בהנתן כי על הנתבעת היה למהר ולפעול להגנה על זכויותיה מול הנאמן שמונה על ידי בית המשפט היא פנתה אל התובעים שהציגו עצמם כמומחים בעלי ניסיון וידע בחדלות פרעון וייצוג נושים מסוגה של הנתבעת על מנת שייצגו אותה בתביעה זו. על סמך המצגים שהציגו לפניה התובעים, סברה הנתבעת לטענתה, כי הם כשירים ובעלי ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לטפול בתיק המורכב ובהתאם חתמה עם התובעים על הסכם שכר ביום 2.4.20, יום לאחר פתיחת תיק חדל"פ ותמורתו -19,890 ₪ שולמו במלואם.
יחד עם זאת, יש להבהיר כי נטל הראיה, בכל הנוגע לטענת הרשלנות המקצועית, מוטל על הטוען לה.
התביעה שלפנינו היא לתביעה לתשלום שכר טירחת עו"ד על פי הסכם עליו חתומים הצדדים ושהנתבעת אינה מיתכחשת לו. ככזו, טענת ההגנה בדבר רשלנות מקצועית, יכולה להיות רלוואנטית רק אם מועלית לצידה טענת קזוז (ר' ת"א (שלום תל- אביב) 37353/05 בצלאל בן דוד נ' אחיקם שינדלר עמ' 11 פסקה 21, פורסם בנבו, ניתן ביום 31.3.2009).
...
זאת ועוד, אני מקבלת את טענת התובעים כי בסופו של יום טענותיה של הנתבעת נדחו על ידי הנאמן שלא נוכח טענות לדין קדימה אלא נוכח העדר מסמכים מספקים שהועברו מהנתבעת לנאמן ולא היה די בהם לשיטתו של הנאמן לצורך הוכחת גובה החוב הנטען.
בעניין זה אני מקבלת את טענת התובעים כי עבדו ימים כלילות, בסד זמנים קצוב ולחוץ, על בקשות שונות בעניינה של הנתבעת כמו גם הוכנו מכתבים, נעשו התכתבויות ושיחות טלפון רבות עמם כמו גם הנאמן שמונה מטעם בית המשפט , לרבות, עבודה מאומצת במהלך ימי שבת וימי שישי – לפי דרישת מנהל הנתבעת מר יחזקאל אלמוג.
בנסיבות אלה אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל.