מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת תאגיד מים בגין חוב צריכת מים מופרזת וגניבת מים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בפני תביעה כספית בסדר דין מהיר ע"ס של 31,838 ש"ח להשבת התשלום ששילם התובע לנתבעת בגין חוב מים שנוצר לשיטתה של הנתבעת עקב צריכה בלתי חוקית וכן עתר התובע להשית על הנתבעת פיצויים עונשים בסך של 10,000 ש"ח בצרוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. תביעתו של התובע התבססה על דרישתה של הנתבעת לתשלום חוב מים שנוצר לפי חשדה של הנתבעת באמצעות היתחברות פירטית ובלתי חוקית של המבנה אשר בבעלותו ובחזקתו של התובע הידוע גם כחלק מחלקה 43 בגוש 18788 באבו-סנאן (להלן : "נכס המקרקעין") , לצנרת/ שעון כיבוי אש וצריכת מים שלא כדין וללא תשלום עבורם.
לדבריו של התובע, זמן קצר לאחר הישיבה ערך ביקור בשטח בנוכחות עובד התאגיד ובביקור נתגלה כי מר עלי אבריק השוכר של חלק מהנכס משתמש בו לצורך איחסון אבני בנייה ואינו משתמש כלל במסור לחיתוך אבן כפי שנטען על ידי הנתבעת בישיבה על מנת להצדיק את צריכת המים המופרזת.
דיון והכרעה: המקור הנורמאטיבי לחיוב צרכן בגין צריכת מים בלתי חוקית: המקור הנורמאטיבי לחיובו של צרכן בגין צריכת מים בלתי חוקית מצוי בכלל 84 לכללי תאגידי מים וביוב ( אמות מידה לשירות) תשע"א-2011 להלן :"כללי אמות המידה") "טפול בגניבות מים", הקובע כי: "היתחבר אדם שלא כדין למערכת מים של חברה, רשאית החברה לנתק את החיבור ולחייב את אותו אדם בעד צריכת מים לפי אומדן של מהנדס החברה וכן בכל העלויות הכרוכות בניתוק החיבור". על פי סעיף 1 לכללי אמות המידה, אומדן המהנדס מוגדר כ"הערכה של מהנדס החברה בדבר צריכת מים לפי סעיף 11א", המורה בתורו כי "מהנדס החברה או עובד החברה שהמהנדס הרשה לכך, יעריך את הצריכה בנכס, למעט אתר בנייה, בהיתחשב, בין השאר, במאפייני הנכס והשימושים בו, לפי העניין, ובכלל זה: (1) מספר הנפשות המתגוררות בנכס; (2) גודל הנכס; (3) הקף הגינון בנכס; (4) שימושי המים בנכס". בפסיקה נפסק כי הוראת סעיף 84 לכללי אמות המידה חלה גם במקרים שלא הוכחו מעשי גניבה מצד הצרכן וכי לצורך תחולת סעיף 84 לא נידרשת בהכרח מודעתו של הצרכן לקיומו של חיבור שלא כדין.
...
לסיכום האמור לעיל אני קובעת כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הציגה כל תשתית ראייתית לבסיסו דרישת התשלום בגין הצריכה הבלתי חוקית כביכול שצרך התובע.
ר' פסק הדין של ביהמ"ש העליון בענין י.ח. דמרי שאוזכר לעיל בעמ' 16-17 ופסקי הדין שאוזכרו שם. לאור האמור לעיל אני קובעת כי על הנתבעת מוטלת חובת השבה כלפי התובע כקבוע בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
הכיצד מצא לנכון התובע לשבת בחיבוק ידיים משך 4 שנים נוספות עד אשר גמל בליבו להגיש תביעה? לאור זאת אני קובעת כי התביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת לוקה בשיהוי.
לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי התביעה מתקבלת בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 10,435 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום 13.6.2016 ועד התשלום המלא בפועל בצירוף אגרת המשפט בסך של 827.03 ש"ח ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

תביעה על סך 131,168 ש"ח בגין חוב עבור צריכת מים.
יפים לענייננו דבריו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופט טל חבקין) בת"ק (תביעות קטנות ת"א) 40051-08-14 שווגר נ' מי אביבים (2010) בע"מ, פסקה 16 (17.1.2016): "לא נעלם מעיניי שבקשה לעריכת בירור חשבון יש להגיש במועד ובאמצעות טופס מתאים. אלא שכשלקוח פונה לתאגיד מים הוא לא תמיד ער לזכויותיו ולדרכים העומדות לרשותו לברר אותן. מחובתו של תאגיד המים – האמון על מתן שירות לצרכן – למסור לפונה מידע בשאלה כיצד עליו לפעול כדי שיתבררו טענותיו. כשהתובע פנה אל [ה]נתבעת היה עליה ליידעו שעליו למלא טופס, ושלאחר שבדיקתה תתבצע – תהיה לו אפשרות לבקש בדיקות נוספות, לרבות לשלוח את מד המים למבדקה". לעניין חובתו של תאגיד המים להדרש בכובד ראש לטענות לגבי חיוב מופרז גם אם הן לא הועלו באופן הנידרש, ראו גם: ת"ק (תביעות קטנות רח') 37281-01-16 אגיב נ' עריית רחובות (24.8.2016); תא"מ (שלום כ"ס) 58280-06-16 שרונים - תשתיות מים וביוב בע"מ נ' תעשה (19.9.2019).
מקרה נוסף בו עשוי אדם לחוב בתשלום בגין חוב המים הוא כאשר עומדת לתאגיד עילה נזיקית נגדו, כגון כאשר מדובר באדם הגונב מים או נותן היתר לאחר להיתחבר למים באופן לא חוקי או אף נוהג ברשלנות המאפשרת את החיבור הלא חוקי.
...
אין בידי לקבל טענה זו. בדיון מיום 22.4.2015 הוסכם כי בא כוחה של גמאלה ימסור לבא כוח התובעת את "רשימת המתגוררים במקום". לא נרשמה הסכמה כי בכך יהפכו אותם מתגוררים ל"צרכנים רשומים" כמו גמאלה.
סוף דבר לאור כל האמור, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ש"ח. סכום זה כולל בתוכו את ההוצאות שנפסקו בהחלטות ביניים והותנו בתוצאות ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התאגיד עוסק באורח שיטתי ומאורגן בגניבת כספים בתואנות שוא.
נרשמו אצל החברה חובות כספיים בשל צריכת שירותי המים והביוב בנכס, יסדיר הצרכן המבקש את תשלום יתרת החוב או ימסור יחד עם הבקשה את פרטי ההיתקשרות עמו לצורך הסדרת החוב (הדגשה שלי – הח"מ).
להלן יפורט נימוקי: התביעה לפצוי בגין עוגמת נפש : - פרק הזמן שעד הגשת התביעה אין חולק שהתובע פנה אל התאגיד פעמיים בכתב - בתאריך 15.02.2012 במכתב שכותרתו "צריכת מים – ע"ש שמואל וקלרה ראובן מס' נכס..." ובתאריך 03.12.2012, לאחר כעשרה חודשים, במכתב שכותרתו "ביטול חשבונות מים וניתוק מד מים". אין חולק שהתובע לא צירף לאף אחת מפניותיו מסמכים שיש בהם כדי להוכיח שהוא אכן בנם ויורשם החוקי של בעלי הנכס.
בדיון ההוכחות מיום 29.6.14 שאל התובע את נציגת התאגיד שאלות שונות שנועדו להוכיח כי צריכת המים המשותפת בנכס הנה מוגזמת ומופרזת.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה כי התאגיד ישלם לתובע סך של 1,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
לאור כל האמור לעיל מצאתי לנכון להורות על ביטול החיובים בגין הצריכה הפרטית מאז חודש פברואר 2012 ועד לניתוק מד המים המשויך לנכס.
מזכירות בית המשפט תשלח החלטתי לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת, תאגיד הביוב והמים של ירושלים, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע בגין חוב כספי בשל צריכת מים ואגרות ביוב לתקופה שמיום 08.01.2006 ועד ליום 19.11.2013, בסך של 66,115 ₪ נכון ליום 01.08.14, וזאת בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן "חוק תאגידי מים" או "החוק").
לטענתו, סמוך לאחר הפלישה לנכס פנה באופן יזום אל התובעת והודיע על גניבת המים ובקש לנתק את הנכס ממים, דבר שהיה מקטין את החוב.
לטענת צד ג' התובעת לא הוכיחה תביעתה, וכי בעת צריכה מופרזת על התובעת ליזום בדיקה בנכס מהו מקור הצריכה החריג.
...
מבלי להיכנס למחלוקת לעניין זכויות הבעלות של הצדדים בנכס, שנידונה והוכרעה בעניין דיבסי, יש לקבוע מהם המועדים בהם החזיק צד ג' בנכס, ועבור מועדים אלו יחויב צד ג' להחזיר לנתבע את חוב המים שישלם הנתבע לתובעת.
סיכום תוצאת האמור לעיל היא כדלקמן: הנתבע ישלם לתובעת את חוב המים עבור התקופה שבין 10.5.2008 ועד ליום 19.11.2013 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009.
בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד על סך של 10,000 ₪ והחזר אגרת משפט.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בתאריך 31.12.2017 הטילה הנתבעת 1 עיקול מינהלי על חשבון הבנק של התובעת בשל חוב חשבון צריכת מים.
התובעת טוענת כי מסעיפים 3.4 ו – 4.2 לחווה"ד המשלימה, עולה בבירור נכונות טענתה בכל הנוגע לכך שחויבה על ידי הנתבעת 1 בחיובי יתר מופרזים, שאינם משקפים בפועל את כמות צריכת המים באותן קומות אשר נימצאות בבעלותה.
לשיטתה, אחריות זו אינה חלה באזורים אשר נמצאים ממד המים לכיוון פנים הבניין, וכפועל יוצא מכך אין התאגיד אחראי גם למקרים שבהם מתבצעות "גניבות" מים על ידי בעלי הזכויות הקנייניות במבנים, באמצעות שימוש שלא כדין בתשתיות המים המשותפות של המבנים, ובפרט בכל הנוגע לבעלי זכויות קנייניות במבנים שאינם רשומים כבעלי זכויות בפנקסי תאגיד המים, אשר לא נתנו את הסכמתם להרשם כצרכנים עצמאיים בהתאם לאמור בכללים.
הנתבעת 1 אף מפנה את בית המשפט לפסק-דין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בתאריך 2.2.22 (ע"א 15795-09-21 אנקום גרופ נ' מי כרמל בע"מ) שבמסגרתו אושר פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה שלפיו אין כל יריבות משפטית בין בעל זכויות במבנה מסחרי לבין תאגיד המים (ה"פ 23127-12-18 מיום 22.6.2021), כאשר דרך המלך במקרים מעין אלה הנה לשלם את מלוא החיובים בגין צריכת המים ולאחר מכן להגיש תובענה אזרחית כנגד בעלי הזכויות אשר צרכו את המים שלא כדין.
...
לפיכך, הנני מורה לנתבעת 1 להתקין מוני מים ספציפיים לכל אחד ואחד מהנתבעים כאשר על הנתבעים להמציא את המסמכים והתוכניות ההנדסיות הנדרשות בתוך 60 יום מיום קבלת פסה"ד. המונים יותקנו על ידי הנתבעת 1 בתוך 30 יום לאחר מכן.
בהתאם ללשון הכללים הנני מורה למנהל הנתבעת 1 ליתן את החלטתו בכל הנוגע לבירור חיוב החריג בהסתמך על קביעותיו של מומחה בית המשפט ולהודיע לתובעת את החלטתו בתוך 60 יום מיום קבלת פסה"ד, ולאחר מכן לבצע את ההשבה באמצעות קיזוז מחשבונות המים העתידיים או לחילופין באמצעות השבה כספית כאשר לסכום זה תתווסף ריבית כאמור בהוראת סעיף 35(ד) לכללים.
סוף דבר : ניתן צו להתקנת מדי מים משויכים במסגרת היחידות השייכות לכ"א מנתבעים וכמו כן יתבצע על ידי הנתבעת 1 חישוב של צריכת היתר אשר תושב לתובעת באמצעות זיכוי כספי או קיזוז מחשבונות המים העתידיים (בצירוף הפרשי ריבית כאמור בסעיף 35(ד) לכללים).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו