תביעת שכר טרחה עו"ד בגין הסכם עם יורשי לקוח

בפני תביעה חוזית, כספית על שכר טירחת עו"ד בסך 300,000 ₪ + מע"מ. כתב התביעה התובעת מפרטת בכתב התביעה כי ייצגה את מר דב הנמן ז"ל (להלן – "המנוח") במשך שנים רבות במאות הליכים, ולאחר שהמנוח הלך לעולמו נאלצת להגיש תביעה זו כנגד יורשיו.

הצדדים נתנו דעתם לשכר הטירחה לו תהא זכאית התובעת בהיתחשב בנסיבות עריכת ההסכם, ועל כן ההסכם נוקט באופן מפורש בלשון: "שנפסק" או "שייפסק" בתחילתה של ההוראה ופעם נוספת בהתייחס לנאמר בסיפא, על שני חלקיה המופרדים במילה "או". אני סבור כי פירוש המונח "או" הנסמך לתיבה "שכ"ט כונס נכסים" מובנו חיבור לחלקה הראשון של הסיפא, כך שיש לקוראו שכ"ט כונס נכסים שייפסק.

על התובעת, כעורכת הדין אשר אמונה על ניסוח הסכם שכר הטירחה, חלה החובה לוודא כי התחייבות הלקוח בכל הנוגע לשכר טירחתה תהא ברורה וראוי שהניסוח יהיה חד-משמעי ולא נתון לפרשנויות ועל כן כל עמימות בהסכם תזקף לחובתה.

...

סעיף 3 להסכם קובע כהאי לישנא: "מוסכם כי כל שכר טירחה שנפסק או שייפסק לחובת הנתבעים, ילדי הנמן, אם במסגרת במסגרת [כך במקור] הליכי הוצאה לפועל, ישולם לינקוביץ כמו גם כל שכר טירחה שייפסק בגין מימוש נכס או נכסים או שכ"ט כונס נכסים ישולם לינקוביץ". מעיון בהוראה זו אני סבור כי מדובר בלשון ברורה וחד משמעית.

הצדדים נתנו דעתם לשכר הטרחה לו תהא זכאית התובעת בהתחשב בנסיבות עריכת ההסכם, ועל כן ההסכם נוקט באופן מפורש בלשון: "שנפסק" או "שייפסק" בתחילתה של ההוראה ופעם נוספת בהתייחס לנאמר בסיפא, על שני חלקיה המופרדים במילה "או". אני סבור כי פירוש המונח "או" הנסמך לתיבה "שכ"ט כונס נכסים" מובנו חיבור לחלקה הראשון של הסיפא, כך שיש לקוראו שכ"ט כונס נכסים שייפסק.

לאור האמור אני דוחה רכיב תביעה זה. מכל הטעמים המפורטים לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

עוד נטען כי ככל שיש לידון בטענת זכות המבקש לעיכבון ,עומדת זכות עיכבון זו של המסמכים נשוא התובענה מכוח סעיף 88 לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, אולם זאת, בתנאי ובכפוף לכך שהוגשה תביעה על ידי עו"ד סלטון לתשלום שכר טירחתו או הוצאותיו תוך 3 חודשים מהמועד שהלקוח דרש ממנו בכתב את מושא העיכבון .

המשיבים 3,4, 8 העלו טענות נוספות בנוגע לחלקם של כל אחד מלקוחותיו של עו"ד סלטון בתשלום שכר הטירחה וכן בנוגע לזכויות היורשים בנכס.

חרף הדרישות לקבלת המסמכים שפורטו לעיל וחלוף הזמן ממועד חתימת הסכם המכר בשנת 1980, תביעה בנוגע לשכר הטירחה הוגשה על ידי עו"ד סלטון רק ביום 1.1.2019 (ת"א 47-01-19) ולענייננו , רק כ – 40 שנים לאחר שהחל הטיפול על ידי עו"ד סלטון בעסקת המכר.

...

אין בידי לקבל טענה זו כאשר עסקינן בעיכוב בלתי סביר של 40 שנים בטיפול משפטי שעו"ד סלטון התחייב לבצע מכוח הסכם המכר שנחתם כבר בשנת 1979.

אשר על כן, בנסיבות אלה זכאי המבקש לקבל את כלל המסמכים לידיו כך שאני מקבלת את הבקשה לסעד המבוקש במלואו.

לכן בהתאם לעמדות הצדדים כפי שהוגשו לבית המשפט אני מורה כי המסמכים יוחזקו בנאמנות בידי ב"כ המבקש.

לטענת התובע בכתב התביעה המתוקן, אלה הסכומים שהנתבעות נותרו חייבות לו כשכר טירחה: חוב בשל הסכם שכ"ט: 35,000 ₪ .

זאת ועוד, בהתאם לסעיף 8 להסכם שכר הטירחה היה על התובע לברר את המחלוקת באמצעות בורר ולא להגיש לבית המשפט תביעה "מנופחת" זו. עוד טענה הנתבעת 1 לגבי פרשת עו"ד דמארי, שלא הייתה שום התחייבות לשלם לתובע בעבור "טיפולו" המוכחש.

הפן הנורמאטיבי בהתייחס להסכמי שכר טירחת עו"ד: בתא (ת"א) 39545-06-16 יוסף אסף קוסטיקה נ' אליהו טאוב (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.3.20) נקבע: "הסכמי שכ"ט עו"ד בין עורך הדין ללקוח הם בעלי אופי ייחודי, שכן לצורך עריכת הסכם זה עורך הדין שאמור לייצג את הלקוח הוא צד מול הלקוח, שלעניין זה איננו מיוצג. סיטואציה זו יוצרת דרישות מיוחדות לעורך הדין אשר אמור להכין הסכם ברור ומאוזן.

מכתבים שונים מעידים על היחסים הסבוכים בין היורשים השונים ובין היורשים לבין אביהם המנוח, אך אין אלה נסיבות המצדיקות היתערבות בהסכם שכר הטירחה.

...

לאור האמור לעיל אני דוחה את בקשת התובע לפיצוי בגין רכיב זה. התשלומים בגין תוספת מאמץ: כעולה מטענת התובע היה עליו לקבל מהנתבעות תוספת תשלום בסך 10,000 ₪ .

סוף דבר: לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה לגבי תשלום הריבית, אך בהתאם למנגנון שנקבע על ידי בסעיף 9 לפסק הדין.

לגבי שאר רכיבי התביעה – התביעה נדחית.

נתבעת 3 היתקשרה עם היורשים בהסכמי שכר טירחה, וניתן לה ייפוי כוח לייצג אותם בועידת התביעות ולבצע את כל הפעולות הדרושות לקבלת פיצוי כספי, לרבות היתקשרות עם עורכי דין שיסייעו בעיניין.

לפיכך, נימנע ממשרד התובע לטפל בתביעות היורשים, אך אין בכך כדי לגרוע מזכאותו של משרד התובע לשכר הטירחה המוסכם בגין הפעולות שביצע בנוגע לתיק העזבון לפני ההיתקשרות עם הלקוח.

...

לפיכך אני מחייב את נתבעת 3 (בכפוף למצב המשפטי של החברה בגרמניה ולדינים הרלוונטיים שם) ואת אמריך אישית לשלם למשרד התובע סך של 587,447.58 ₪ (160,645.26 אירו לפי שער המרה של 3.6568 ₪ לאירו במועד מתן פסק הדין, כפי שפורסם באתר בנק ישראל).

כמו כן אני מחייב את נתבעים 1, 3 ו-4 יחד וכל אחד לחוד לשלם למשרד התובע 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

לאחר שנתתי דעתי בין היתר להתנהלות הנתבעים בתיק, ומנגד לסכום התביעה שצומצם באופן ניכר, אני מחייב את נתבעים 1, 3 ו-4 לשלם למשרד התובע 40,000 בגין שכר טרחת עו"ד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

כן נקבע בחוזה, כי "שכר הטירחה ישולם בסיום תהליך העברת חלקה של הלקוחה לרשותה הבלעדית הלכה למעשה, ולאחר שימומש לכספים נזילים באם תבחר הלקוחה לממש בדרך זו". כן נקבע בסעיף 14 לחוזה כי במידה ותבקש הנתבעת להעביר את הטיפול בעיניינה לעורך דין אחר, יהא זכאי התובע "לשכר טירחה בגובה של 25% מתוך השווי נטו של חלקה של הלקוחה ברכוש וזאת במקרה והטיפול הועבר לפני הכרה רשמית בזכותה של הלקוחה לרכוש. במקרה והטיפול הועבר לאחר הכרה בזכותה של הלקוחה לרכוש יהיה זכאי עו"ד כהן למלוא שכר הטירחה". ביום 27.8.2017 הודיעה הנתבעת לתובע על העברת ייצוגה לבא כוחה דהיום (נספח 3 לכתב התביעה).

עם זאת אציין, כי בחוזה עם היורשים הנוספים נכתב בסעיף 6 (נספח 4 לסיכומי הנתבעת): "שוויו של הרכוש לצורך הסכם זה יהא לפי שווי מכירתו לצד ג' בלתי תלוי. בכל מקרה אחר יהיה השווי כפי שיוסכם בין הצדדים ובמקרה שלא תושג הסכמה כאמור ייקבע השווי על-ידי שמאי מוסמך על פי כללי שמאות מקובלים באשר לשוויו של רכוש בעיסקה ממוכר מרצון לקונה מרצון. שווי הרכוש נטו, לצורך חישוב שכר טירחתו של עו"ד כהן, יהא שווי הרכוש כאמור בנכוי כל העלויות שהיו כרוכות בהשגת הרכוש ורישומו על שם הלקוח (למעט שכר הטירחה על פי הסכם זה), לרבות אגרות ותשלומי חובה". ניתן לראות, שנוסח הסעיף לעניין קביעת שכר הטירחה בשני החוזים שונה, הגם ששעור שכר הטירחה שנקבע בהם הוא זהה (30%).

...

סבורני שהטענה בדבר אי-תשלום אגרה בגין ההליך הקודם – אין מקומה בהליך זה. במידה והתובע סבור שהחיוב לפי סעיף 61 לפסק הדין בהליך הקודם לא קוים במלואו, עומדות בפניו הדרכים הקבועות בדין למימוש החיוב, ואין מקום לדוּן בעניין במסגרת פסק דין זה. ד.11 – חישוב שכר הטרחה הנוסף המגיע לתובע בהתאם לקביעותי עד כה, אחשב עתה את התמורה הנוספת המגיעה לתובע כשכר טרחה בהתאם לחוזה.

ה – סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום נוסף (מעבר לסכומים אותם שילמה בעבר) של 967,835 ₪ (נכון להיום).

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע את סכום המחצית הראשונה של אגרת המשפט בו נשא התובע בגין הליך זה. ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.