות בתיק בשלב מקדמי זה כוללות את תלושי שכר שהונפקו לתובע על ידי מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה בשנים 2017-2014 ומסמכים שונים בקשר לתביעה, שהגיש התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר בפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.

...

פער נוסף שעלול להיווצר בין הסכומים שבכתב התביעה לבין אלו שעשויים להיפסק בסופו של דבר, טמון בכך שהתובע לא הפחית מסכום התביעה את הסכומים שלכאורה שולמו לו לפי ריכוז הנתונים ממדור התשלומים, הגם שכאמור הוא לא הניח ראשית ראייה לכך שאלה לא שולמו לו. כך למשל, התובע תובע 115,200 ₪ כפיצוי בגין היעדר הפרשה לפנסיה במשך 16 שנה.

לנוכח האמור לעיל, הרי שלכאורה גם אם יתקבלו מלוא טענות התובע, קיים פער משמעותי מאוד בין סכום התביעה לבין הסכום שייפסק בסופו של דבר.

רקע- ביום 14.12.21 הגיש המשיב נגד המבקשים ונגד המוסד לביטוח לאומי ונגד מר סעיד שחאדה, תביעה בגין נזק גוף שניגרם לו לאחר שהיה מעורב בתאונת עבודה, על פי הטענה, במהלך עבודתו ברשות/אצל הנתבעים 4-2.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

...

מכל האמור לעיל ומעדויות הצדדים מצטיירת התמונה הבאה: סעיד (עובד בבית ספר) החליט לבצע שיפוצים בביתו בכפר שעב, ולצורך ביצוע עבודות ההכנה פנה לאדהם לצורך התקנת הפיגומים בבית.

מהטעמים האמורים שוכנעתי שאין מקום לחיוב המשיב בהפקדת ערובה, והבקשה נדחית.

סוף דבר- הבקשה נדחית.