בפני תביעה כספית בסדר דין מהיר ע"ס של 31,838 ש"ח להשבת התשלום ששילם התובע לנתבעת בגין חוב מים שנוצר לשיטתה של הנתבעת עקב צריכה בלתי חוקית וכן עתר התובע להשית על הנתבעת פיצויים עונשים בסך של 10,000 ש"ח בצרוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
תביעתו של התובע התבססה על דרישתה של הנתבעת לתשלום חוב מים שנוצר לפי חשדה של הנתבעת באמצעות היתחברות פירטית ובלתי חוקית של המבנה אשר בבעלותו ובחזקתו של התובע הידוע גם כחלק מחלקה 43 בגוש 18788 באבו-סנאן (להלן : "נכס המקרקעין") , לצנרת/ שעון כיבוי אש וצריכת מים שלא כדין וללא תשלום עבורם.
לדבריו של התובע, זמן קצר לאחר הישיבה ערך ביקור בשטח בנוכחות עובד התאגיד ובביקור נתגלה כי מר עלי אבריק השוכר של חלק מהנכס משתמש בו לצורך איחסון אבני בנייה ואינו משתמש כלל במסור לחיתוך אבן כפי שנטען על ידי הנתבעת בישיבה על מנת להצדיק את צריכת המים המופרזת.
דיון והכרעה:
המקור הנורמאטיבי לחיוב צרכן בגין צריכת מים בלתי חוקית:
המקור הנורמאטיבי לחיובו של צרכן בגין צריכת מים בלתי חוקית מצוי בכלל 84 לכללי תאגידי מים וביוב ( אמות מידה לשירות) תשע"א-2011 להלן :"כללי אמות המידה") "טפול בגניבות מים", הקובע כי:
"היתחבר אדם שלא כדין למערכת מים של חברה, רשאית החברה לנתק את החיבור ולחייב את אותו אדם בעד צריכת מים לפי אומדן של מהנדס החברה וכן בכל העלויות הכרוכות בניתוק החיבור".
על פי סעיף 1 לכללי אמות המידה, אומדן המהנדס מוגדר כ"הערכה של מהנדס החברה בדבר צריכת מים לפי סעיף 11א", המורה בתורו כי "מהנדס החברה או עובד החברה שהמהנדס הרשה לכך, יעריך את הצריכה בנכס, למעט אתר בנייה, בהיתחשב, בין השאר, במאפייני הנכס והשימושים בו, לפי העניין, ובכלל זה: (1) מספר הנפשות המתגוררות בנכס; (2) גודל הנכס; (3) הקף הגינון בנכס; (4) שימושי המים בנכס".
בפסיקה נפסק כי הוראת סעיף 84 לכללי אמות המידה חלה גם במקרים שלא הוכחו מעשי גניבה מצד הצרכן וכי לצורך תחולת סעיף 84 לא נידרשת בהכרח מודעתו של הצרכן לקיומו של חיבור שלא כדין.
...
לסיכום האמור לעיל אני קובעת כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הציגה כל תשתית ראייתית לבסיסו דרישת התשלום בגין הצריכה הבלתי חוקית כביכול שצרך התובע.
ר' פסק הדין של ביהמ"ש העליון בענין י.ח. דמרי שאוזכר לעיל בעמ' 16-17 ופסקי הדין שאוזכרו שם.
לאור האמור לעיל אני קובעת כי על הנתבעת מוטלת חובת השבה כלפי התובע כקבוע בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
הכיצד מצא לנכון התובע לשבת בחיבוק ידיים משך 4 שנים נוספות עד אשר גמל בליבו להגיש תביעה?
לאור זאת אני קובעת כי התביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת לוקה בשיהוי.
לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי התביעה מתקבלת בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 10,435 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום 13.6.2016 ועד התשלום המלא בפועל בצירוף אגרת המשפט בסך של 827.03 ש"ח ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ש"ח.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
