תמצית העובדות וטענות הצדדים
התובע בהליך זה (להלן גם: "המשיב"), שמאי מקרקעין במקצועו, הגיש את תביעתו כנגד הנתבעים (להלן גם: "המבקשים"), עורך דין ומשרדו, בטענה שבינו לבין המבקשים נכרת הסכם, אשר לטענת המשיב מזכה אותו בחלק משכר טירחה שקבלו ויקבלו המבקשים מלקוחות שונים, לאחר שביצע עבורם עבודה שמאית.
בטרם הוחל בבירור התביעה, ביוזמת בית המשפט, נדונה שאלת חוקיות ההסכם.
בבקשת רשות העירעור טוענים המבקשים שהחלטת בית המשפט מביאה להיפוך נטל הראיה, כך שבמקום שהמשיב כתובע יצטרך להוכיח את טענתו לזכאות לכספים בגין עבודות שביצע בקשר עם מי מהלקוחות של המבקשים, המבקשים הם אלו שיצטרכו להרים את הנטל ולהוכיח שאינם חייבים.
מה שעומד על הפרק, הוא בין היתר, מהות השרות שנתן המבקש, הקפו ושווי העבודה הכל בהנתן הודאת בעל דין של המבקשים בכתב ההגנה, שאכן נעשתה עבודה, שאכן מגיע ויגיע שכר טירחה, ורק חלק מהתיקים הרלוואנטיים מוזכרים בכתב התביעה.
...
בית המשפט קבע שטענות המבקשים לגבי דרישות גילוי שונות לפיהם מדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח, דינן להידחות, שכן חיסיון זה אינו חל על עצם ההתקשרות של הלקוח עם עורך הדין.
באשר לטענות המבקשים לפגיעה בפרטיות הלקוחות מעצם חשיפת שמותיהם והסכמי שכר הטרחה בהם התקשרו, סבורני שיש לקבל מידע נוסף בטרם מתן החלטה על חשיפת שמות הלקוחות, להבדיל מכמות ההסכמים שנחתמו, תנאיהם ומועדם.
לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובנסיבות העניין, סבורני שהאיזון בין הטענות מצדיק קבלת מידע נוסף בנוגע להסכמים הפרטניים ובחינת עמדת הלקוחות בטרם חשיפת שמם ולפיכך אני מורה כדלקמן:
המבקשים יחשפו את ההסכמים בדרישה א' של הבקשה לגילוי מסמכים ללא שמות הלקוחות.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט לעיל.