תביעת שכר עבודה בגין שירותי שמאות וייזום מקרקעין

בסעיף 13 לחוות הדעת צוין כי השאלה היחידה בה חוות הדעת עוסקת הנה: מהו אומדן שכר הטירחה המקובל ו/או הראוי בגין השרות המשפטי שניתן לתובע על-ידי הנתבע 1, קרי - ייצוג בשתי עיסקאות המקרקעין נשוא התביעה.

הנתבעים עמלים ועובדים לפרנסתם ופרנסת משפחתם ואינם צריכים להיתנצל על כך. כלל לא ברור מדוע סבור התובע כי שירותיהם המקצועיים, היסודיים והמעולים שמעניק מי מהנתבעים צריכים להנתן לו בחינם, האם זאת בגלל היותו אדם "נעלה" כפי ששם הוא את עצמו?! כן, נטען שהתובע גם הסתיר ביודעין בתביעתו כי קיים לו כבר ניסיון אישי ברכישת נכסי נדל"ן להשקעה ובמסגרתם שילם, בין היתר, שכר טירחת עו"ד ודמי ייזום כפי שמקובל בתחום זה. התובע ביצע עיסקאות ובין היתר ברעננה, בכרכור ובבנימינה ואף קיימת תביעה שלו נגד שותפו העיסקי בנכס מניב מסחרי תעשייתי בבנימינה.

הנתבע 1 מצדו העניק כל מידע וענה על כל השאלות והסוגיות שעורר התובע באופן מלא וענייני ובסבלנות ללא קץ. בהיבט התיכנוני, הפיזי וההנדסי של הקרקעות, הדגיש הנתבע 1 בפני התובע כי המדובר בקרקעות להשקעה שהן מטבען ספקולאטיביות ועליו לגשת לעירייה ו/או לשכור שירותי שמאי מקרקעין בכדי לקבל תמונה ו/או חוות דעת התכנותית עתידית וטווחי זמן.

עניין זה ממחיש באופן ברור כי התובע ידע שמחיר העיסקאות כולל שכר ייזום (שכן הוא בעצמו ביקש לחלוק בו) ומלבד זאת הבין כי הנתבע 2 מתפרנס מעבודתו זו. כל ניסיון לטעון אחרת מהוה עוות של המציאות במטרה לנסות ולהשיב לעצמו כספים ששילם כדין.

...

בשעה שהתובע אישר בחתימתו את האמור בהם, הרי שאת טענותיו בדיעבד אודות אי זכאותם של הנתבעים לסכומים אותם שילם על פי התחייבויותיו - אינן אלא טענות כנגד "כדאיות העסקה" ודומה שאין צורך להבהיר כי טענה מסוג זו אינה יכולה לבסס עילת ביטול שיש בה להביא להיעתרות לסעד הכספי הרלוונטי.

מסקנה זו נכונה ביתר שאת באשר לטענה הנוספת של התובע לפיה התנהלות הנתבעים מולו הייתה מאופיינת בתרמית/מרמה - טענות שאף מחייבות עמידה ברף הוכחה מוגבר יותר נוכח היותן בעלות גוון פלילי.

סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מורה על דחיית התביעה כנגד שני הנתבעים וביחס לכלל הסעדים הכספיים.

במקביל הוא ייצג חלקה אחרת ששינויי הייעוד נגע גם בה. מעט מאוחר יותר הגיש עו"ד מנדל תובענה (ת"א (מחוזי מרכז) 19701-11-10) נגד הנתבעים 1, 4 ונתבעים נוספים, שאינם צד להליך שלפני, לתשלום שכר טירחה בגין הטיפול בעינייני מקרקעין אחרים.

זו נדחתה, למעט הכרה בזכותו של עו"ד מנדל לקבל חלק מדמי הייזום כלפי נתבעים שאינם לפני, כאמור (להלן: תביעת שכר הטירחה האחרת).

בהתאם לחוות דעת שמאי מקרקעין שלא נסתרה, במועד הגשת התביעה שוויה של דירה ממוצעת בחלקה עמד על 2,650,000 ₪.

מכל מקום, בהתאם לפסיקה, רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין, גם אם טרם הושלמה העסקה, ובתנאי שיובטח שכר ראוי בעבור השרות שכבר ניתן.

האם מגיע לתובע שכר ראוי האם יש לפסוק לחלופין, בנסיבות העניין, שכר ראוי בגין עבודתו של עו"ד מנדל? כאן יש להבחין בין הפעולות שבוצעו ביחס להסכם השני (שעניינו הטיפול בכל הקשור בהפשרת הקרקעות) לבין הפעולות שבוצעו ביחס להסכם הראשון (שעניינו הטיפול ברכישת הקרקע והעברת שמה על שם הרוכשים, הנתבעים).

...

הנתבעים טוענים שיש לדחות את התביעה.

בנסיבות אלה נראה כי שורת הצדק מובילה לצורך בהתחשבות בשכר הטרחה הראוי, ובמאמצים שהשקיע התובע, אך נוכח היקף הסכום שבו אנו עוסקים, אקח אותו בחשבון במסגרת ההוצאות שייפסקו בתיק זה. נראה לי שכך ראוי לעשות שכן גם אם הנתבעים פנו למייצגים אחרים בכל הנוגע לקרקע, מצופה היה מהם כי ידאגו לשלם לתובע בעבור עמלו בראשית הדרך, דבר שלא עשו.

כך או כך, אינני נדרש להחליט בנושא שכן דינה של התביעה להידחות לגופה.

התוצאה התביעה נדחית.

עובר להגשת התביעה, פנה התובע עבור הנתבע, לשמאי המקרקעין יניב ביליה לצורך עריכת שומה, וביום 31.1.2011 ניתנה חוות דעתו.

הצדדים מעולם לא סיכמו על השכר שישולם לתובע בגין סיועו המוגבל במו"מ והסכם שכר הטירחה אינו חל ואינו מתייחס לסיוע זה. טרם הגשת התביעה, התובע התבקש לנקוב בסכום ריאלי אותו הוא סבור שהוא זכאי לקבל בגין השירותים המצומצמים שהעניק לנתבע במגעים מול היזם, אך התובע לא עשה כן. לאור הנזקים הכבדים שגורם התובע לנתבע בין היתר בגין נקיטת הליך סרק זה, לתובע לא מגיע דבר בגין עבודתו.

ככל שסבר התובע כי הסכם שכר הטירחה חל על כל סכום שיקבל הנתבע מכל גורם שהוא, בגין כל פיצוי שהוא שיש או שעשוי לצמוח לו בעתיד כתוצאה מכלל זכויותיו במקרקעין (ולא רק בגין הריסת הדירה), ובגין כל שירות שייתן התובע לנתבע (לא רק בגין הגשת תביעה), היה עליו לציין זאת במפורש בהסכם שכר הטירחה ולהבהיר זאת לנתבע.

...

אשר על כן, אני קובעת כי הסכם שכר הטרחה אינו חל על התמורה שקיבל הנתבע מהאחים אוזן.

בענייננו, אני סבורה כי אין קשר בין השירות המשפטי שנתן התובע לנתבע בקשר עם המו"מ עם חברת האחים אוזן לבין טיפולו בתביעה הנזיקית בבית המשפט, ואין לגזור את שכר טרחתו בגין השירות המשפטי האמור משכר טרחה ביצוג התובע בתביעה הנזיקית בבית המשפט.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 59,846 ₪.

תמצית העובדות וטענות הצדדים התובע בהליך זה (להלן גם: "המשיב"), שמאי מקרקעין במקצועו, הגיש את תביעתו כנגד הנתבעים (להלן גם: "המבקשים"), עורך דין ומשרדו, בטענה שבינו לבין המבקשים נכרת הסכם, אשר לטענת המשיב מזכה אותו בחלק משכר טירחה שקבלו ויקבלו המבקשים מלקוחות שונים, לאחר שביצע עבורם עבודה שמאית.

בטרם הוחל בבירור התביעה, ביוזמת בית המשפט, נדונה שאלת חוקיות ההסכם.

בבקשת רשות העירעור טוענים המבקשים שהחלטת בית המשפט מביאה להיפוך נטל הראיה, כך שבמקום שהמשיב כתובע יצטרך להוכיח את טענתו לזכאות לכספים בגין עבודות שביצע בקשר עם מי מהלקוחות של המבקשים, המבקשים הם אלו שיצטרכו להרים את הנטל ולהוכיח שאינם חייבים.

מה שעומד על הפרק, הוא בין היתר, מהות השרות שנתן המבקש, הקפו ושווי העבודה הכל בהנתן הודאת בעל דין של המבקשים בכתב ההגנה, שאכן נעשתה עבודה, שאכן מגיע ויגיע שכר טירחה, ורק חלק מהתיקים הרלוואנטיים מוזכרים בכתב התביעה.

...

בית המשפט קבע שטענות המבקשים לגבי דרישות גילוי שונות לפיהם מדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח, דינן להידחות, שכן חיסיון זה אינו חל על עצם ההתקשרות של הלקוח עם עורך הדין.

באשר לטענות המבקשים לפגיעה בפרטיות הלקוחות מעצם חשיפת שמותיהם והסכמי שכר הטרחה בהם התקשרו, סבורני שיש לקבל מידע נוסף בטרם מתן החלטה על חשיפת שמות הלקוחות, להבדיל מכמות ההסכמים שנחתמו, תנאיהם ומועדם.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובנסיבות העניין, סבורני שהאיזון בין הטענות מצדיק קבלת מידע נוסף בנוגע להסכמים הפרטניים ובחינת עמדת הלקוחות בטרם חשיפת שמם ולפיכך אני מורה כדלקמן: המבקשים יחשפו את ההסכמים בדרישה א' של הבקשה לגילוי מסמכים ללא שמות הלקוחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל כמפורט לעיל.

מטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו, אחיו מר שי כהן וכן המהנדס ושמאי המקרקעין מיכאל קרבצ'יק אשר מסר חוות דעת מטעמו.

ההשכרה היתה לצורך עבודתו של הנתבע כמעסה מקצועי.

לצרכי אגרה, התובעת דרשה פיצוי אבדן הכנסות בגין 6 חודשים לפי תחשיב: 6 X 4,000 ₪ ובצרוף מע"מ (ס' 22 לכתב התביעה) - 28,080 ₪ · אבדן הכנסה להווה ולעתיד בגין מעשיו של הנתבע שגרמו לשוכר אחר לעזוב את הנכס - 113,500 ₪ · בגין שירותי שמאי ששכרה על מנת לאמוד את הנזק שגרם הנתבע - 2,340 ₪.

הנתבע הדגיש שהוא לא התחייב לשפץ ו/או לשאת בעלות השפוץ של החצר שכן זו הייתה יוזמה של התובעת.

...

אמנם רכיב עגמת הנפש אינו בגין הוצאות או הפסדים ואולם כאשר נקבע שלא היה מקום שהנתבע ייטוש את המתחם, הרי אין לפצות בגין עגמת נפש בשל כך. סוף דבר לאור האמור לעיל והסיכום בסעיף 18.4 ביחס לסעדי התביעה העיקרית, אני קובע כדלקמן: התביעה העיקרית מתקבלת ואני מחייב את הנתבע, דוד כהן, לשלם לתובעת הסך של 31,080 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25/5/2021 ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

אני מחייב את הנתבע והתובע שכנגד, דוד כהן, בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.