תביעת שכר טרחה של עורך דין כנגד יורשת עיזבון

התביעה הוגשה נגד עזבון המנוח סלימאן ז"ל, ונגד יורשיו (להלן – "מישפחת המנוח").

בדיון מיום 17.11.2016 בבית משפט השלום בפני כב' השופט אבראהים בולוס הודיעו ב"כ הצדדים: "לאחר ששמענו את הצעת בית המשפט, יצאנו מאולם הדיונים ונועצנו עם מרשנו, אנו מודיעים בזאת כי הגענו לידי הסכם פשרה, לפיו, לפנים משורת הדין מבלי להודות בטענה של הצד השני, ולשם סילוק סופי ומוחלט של תביעת התובעות כנגד הנתבעים, האחרונים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעות סך של 65,000 ₪, סכום הכולל שכר טירחת עורך דין והוצאות משפט." הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין ").

...

אין מקום להתיר לתובעות לערוך "מקצה שיפורים" בתוצאה אליה הגיעו במסגרת הליך זה. לנוכח כל האמור לעיל, בקשת הנתבעת לדחייה על הסף מתקבלת.

בקשת התובעות לתיקון התביעה נדחית.

התובעות ישלמו לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

יפים לענייננו דבריו של בית המשפט העליון בבע"ם 220/16 פלוני נ' פלוני ו-28 אח' [פורסם בנבו](2.5.16) שם נקבע כי "אף אם כטענתו של המבקש ייתכנו הליכים המופנים נגד "יורשים פוטנציאלים (ראו והשוו ...) , ניתן לומר למצער כי אין מדובר בדרך המלך; וכי על מי שחפץ לתבוע יורשים לנקוט בהליכים מתאימים המאפשרים את זהויים כדין" (ר' גם ע"א 4923/09 עתילי ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו](12.10.10); עמ"ש (מחוזי חיפה) 7197-09-13 ע' א' מ' ח' (המנוח) נ' א' ח' [פורסם בנבו](02.02.14); ת"א 27094-08-15 בנק אוצר החייל חיפה סניף מפרץ נ' ברנס [פורסם בנבו](29.11.15)).

במצב דברים זה, התובעת, בהיותה נושה של המנוחה, רשאית היא להגיש בקשה בהתאם לסעיף 77 לחוק הירושה, הקובע כדלקמן: "בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עיזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העיזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעיזבון ומינוי מנהל עיזבון זמני". בנסיבות אלו, עת נוהל הליך כנגד נתבעים שלא ניתן לממש מולם את פסק הדין, יינתן פסק דין כנגד עיזבון המנוחה בלבד, באופן הצהרתי, שכן מימוש פסק הדין יכול ויבוצע רק לאחר הוצאת צו ירושה ובמקרה זה חיובה של הנתבעת, וכל יורש אחר שייקבע, יהיה כגובה חלקה בעיזבון ולא מעבר לכך.

5,000 ₪ הוצאות ושכר טירחת עורך דין.

...

בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי יש לפסוק לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי יש לפסוק לתובעת פיצויי נוסף בגין הלנת שכר.

סוף דבר תביעת התובעת כנגד הגב' גולומב ומר רוזלס, באופן אישי, נדחית.

סוף דבר ענייננו בתביעת שכר טירחה של עורכת דין נגד לקוחה.

ב"כ התובעת וב"כ הנתבעת 2 המייצגים בתיק אף היו מעורבים באופן אישי במהלך הדברים 'בזמן אמת' שכן התובעת הביאה את הלקוחה להתייעצות עם באת-כוחה הנוכחית על מנת שזו תייעץ ללקוחה שלא להתפשר עם ילדי המנוח על חלוקה שווה של נכסי העיזבון, וב"כ הנתבעת 2 הוא כאמור עורך הדין אליו עברה הלקוחה מהתובעת, על מנת לקבל את שירותיו המשפטיים, כאשר לבת זוגו, הנתבעת 2 עצמה, נוצר קשר אישי קרוב עם הלקוחה ולדברי הצדדים אף נחתמה צוואה בה מורישה הלקוחה מחצית מעיזבונה לנתבעת 2.

...

בהינתן כלל הנתונים שפורטו בפרק זה אני סבורה כי יש לפסוק לתובעת, על דרך האומדנא, שכר טרחה בסך של 250,000 ₪ נכון להיום.

סוף דבר ענייננו בתביעת שכר טרחה של עורכת דין נגד לקוחה.

כך או כך, ועד כמה שניתן ללמוד מדברי אלו על הלקוחה – לא שוכנעתי עד תום כי בגילה ובמצבה היא העדיפה מאבקים והתדיינויות על פני פשרה, כאשר בכל אחת משתי הדרכים הייתה זוכה בלמעלה מ-7.5 מיליון ₪.

בית משפט קמא הוסיף וציין כי לעניין שכר טירחת עורכי דין, נקבע בפסיקה במפורש כי על עורך הדין מוטל לעגן בכתב את התחייבויות לקוחותיו לתשלום שכר טירחה וכתוצאה מכך הנטל על עורך הדין להוכיח את שכר הטירחה שסוכם.

מקובלת עלינו טענתם של המערערים כי מאחר ומדובר בתביעה כספית בגין התחייבותו של המנוח ואשר הוגשה לאחר מותו כנגד עיזבונו וכנגד היורשת שלו, מוטל היה על המשיבים נטל הוכחה כבד יותר, ועמד על כך בית המשפט העליון בפסק דינו בע"א 2556/05 זלוטי נ' אינדיבי (08/02/09).

לנוכח הוראת סעיף 11 להסכמי שכר הטירחה המסדירה את המחאת הזכות למשיבים, לאור כל האמור לעיל ומשלא ניתן בנסיבות העניין ולאור ההסכמה שהושגה בין המנוח והמשיבים בכל הנוגע לעיתוי פרעון יתרת חובו של המנוח, לקבוע כי המשיבים נקטו בשיהוי בכל הנוגע למועד הגשת תביעתם כנגד העזבון, סבורים אנו כי לא היה מקום להפחית מן התשלום המגיע למשיבים את הסך של 339,384 ששולם על ידי המועצה המקומית שעב ואשר כבר הועבר לידי המערערים.

...

באשר לטענה הנוספת שהועלתה על ידי המשיבים ולפיה היה על בית משפט קמא לפסוק את רכיב המע"מ על סך שכר הטרחה שנפסק להם בשיעור של 75,000 ₪ סבורים אנו כי לנוכח הסכום הכולל שנפסק, אין מקום להתערב בקביעה זו של בית משפט קמא.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל דין ערעורם של המערערים להידחות.

ערעורם של המשיבים מתקבל בחלקו באופן שאנו מחייבים את המערערים ביחד ולחוד להוסיף ולשלם (וזאת בנוסף לסכום בו חויבו לפי פסק-דינו של בית משפט קמא) למשיבים את הסך של 339,384 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (19/03/17) ועד התשלום המלא בפועל.

התובע הגיש כנגד הנתבעים - עורכי דין במקצועם - תביעה כספית על סך של 15,000 ₪, שעניינה השבת שכר טירחה שגבו הנתבעים מאמו המנוחה - גב' דבורה ברנדויין (להלן "המנוחה").

(ב) לא נתמנה מנהל עיזבון, ינוהל ויחולק העיזבון על ידי היורשים לפי הוראות סימן זה. סעיף 122(ב) לחוק הירושה, אליו הפנה הנתבע בסיכומיו, קובע כי "פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע; בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה". סעיפים 121 ו - 122 מצויים בפרק הששי, סימן ה' לחוק, העוסק על פי כותרתו ב"ניהול העזבון וחלוקתו על ידי היורשים".

אכן, צירוף אותם עורכי דין לא נידרש לשם בירור התובענה שכאמור עניינה היה כנוס נכסי העזבון או קבלת פירוט לגבי נכסי העזבון וטענות באשר להקף העזבון, וברי הוא כי טענות מסוג זה כנגד עורכי הדין אינן אמורות להתברר באותה מסגרת, אלא בהליך מתאים ונפרד, כאשר שותף אני לעמדתו של בית משפט קמא, לפיה ספק אם יהיה מוסמך לידון בהליך שעניינו אותן טענות כנגד עורכי הדין".

...

דין טענות התובע בעניין זה להידחות, ממספר נימוקים.

לפיכך, אני דוחה את טענות התובע בעניין זה. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהתחשב בשיקולים שמניתי לעיל, ישלם התובע לנתבע מס' 2 הוצאות משפט בסך של 3,500 ₪.