תביעת שמאי מקרקעין לשכר בגין שירותי ייעוץ וליווי לרכישת דירות

לפניי שתי תביעות קטנות שהדיון בהן אוחד, שביסודן תביעת התובע לשכר בגין שירותים שנתן.

התובע בשתי התביעות הוא שמאי מקרקעין ויועץ משכנתות.

לפי ההסכם, יעניק התובע ליובל וליניב שירותים של ייעוץ ולווי לרכישת דירות וייעוץ למתן משכנתה.

התמורה המוסכמת עבור כל השירותים בגין ארבע העיסקאות היא 72,000 ש"ח בתוספת מע"מ. עוד הוסכם, כי ככל שתתבצע רק עסקה אחת ישולם סך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ וככל שיבוצעו שתי עיסקאות ישולם סך של 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ. כמו כן, הוסכם על אופציה ליובל וליניב או להוריהם להיתקשר בהסכם לבצוע עסקה נוספת, תמורת סך של 17,500 ש"ח או 18,000 ש"ח בתוספת מע"מ (בתלוי בשאלה אם ימומשו עסקה אחת או שתיים).

...

ממילא, דין התביעה נגד גלי להידחות.

סוף דבר 23.

התביעה בת"ק 51898-09-19 נדחית.

תביעה שהגישו התובעים לגרנג פרנסואה וקלוד כנגד הנתבעים לוי חיה ושם טוב בהמשך להסכם מכירת דירה ברמת פולג שנערך בין הצדדים ביום 14.9.11 לפיו רכשו התובעים את דירת הנתבעים.

התובעים שכרו שמאי מקרקעין אשר קבע שחריגות הבניה אינן ניתנות להכשרה ומשכך נגרמה לנכס ירידת ערך בגובה 124,000 ₪.

מושכלות יסוד במחוזותינו, כי על כל צד בהסכם לנהל משא ומתן בתום לב, ויפים לעניינו הדברים שנאמרו ברע"א סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום ויינשטיין בע"מ [פורסם בנבו]: "אחד מביטוייה המובהקים של חובת תום הלב היא החובה לגלות לצד האחר את כל העובדות החשובות שיש בהן כדי להשפיע על הכרעותיו". יצוין, הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, והן הוראות חוק המכר, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המכר"), טומנות בחובן עקרונות כלליים של חובת תום הלב.

היו מלווים בחתנם מר לירן מזרחי שעבד בעירית נתניה והוא קיבל הסברים ביחס לתוספות שבוצעו בדירה.

מעדותו התרשמתי שלא ייעץ לתובעים כלל ועיקר לפנות לגורמי מיקצוע אחרים לצורך ביצוע בדיקות נוספות בנכס וכי היתחמק ממתן תשובה ברורה בענין זה. וישאל השואל – האם עורך דין העוסק בעינייני מקרקעין, אין זו מחובתו הבסיסית לבדוק האם לנכס יש היתר בניה אם לאו, ולכל הפחות לציין נתון בסיסי זה במסגרת הסכם הנערך על ידו? לטעמי, המדובר בדרישה בסיסית, בה עו"ד חלפון כשל.

...

לאור האמור לעיל סבורני שהנזק שנגרם לתובעים עומד בגובה 80,000 ₪, אשר יחולק בין נתבעים 1 ו2 ונתבע 3 באופן שווה, כאשר צד ד'- חברת הביטוח איילון לשאת בתשלום בו יחויב נתבע מס' 3 כפי שפירטתי לעיל.

משכך ולאחר ששקלתי טענות הצדדים הנני מחייבת הנתבעים בתשלום של 50,000 ₪ בנוסף לסכום שקבעתי לעיל הן בגין הפיצוי המוסכם והן בגין עוגמת הנפש.

סוף דבר- על הנתבעים 1-2 לשלם לתובעים 90,000 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 31499-03-16 אייל נ' אילנות הקריה (ישראל) בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כב' השופט הבכיר אילן דפדי התובעת דליה אייל ע"י עו"ד רפאל גרוס הנתבעות 1.אילנות הקריה (ישראל) בע"מ 2.א. י. אמריקה ישראל להשקעות בע"מ 3.אילנות-אמריקה (ישראל) בע"מ ע"י עו"ד אורית הייפרמן 4.אחים מרגולין הנדסה ויעוץ בע"מ ע"י עו"ד דוד פייג 5.מבני שקן חברה קבלנית לבנין בע"מ ע"י עו"ד עינת חסין גז פסק דין

לטענתה, הוצג בפניה מצג שוא, לפיו נתבעת 1 היא הקבלן המבצע ונתבעת 2 היא המלווה העסקית והגורם המממן.

התובעת צרפה לכתב התביעה 4 חוות דעת שעניינן ליקויי בנייה: חוות הדעת של המהנדס ולאדי סבוטין מיום 21.4.2008, של המהנדס יעקב גליקסברג מיום 1.2.2009 (שתי חוות הדעת הן מלפני מועד מסירת הדירה), של המהנדס ושמאי המקרקעין יעקב מרזוק מיום 26.1.2012 ושל המהנדס אברהם בן עזרא והאדריכל חנן פרץ מיום 16.2.2016.

הטענות לגבי הטעייה ומצגי שוא כאמור לעיל, התובעת טענה בכתב התביעה כי היתעניינה ברכישת דירה בשל המוניטין הרב שצברה נתבעת 1 כחברה קבלנית.

לדבריה, שכרה את שירותיו של עורך דין אברהמי כדי שיבחן את המסמכים, ייתן חוות דעתו ויציין את השינויים הנדרשים וכך היה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה בגין רכיב זה. החזר שכר טירחת מומחי התובעת התובעת טענה כי היא זכאית מהנתבעות להחזר בגין שכר טירחה ששילמה למומחים מטעמה בסך של 13,190 ₪.

...

התביעה נגד הנתבעות 1 ו- 2 נדחית, התובעת תשלם לנתבעות אלה הוצאות בסך כולל של 10,000 ₪.

התביעה נגד הנתבעות 4 ו-5 נדחית.

התובעת תשלם לכל אחת מנתבעות אלה הוצאות בסך של 10,000 ₪.

התובע מיפרט בתביעתו פעולות שביצע בשנות התשעים ועד 1999 (איחוד וחלוקה, פיצול, הכנת תב"ע, התקשרויות עם שמאים ויועצים).

מי שטיפל בכך היה משרד עו"ד יגאל ארנון, תוך שד"ר אריאל הלפרין מלווה את המהלך.

התביעה נגד המטה מבוססת על חלק ממשפט הלקוּח מההסכם מיום 30.11.99 (נספח ב' לכתב התביעה) שלשונו: "הקבוץ והנאמן יפעלו בהתאם להוראות הסכמי הייעוץ". בהסתמך על מילים אלו טוען התובע כי יש לראות בהסכם 1999 חוזה לטובת צד שלישי המקנה לו זכות לשכר טירחה כביכול מכוח הסכם שכ"ט בין התובע לקבוץ מ-4.6.92.

כעולה ממכתב הקבוץ מ-5.7.99 (נספח ג' לכתב התביעה) שהעתקו נשלח גם לראש המטה, התובע הוצג כיועץ משפטי לעניין עסקת מושקוביץ תוך שכפועל יוצא התבקש התובע לפעול בשיתוף פעולה עם ראש המטה בעיניין זה. בפיסקה הראשונה לסעיף 6 להסכם המטה מ- 1999 צוין כי המונח "הסכמי ייעוץ" משמעו הסכמות שנכרתו בין הקבוץ ליועצים שונים בקשר עם עיסקאות הנדל"ן. בסעיף 2.7 להסכם הובהר כי המונח "עיסקאות הנדל"ן" מתייחס לשתי עיסקאות: הראשונה עסקה בין הקבוץ למינהל (שלא קשורה לענייננו) והשנייה עסקה שנכרתה ב-1995 בין הקבוץ לחברת מושקוביץ ביחס לקרקעות פרטיות של הקבוץ (עסקת הקומבינאציה) אשר ביחס אליה הוצג התובע כיועץ המשפטי של הקבוץ.

לאחר שמושקוביץ נכנסה לחדלות פרעון, היתקשר הקבוץ בעיסקה עם אפ"י ביוזמתו למכירת הקרקעות הפרטיות של הקבוץ תוך שנטל ייצוג משפטי של עו"ד יגאל ארנון, בעיסקה זו לקחה אפ"י על עצמה לבצע פעולות שונות בהן קידום התב"ע. התובע טוען לשני סוגים של זכות לשכ"ט: שכ"ט בסיסי – 1% ממכירת קרקעות הקבוץ, ושכ"ט מהרוכש 1.5% על כל בית שייבנה על המקרקעין.

התובע בתשובותיו לטענות הסילוק על הסף טוען כי מירוץ ההתיישנות כלל לא החל שכן לא התחילה בנייה ומכירת דירות במקרקעין של הקבוץ ולכן לא ניתן לגזור את שכר טירחתו ודאי לא לכמתו לסכומים ממשיים.

לאור האמור לעיל, ומאחר שהחוזה משנת 1992 בין הקבוץ לבינך בקשר עם קידום וייזום הליכי התיכנון על מקרקעי הקבוץ לא בוצעו/או נזנחו, לא נראה לנו שיש מקום לשלוח עותק מההסכם" תשובת הקבוץ לא מותירה ספק כי הקבוץ לא הסכים למסור לתובע את ההסכם שנכרת עם אפ"י, כי לא ראה עצמו קשור יותר לשירותי הייעוץ של התובע הקשורים לקידום התב"ע מחמת אי ביצוע/זניחתו, תוך הודעה ברורה לפיה מי שיטפל מעתה ואילך בקידום התב"ע יהיה אפ"י. המכתב נשלח בדואר רשום ובפקס לתובע ותוכנו עומד בסתירה לטענת התובע לפיה לא ידע אלא בשנת 2012 על אודות עסקת מכירת הקרקע לאפ"י ודרישה כבר ב-2004 לחדול מפעולות עבור הקבוץ הן בקידום תכניות מתאר והן בהתקשרות עם יזם לעיסקת קומבינאציה ביחס לאותם מקרקעין.

...

מכל הטעמים, נראה שחלה התיישנות ודין התביעה להיות מסולקת נגד כל הנתבעים.

לפיכך, התביעה נגד נתבעים 2,3 נדחית על הסף בהתאם לתקנה 101 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

אני קובעת לישיבת קדם משפט ליום 7.4.21 שעה 10:00.

דיון והכרעה פרק א' - עילות התביעה והתביעה שכנגד הצדדים התקשרו בהסכם מיום 20/6/18, הנושא את הכותרת "הסכם להזמנת שירותי תיווך, לווי וייעוץ לנכס מקרקעין" (מוצג 3 למוצגי התובעת).

הסכם ההיתקשרות בין הצדדים מיום 20/6/18, נשא כאמור את הכותרת "הסכם להזמנת שירותי תיווך, לווי וייעוץ לנכס מקרקעין". ההסכם קבע בתמצית כך: התובעת תספק לנתבעות שירותי תיווך עבור רכישת המקרקעין, פירסום ומיתוג הפרויקט לפי שיקול דעתה ושיווק יחידות הדיור לרוכשים פוטנציאליים.

יצוין כי עה/1 מר יוסף ציטיאטי, שהוא אחד מרוכשי הדירות בפרויקט, העיד שהוא הגיע לפרויקט באמצעות התובעת, נפגש עם מאיר חקלאי 5-4 פעמים וערך עמו סיור במקום, אם כי ללא לווי אדריכל (עמ' 21, ש' 23 - עמ' 22, ש' 2).

התובעת טענה שהיא ביצעה פעולות מעבר להתחייבויותיה בהסכם, ובכלל זה שכרה על חשבונה אדריכל כדי שייפגש עם הלקוחות, סייעה לנתבעות באיתור לווי בנקאי, ואף הישתתפה בתשלום שכרו של שמאי המקרקעין שערך את דו"ח האפס (ס' 23 לתצהיר מאיר חקלאי; מוצגים 4 ו- 21 למוצגי התובעים; עמ' 16, ש' 20-17; ס' 21 לתצהיר אשר חקלאי).

...

המסקנה היא שיש לדחות את הטענה.

הרושם המתקבל הוא שהנתבעות ביקשו לבטל את ההסכם כדי לא לשלם את הסכומים שנקבעו בו. המסקנה היא שהסכם ההתקשרות בין התובעת ובין הנתבעות הופר על ידי הנתבעות שלא כדין.

תביעת התובעת לפגיעה במוניטין לא הוכחה והיא נדחית.