תביעת תאגיד מים בגין הזרמת שפכי תעשייה אסורים

בית משפט השלום בחיפה ת"א 56030-07-14 חוצות המפרץ חיפה בע"מ נ' מי כרמל בע"מ בפני כב' השופט יעקב וגנר, שופט בכיר תובעת חוצות המפרץ חיפה בע"מ נתבעת מי כרמל בע"מ החלטה

המשיבה דרשה לשלם את הסכומים הנ"ל כקנסות מינהליים, מכוח כללי תאגידי מים, בגין הזרמה לכאורה של שפכים אסורים ו/או חריגים למערכת הביוב העירונית בשנת 2013.

זאת ועוד, המשיבה מפנה לסעיף 3 לכללי תאגידי המים הקובע כי מיפעל לא יזרים למערכת הביוב של חברה, במישרין או בעקיפין, ולא ירשה לאחר להזרים משטחו או באמצעות מתקניו, שפכי תעשייה המכילים שפכים אסורים או שפכים חריגים הטעונים אישור, בלא שניתן לגביהם אישור.

...

מעבר לנדרש עוד אוסיף כי באשר לטענות המבקשת הנוגעות להגדרת קניון, אני מקבל את טענות המשיבה בעניין במלואן.

לאור כל האמור, יש לדחות את טענת הסף של המבקשת וככל שיש טענות עליהן עומדת המבקשת מעבר לטענה זו אקיים ק.מ. נוסף ביום 17.4.16 שעה 09:30.

בשלב זה הנני קובע הוצאות בסך של 10,000 ₪ כולל מע"מ בגין בקשה זו, אשר יובאו בחשבון על פי התוצאות בסיום התיק.

תמצית הפרק העובדתי בכתב התביעה הנו כדלקמן: המשיבה שלחה למבקשת חשבונות תקופתיים של מים וביוב לתקופה שתחילתה במרץ 2012 ודרישות לתשלום בגין הזרמת שפכי תעשייה חריגים ואסורים, על-פי מימצאי דיגום שנערכו במפעלה של המבקשת.

לטענת המבקשת, יש להצהיר על בטלות כל דרישות התשלום, מהטעמים הבאים: המשיבה אינה מוסמכת להטיל קנסות בגין הזרמת שפכים אסורים; חלק מהחיובים הוטלו עבור תקופות בהן מיפעל המבקשת לא הזרים שפכים תעשייתיים; הנתונים ששמשו את המשיבה לבדיקת מדד רעילות (צריכת חמצן כימית וצריכת חמצן ביולוגית, ובדיקת היחס שביניהם) אינם מתאימים כשמדובר במיתקן המיוחד בו עושה המבקשת שימוש לטפול בשפכיה; דרישות התשלום מבוססות על דגמי חטף שאינם משקפים לאשורו את מצב שפכי המפעל של המבקשת, ועל דגימות שנערכו בשוחות הכוללות שפכים ערוניים שמקורם אינו ידוע; כשלים באופן נטילת הדגימות ובצוע האנליזות; חיובים לגבי שפכים אסורים נעשו ללא היתחשבות בכך שחלק מהמים הנצרכים על-ידי מיפעל המבקשת אינם מגיעים לביוב; חיוב מעבר למותר בכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"א-2011 (להלן: הכללים) וכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), תש"ע-2010; והפעלת סמכויות המשיבה בנגוד לכללים האמורים.

...

לוּ תתקבל מסקנה זו, אזי נמצאנו פוגעים אנושות בתכליתה של פקודת המסים, שהינה הקניית כלים אפקטיביים לַרָשוּת לביצוע גבייה אפקטיבית, ואשר להיעדרה עלולות להיות השלכות חמורות.

הבקשה נדחית.

הנני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪.

המבקשת טוענת כי המשיב הטיל עליה קנסות מינהליים המסתכמים ב-2,333,335 ₪ בגין הזרמה של שפכים אסורים או חריגים למערכת הביוב בעירונית.

דרישות שהופנו למשיב לביטול החיובים לא נענו ולכן הגישה המבקשת תלונה ("השגה" כפי שהיא מבקשת להגדירה) לממונה על התאגידים ברשות הממשלתית למים וביוב.

טוענת המבקשת כי ההחלטה להטיל חיובים נעשתה בחוסר סמכות ובעניין זה אכן הוגש ע"י היתאחדות התעשיינים בג"ץ 4464/13 שתמציתו טענות כנגד נטילת סמכות להטיל קנסות ואגרות בגין הזרמת שפכי תעשיה בעוד הכללים מכוחם לכאורה נקבעה הסמכות אינם כוללים סמכות שכזו.

גם הממונה על שפכי תעשיה במשרד להגנת הסביבה (להלן:"הממונה") קבע כי על המבקשת לעמוד בערכי כלורידים ונתרן בהתבסס על דיגום מורכב (נספח 7 לתביעה) ואף נתן למבקשת הקלה לתקופה של חצי שנה במסגרתה אושרו לה ערכים חורגים ולטענת המבקשת הדבר אושר לאחר בדיקה שערכי ההקלה אינם פוגעים בסביבה או במערכות המופעלות ע"י המשיב ולאחר שהתברר שמקור המלחים איננו חצוני אלא במי הרשת.

רשות המים או הממונה על שפכי מפעלים הם גורמים מקצועיים שהכרעתם ככל שתהיה, עשויה לעזור למי מהצדדים או לשניהם גם יחד לסיים הליך זה. המתנה עם מימוש הכספים לפחות עד מתן ההכרעה בתלונה ובשים לב לכך שהכספים מובטחים בעיקול, נראית מאוזנת וראויה.

...

המבקשת מפנה לכך כי בבחינת המסה השנתית המשמשת לייצור לא ניתן לקבל הסבר לערכי המלחים שנמדדו והדבר מחזק את המסקנה כי הדיגומים שבוצעו אינם מדויקים.

כך גם אינני סבור שהוכח בשלב זה שהסכומים נשוא החיובים משקפים את עלות הטיפול בשפכי המבקשת דווקא, הצדדים דיברו על אגרות, על קנסות, על עלויות וכיו"ב ברם בסופו של יום לא שוכנעתי כי בשל החריגות נשוא החיובים נשא המשיב בסכומים משמעותיים בכלל ובכאלו הקרובים לסכום החיובים בפרט.

לפניי תביעה על סך של 59,615.22 ש"ח – חיוב בגין הזרמת שפכי תעשייה אסורים בהתאם לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) התשע"ד – 2014 (להלן: "הכללים").

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה במלואה מהנימוקים הבאים: הנתבעת טוענת  4 טענות: · יש לקצר את תקופת החיוב למרות שהתקנות המקצרות תוקנו לאחר מכן · יש לפסול את בדיקות המעבדה אשר התובעת עצמה כבר אינה עובדת איתה יותר · היה על התובעת לבצע דיגום מורכב ולא דיגום חטף · הממונה לא בצע שימוע בעל פה אלא רק בכתב באשר לטענה הראשונה -  בתאריך 23.4.2017 תוקנו כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד-2014, כך שהוסף סעיף 11(ד)(4) להן לפיו - "על אף האמור בסעיף קטן זה, נמצאו בשפכי המפעל שפכים בניגוד לסעיף 3(א) ובבדיקה שערכה החברה נמצא כי בדיגום הקודם שנערך למפעל לא נמצאו שפכים כאמור, תחייב החברה את המפעל בעד מחצית התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 45 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר." אולם הן הדיגום הראשון והן השני בוצעו לפני שנכנס התיקון הנ"ל לתוקפו.

בודאי שאין לתת פרס למי שבמקום לשלם את חובו בזמן  ערער עליו, ערעורו נדחה, ותוך תקופת הערעור הוקטן החיוב.

לאור כל הנימוקים דלעיל וכן העובדה שלא מצאתי לנכון לפסול את החלטת הממונה וכי קבעתי שמדובר בהחלטה סבירה, אינני מוצאת מקום לקבל את ההתנגדות והיא נדחית.

האחת - תשלומים שהנתבע לא שילם לתובע, בהתייחס ל-2010-2016, בגין שירותי טיהור שפכים שהתובע מעניק לו. השניה - הזרמת שפכים מזוהמים למרכז טיהור שפכים (להלן: "מט"ש") כרמיאל, כאשר המדובר בסטיה מכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) תשע"ד-2014, ולטענת התובע, הנתבע לא נקט במועד, בתקופה הרלוואנטית לתביעה בעילה זו, שהנה 2015-2016, באמצעים כדי למנוע הזרמת שפכים אסורים או חריגים, ובכך גרם נזקים והוצאות כספיות לתובע.

סימן ה' לחוק תאגידי מים וביוב נושא כותרת "סמכויות בדבר ביצוע עבודות", מקנה ביד תאגיד מים וביוב סמכויות רבות לבצוע פעולות על-מנת למנוע הזרמת שפכים אסורים למערכת הביוב ומניעת נזקים, לרבות טפול מקדים בשפכים, ניטור איכות שפכי התעשיה, חובת יידוע ומסירת הודעות, דרישה להתקנת ביבים, צנורות, מתקנים, שינויים, תקונם וכיו"ב. כך למשל, סעיף 51 לחוק תאגידי מים וביוב העוסק בסמכות התאגיד לידרוש ביצוע עבודות מבעלי נכסים ומפעלים, קובע כדלקמן: "51

בנוסף לסמכויות שפורטו לעיל, מקנה סעיף 53 לחוק תאגידי מים וביוב לתאגיד מים, במקרים בהם לא קוימו ההוראות או הדרישות מכוח סעיף 51 או במקרים בהם דרוש הדבר לשם מניעת סכנה לפעולת המערכות, להפסיק לחלופין לצמצם את מתן שירותי המים והביוב, לבצע בפועל עבודות דרושות וכיו"ב, כדלקמן: "53(א) לא קיים בעל מקרקעין או מיפעל הוראה או דרישה של החברה לפי סעיף 51, החלטה של המוסמך לפי סעיף 52(א), או החלטה של בית-משפט לפי סעיף 52(ב), לפי הענין, או נוכחה החברה כי הדבר דרוש לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לפעולתה של מערכת הביוב עקב הזרמת שפכי תעשיה, רשאית החברה -

...

בסופו של דבר סבר שטראוס כי לא ניתן לייחס את העלות העודפת בגין צריכת חשמל לאיכות השפכים.

חוות-דעתו של דנקמפ, באשר לנזק שבא לידי ביטוי בעלויות הכספיות בגין הזרמת השמנים והשומנים מקובלת עלי בהיבט העקרוני, אולם לא בכל הקשור לייחוס כל תוספת העלויות לנזק מהזרמת שמנים ושומנים מקו הכפרים.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ובגין ההתחשבנות בהתייחס לתשלומים שמי גליל היו צריכים לשלם לאיגוד ערים בגין טיהור השפכים בהתייחס לתקופה שנתבעה, ישלם מי גליל לאיגוד ערים סך 918,494 ₪.