תביעת שמאי לתשלום שכר טרחה בגין שירותי ליווי תביעת ביטוח

בפניי תביעה לתשלום שכר טירחת עו"ד בגין שירותים משפטיים שנתנה התובעת לנתבע.

במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמות בעיניין איזון משאבים, פירוק שתוף בדירת המגורים, מינוי שמאי מקרקעין ומינוי ב"כ הצדדים ככונסי נכסים, החלטה על גירושין תוך ויתור על כתובה, חלוקת השמוש בדירה ועוד (פרוטוקול הדיון מיום 19.12.2019 צורף כנספח ט' לסיכומי התובעת).

כעולה מסיכומי התובעת, ייצגה את הנתבע בבקשה שהגישה גב' דורית מאור לחייבו לחדש את הביטוח הרפואי שלה, שבוטל על ידיו, או לשאת בעלויות טפול השיניים.

בין השאר ייצגה התובעת את הנתבע בבקשה שהגישה גב' דורית מאור לחיוב הנתבע בעלות טפולי השיניים, לרבות הגשת בר"ע כנגד החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בבקשה, התובעת פעלה לאיסוף והמצאת המסמכים לרואה החשבון שמונה בהתאם להחלטה מיום 19.12.2019, התובעת ייעצה לנתבע וליוותה אותו.

הוראה בהסכם שכר טירחה הכופה על לקוח לשלם את מלוא שכר הטירחה ככל והלקוח יחפוץ להפסיק את ייצוגו על-ידי עורך הדין הינו סעיף דראקוני המהוה תנאי מקפח, באשר משמעותו החזקת הלקוח כבן ערובה של עורך הדין, ללא קשר לאיכות וטיב השרות שקבל.

...

אין חולק כי עד היום שילם הנתבע לתובעת 24,000 ₪ כולל מע"מ. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, עיינתי במסמכים שצורפו לסיכומיהם, עיינתי בהלכות לעניין תוקף הוראות כובלות בהסכמי שכר טרחה ושקלתי את כלל נסיבות העניין, לרבות היקף הפעולות שביצעה התובעת עבור הנתבע, תקופת מתן השירותים והתקופה בה הייתה הכרזה על מצב חירום (15.3.2020-10.5.2020), אני מורה כדלקמן: לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל טענות התובעת כנגד הנתבע ישלם הנתבע לתובעת סכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. למען הסר ספק סכום זה הנו בנוסף לסכומים ששילם הנתבע לתובעת עד כה. התובעת תשיב לנתבע את סכום הפיקדון בסך 2,185 ₪ שעכבה בידיה עד יום 1.7.2020.

כן אני מורה לעו"ד עמוס צדיקה להשיב לידי הנתבע את ההמחאה הבנקאית שהועברה לידיו על-ידי התובעת עד יום 1.7.2020.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכום עליו הוריתי בס"ק א' תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הנתבעת טוענת כי על פי תנאי הפוליסה על המבוטח ליתן למבטחת הודעה מראש על ההוצאות עבור המומחה, לטענתה התובע לא פנה אל הנתבעת לפני ששכר את השמאי מטעמו וזאת בנגוד לנטען בכתב התביעה בה נטען כי פעל בשיתוף פעולה מלא.

כך סעיף 2א (ג) לפוליסת הביטוח עליה חתם התובע קובע כי: תגמולי הביטוח שישתלמו לפי פרק זה יכללו בכפוף לאמור בסעיף קטן (א) גם: הוצאות בשל שירותים שנתנו אדריכלים, שמאים, יועצי בנייה, מהנדסים וקבלנים והוצאות משפטיות שהוצאו לשם תקונה שיפורה או בנייתה מחדש של הדירה או של חלק ממנה, בתנאי שניתנה הודעה מראש למבטח.

" התובע טוען כי בדוח שמאי מטעם הנתבעת נרשם כי השמאי ידע שיש שמאי המלווה את התובע.

על כן, על כן אני סבורה לא ניתן למנוע מאת המבוטח שימוש בשירות שמאות לצורך טפול מיטבי בתביעותיו.

מעיון בפסיקה רלוואנטית אליה הפנה התובע, עולה כי בית המשפט המחוזי קבע כי חברת הביטוח לא סתרה את טענת השמאי לפיה שכר טירחתו בנסיבות נע בין 4% ל- 8% מסך הפיצויים (ראו הפסיקה אליה הפנה התובע 42980-10-10 פשן אופנה לכל המשפחה בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (17.2.2013)).

הנתבעת טענה כי שילמה במסגרת תגמולי הביטוח עבור המומחה בסך של 13,919 ₪ וצרפה לסך דף סילוק תביעות ראו נספח 4 לסיכומיה על כן אני סבורה כי יש מקום להפחית מסכום האמור לעיל סכום זה. לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 90,293 ₪.

...

בהקשר זה איני מקבלת את הטענה כי התובע עשה עושר ולא במשפט מאחר שלא מצאתי כי היה לתובע האינטרס להגדיל הוצאותיו אלא אינטרס להיות מלווה באיש מקצוע ראוי למול מומחי הנתבעת.

הנתבעת טענה כי שילמה במסגרת תגמולי הביטוח עבור המומחה בסך של 13,919 ₪ וצירפה לסך דף סילוק תביעות ראו נספח 4 לסיכומיה על כן אני סבורה כי יש מקום להפחית מסכום האמור לעיל סכום זה. לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 90,293 ₪.

לאור האמור התביעה מתקבלת בחלקה הנתבע תישא בתשלום בסך של 90,293 ₪ בתוספת אגרה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

חלק מהפצוי שנפסק היה בגין שכר טירחת עורך דין; בהתאם להסכם, זכאית התובעת לתשלום רק במקרה שהתקבול משולם בפועל, אולם לפי סעיף 4א להסכם הגישור, הועבר רק סך של 3.2 מיליון ₪ בגין שני ארועי השריפה, והיתרה נשארה בנאמנות, כשבמידה ולא ייעשה בסכום זה שימוש הוא יוחזר למבטחת; לכן, טוענת הנתבעת, ככל וטענות התובעת יתקבלו, תהא זכאית לתשלום לפי החישוב הבא: מהסכום של 3.2 מיליון ₪ יש להפחית 7.4% בגין ארוע השריפה מיום 4.11.2010, ומהתוצאה זכאית התובעת (אם טענותיה יתקבלו) לסכום של 7%, דהיינו, 207,424 ₪; אותנטיות עדותו של מר קליין ז"ל מוטלת בספק, שכן הייתה מיתחכמת, פתלתלה ומתחמקת; התובעת מנסה להתעשר שלא כדין על חשבון הקופה הציבורית וניצלה את מצבה הקשה של הנתבעת, כאשר אין יחס בין סכום התשלום הנתבע לבין העבודה או השרות שניתן בפועל.

עוד טענה התובעת, שהיא אף פעלה מול השמאי מטעם חברת הביטוח וליוותה את עבודתו (סעיף 10 של כתב התביעה).

עוד טוענת הנתבעת, שהוסכם בין הצדדים על הפסקת ההיתקשרות וכי תשלום זה מהוה את מלוא התמורה בגין השירותים שספקה התובעת לנתבעת (טענה שהתובעת טוענת כי היא מהוה הרחבת חזית אסורה).

בשולי הדברים אפנה לכך, שמר קליין ז"ל טען בסעיף 16 לתצהירו (ת/1), כי במשך מספר שנים טרם הגשת התביעה, פנתה התובעת למנהלי הנתבעת בדרישה לקבל מידע אודות הסכום שהיתקבל מן המבטחת ובדרישה לשלם את שכר טירחת התובעת.

התובעת לא הוכיחה שליוותה את השמאי מטעם הנתבעת והעמידה לרשותו חומר טכני ומפרטים בהתאם לסעיף 3.1 להסכם, היא לא הוכיחה שהכינה מפרטים לצורך קבלת הצעות מחיר מחו"ל ביחס לפרטי הציוד שניזוקו בהתאם לסעיף 3.2 להסכם (מלבד פניה תמציתית לחברת Harris Equipment, שהתובעת לא הצביעה שזכתה למענה עינייני), היא לא הוכיחה שביצעה רכוז של טבלאות השוואה לפריטי הציוד שניזוקו והכינה את החומר לשמאי לפי סעיף 3.3 להסכם, ואף לא הוכיחה שפנתה לנתבעת לבירור האם התקבלו תקבולים מן המבטחת לצורך ביצוע פרויקט מכספי התביעה, לגביו התחייבה היא לבצע תיכנון ולווי בהתאם לסעיף 3.4 להסכם (אם כי בעיניין רכיב זה נקבע, שככל ולא יבוצע פרויקט כלשהוא, הרי שהדבר לא יקוזז משכרה).

...

ה – סוף דבר מורם מהאמור לעיל, כי התובעת לא הוכיחה שביצעה את חיוביה לפי ההסכם, מלבד הכנת הדו"ח הראשוני (נספח 2 של ת/1).

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

 התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, שישולם תוך שלושים יום מהיום.

בהקשר זה יפים הדברים שנפסקו ע"י כב' הש' נ' סולברג ברע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין (17.9.17): "לעיתים מזומנות, סוגיית גילוי המסמכים מעצם טבעה מצדיקה מתן רשות ערעור עוד בעיצומו של המשפט. זאת בעיקר בשני הקשרים: הראשון, כאשר בית המשפט מקבל בקשה לגילוי מסמכים, ונטען שהמסמכים המבוקשים נהנים מחסינות, מכילים סודות מסחריים וכיוצא באלה. במצב זה, ברי כי חשיפת המסמכים תהיה בלתי הדירה, ולא ניתן יהא לתקן את החשיפה בסיום ההליך. ההקשר השני הוא כאשר בית המשפט דוחה בקשה לגילוי מסמכים, כך שבעל הדין נידרש לנהל את המשפט ללא המידע שרצה לקבל.

."). התובע גם טוען לזכאותו בקשר להליך של הגשת התנגדויות (סעיפים 43-42 לכתב התביעה). אמנם, הנתבעים טוענים שאין לתובע זכות לשכר-טירחה בגין נושאים כאלו ואחרים – מחלוקת זו בעינה עומדת, אולם אין הדבר גורע מהרלוונטיות של המסמכים. השאלה האם התובע עשה עבודה שמאית בקשר ללקוחות אלו והאם הוא זכאי לחלקו בשכר-הטירחה תתברר במהלך בירור המשפט, אולם אינה משליכה על עצם הרלוואנטיות של המסמכים. זאת ועוד, לאחר שעיינתי במסמכים אלו לגופם, מצאתי שיש בהם נושא הרלוואנטי למחלוקת (עיינו, למשל, סעיף 7 להסכם שסומן בסיפרה 1 – והכל מבלי להביע עמדה לגופו)". קביעה זו בדבר רלוואנטיות אפשרית של המסמכים, מתיישבת עם נסיבות המקרה.

בהסכם בכתב בין הצדדים שעליו חתומים המבקש-2 והמשיב, שכותרתו "לווי שמאי להגשת תביעה לפצוי הפקעה ותביעה 197 כביש 531 גוש 7650 חלקה 28" (נספח 37 לגילוי המסמכים) קבעו הצדדים כדלקמן: "הריני להעלות על הכתב את ההסכמה ביננו כי בכל התביעות (197 ופיצויי הפקעה) בהם נטפל במשותף בעיניין החלקה ואתה תכין את חוות הדעת השמאית ותלווה את התביעה, הרי שהח"מ ידאג לכך ששכר הטירחה שתקבל ישקף את החלוקה ביננו באופן הבא:

יובהר כי למעט האמור לעיל, כל נושא שכר טרחתך יוסדר ע"י הח"מ אל מול הלקוח, והנך מיפה את הח"מ לסגור הסכם שכר טירחה מול הלקוח לפי מיטב הבנתו ושיפוטו, ולהעביר לך תשלומים מעת לעת על פי תנאי התשלום ומועדי התשלום שיסגרו אל מול הלקוח.

מה שעומד על הפרק, הוא בין היתר, מהות השרות שנתן המבקש, הקפו ושווי העבודה הכל בהנתן הודאת בעל דין של המבקשים בכתב ההגנה, שאכן נעשתה עבודה, שאכן מגיע ויגיע שכר טירחה, ורק חלק מהתיקים הרלוואנטיים מוזכרים בכתב התביעה.

...

בית המשפט קבע שטענות המבקשים לגבי דרישות גילוי שונות לפיהם מדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח, דינן להידחות, שכן חיסיון זה אינו חל על עצם ההתקשרות של הלקוח עם עורך הדין.

באשר לטענות המבקשים לפגיעה בפרטיות הלקוחות מעצם חשיפת שמותיהם והסכמי שכר הטרחה בהם התקשרו, סבורני שיש לקבל מידע נוסף בטרם מתן החלטה על חשיפת שמות הלקוחות, להבדיל מכמות ההסכמים שנחתמו, תנאיהם ומועדם.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובנסיבות העניין, סבורני שהאיזון בין הטענות מצדיק קבלת מידע נוסף בנוגע להסכמים הפרטניים ובחינת עמדת הלקוחות בטרם חשיפת שמם ולפיכך אני מורה כדלקמן: המבקשים יחשפו את ההסכמים בדרישה א' של הבקשה לגילוי מסמכים ללא שמות הלקוחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט לעיל.

שכר טירחה בגין איסוף הגשת מסמכים למתן למשכנתא / אשראי חוץ בנקאי באמצעות בנקים / בתי השקעות וחברות ביטוח.

שכ"ט מוסכם: שכר הטירחה ישולם עם קבלת המשכנתא ויקבע עפ"י סכום מתן המשכנתא / האשראי החוץ בנקאי שיאושר ללקוח ע"י הבנקים או הגופים החוץ בנקאיים, היינו: משכנתא בגובה של 1,100,000 ₪ עמלת חברה: 65,000 ₪ לא כולל מע"מ מסלול הלוואה: תשלום קרן+ ריבית לפי לוח סילוקין.

התשלום עבור השמאות מוטל על הח"מ. בחתימתי מטה הנני מאשרת קבלת העתק הסכם זה. יוער ויודגש כי הוסבר ללווה נושא חשיבות עמידה בתשלומי המשכנתא כאשר אי עמידה בתשלומים דנן יגרור הליכי הוצאה לפועל לרבות מינוי כונס נכסים.

הנתבע טוען כי התובעת "עצמה עיניים" מלראות את מצב הדברים לאשורו באופן העולה לכדי חוסר תום-לב, כפי שנקבע בפסיקה אליה הפנה, וכי מצופה מחברה בע"מ שבעליה אנשים עם ניסיון בתחום להתנהל בלווי משפטי; כי בדיקה קצרה ופשוטה מצד התובעת היתה מעלה כי דרור הוא נוכל ומשיחת טלפון פשוטה שיכלו לקיים עם הנתבע שמספר הטלפון שלו מופיע על גבי השיק, היו יכולים לדבר כי מדובר בשיק מבוטל שתמורתו ניתנה זה מכבד.

ברם לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני מוצאת כי דין התביעה להיתקבל בחלקה, ועל הנתבע לשלם לתובעת רק חלק מתמורת השיק.

כזכור, הנתבע טען, והציג לתמיכה בטענתו (ר' סע' 6 לעיל), את ההסכם עם דרור לפיו מהות השרות הוא איסוף והגשת מסמכים למתן משכנתא/ גיוס אשראי חוץ בנקאי, כאשר סוכם כי גובה שכר הטירחה למשכנתא בגובה 1,100,000 ₪ יהיה 65,000 ₪.

...

כפי שפרטתי לעיל, הטענה הכללית שהופרחה בעלמא, כי דרור הוא נוכל ורמאי לא הוכחה וגם אם מדובר במי שהורשע בפלילים אין הדבר מונע את הבאתו לעדות וכידוע, "מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין" " (ס' 1 ו-2 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971) וכן: "הכל כשרים להעיד בכל משפט, בכפוף לאמור בסעיפים 3 ו-4, ואין אדם פסול להעיד מפני שהוא בעל דין בתובענה אזרחית, או מתלונן או נאשם במשפט פלילי, או מפני שהוא מעבידו, עובדו, בן זוגו או קרובו של התובע, המתלונן, הנתבע או הנאשם, או מפני שהורשע או נושא עונש על עבירה." (פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971), ולכן ההסבר הדחוק שמסר הנתבע כי איך אפשר לזמן אדם כמו דרור לעדות (עמ' 15 ש. 8, עמ' 24 ש. 18-19) ולאחר שהעיד כי הוא עדיין בקשר עם דרור והתכתב איתו בעניין המשפט (וצירף את ההתכתבות), מביא גם הוא למסקנה כי יש להחיל את החזקה שבאי הבאת עד נדרש וחזקה כי לו היה הנתבע מביא את דרור לעדות הוא לא היה תומך בטענתו כי שילם את תמורת השקים במזומן.

שכר הטרחה היה אמור לעמוד על סך של 65,000 ₪ ולכן מסר לו שיק ביטחון על סכום זה. בדיעבד, היה על הנתבע לשלם לדרור רק 61,000 ₪, מתוכם הראה ששילם 21,000 ₪, ולכן אני מורה כי הנתבע חייב לתובעת 40,000 ₪.

לסיכום כל האמור לעיל, אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת 40,000 ₪ כערכם ביום 1.7.2019, בצירוף הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,020 ₪.