תביעת שיפוי ביטוח נסיעות לחו"ל עם הרחבת קורונה

בבקשת האישור טען המבקש כי רכש הוא מהמשיבות ביטוח נסיעות לחו"ל אשר כלל הרחבה בגין "מקיף קורונה 2021". במסגרת הרחבה האמורה, בין היתר, הכסוי מגדיר מקרה ביטוח "הוצאות עקב הארכת השהייה מעבר לתקופת הביטוח". ביום שהיה אמור המבקש לחזור לישראל (יום תקופת סיום הביטוח) הוא נמצא חיובי לקורונה.

תביעת המבקש התקבלה והמשיבות שילמו לו בגין הנזקים שנגרמו לו. המבקש טען כי הופתע לגלות שלמרות ששהותו הוארכה עקב הידבקות בקורונה, מקרה בטוחי אשר בגינו שולמו לו תגמולי ביטוח, הוא חויב במקביל גם בתשלום פרמיה בגין "הארכת הביטוח". לפיכך, המבקש טען כי המשיבות פועלות בנגוד לדין עת הן ממשיכות לגבות ממבוטחיהן בביטוח נסיעות לחו"ל דמי ביטוח במהלך תקופת תשלום תגמולי ביטוח וזאת כאשר בתנאי הפוליסה אין כל זכר לחיוב האמור.

בהתאם לשיקולים המנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות – התועלת שהביאה הגשת בקשת האישור לחברי הקבוצה, הטירחה שטרחו המבקש ובא כוחו, והסכון שלקחו על עצמם בהגשת ההליך דנן וניהולו, וכן השלב המקדמי בו הוגשה בקשת ההסתלקות; לצד הפער בין הסעד שנתבקש בבקשת האישור (26,723,778.2 ₪) לבין הסעד שניתן בהסדר ההסתלקות – סבורני כי בנסיבות ענייננו מן הראוי לפסוק למבקש ולבא כוחו סכום כולל בסך של 40,000 ₪, סכום זה כולל גם את שיפוי המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה ששולמה על ידו.

...

סבורני שעל פניו למבקש עומדת עילת תביעה לכאורה, לפחות כזו הדורשת דיון לבירורה.

בהתאם לשיקולים המנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות – התועלת שהביאה הגשת בקשת האישור לחברי הקבוצה, הטרחה שטרחו המבקש ובא כוחו, והסיכון שלקחו על עצמם בהגשת ההליך דנן וניהולו, וכן השלב המקדמי בו הוגשה בקשת ההסתלקות; לצד הפער בין הסעד שנתבקש בבקשת האישור (26,723,778.2 ₪) לבין הסעד שניתן בהסדר ההסתלקות – סבורני כי בנסיבות ענייננו מן הראוי לפסוק למבקש ולבא כוחו סכום כולל בסך של 40,000 ₪, סכום זה כולל גם את שיפוי המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה ששולמה על ידו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מקבלת; המשיבות ישלמו למבקש ולבא כוחו גמול ושכ"ט בסכום כולל בסך של 40,000 ₪; בקשת האישור נמחקת והתובענה האישית נדחית; בנסיבות העניין מצאתי כי ראוי לפטור מחלקה השני של האגרה.

בתמצית - עניינן של בקשת האישור והתביעה, בטענת המבקש כי המשיבות מטעות בחומרה את לקוחותיהן ומבוטחיהן, אשר רוכשים מהן ביטוח נסיעות לחו"ל עם הרחבת "מקיף קורונה" ו/או "ביטוח נסיעות בזמן מגפה – ביטוח נסיעות לכל תרחיש" ואשר מאמינים כי ביטוח זה המפורסם ומוצע על ידי פספורטכארד מכסה את המבוטח גם בגין טיסה שהתבטלה בזמן שהות המבוטח בחו"ל לאור מגיפת הקורונה ו/או כתוצאה ממגיפת הקורונה (להלן: "בקשת האישור").

זאת במיוחד הואיל ולטענת המשיבות, המבקש עצמו צירף את "המצגים המטעים" לכאורה לטענתו ואולם, עיון באלו מגלה בבירור, וללא מקום לטעות, כי הכסוי בחו"ל תחת הרחבה זו, כולל הוצאות עקב בידוד או סגר בחו"ל ותו לא. כך, לטענת המשיבות, עיון בפוליסה עצמה, אשר המבקש מודה כי קיבל לעיונו טרם הנסיעה, מגלה כי – כפי שנטען על ידי המשיבות - הארכת שהות בחו"ל עקב ביטול טיסה על ידי חברת התעופה, אינה ארוע החוסה תחת הפוליסה, ויתרה מכך קיימת הבהרה מפורשת ובהתאם לה - מקרה הביטוח הוא "בידוד עצמי" ובתנאי "שההוראה ניתנה למבוטח עקב חשש ממצבו הספציפי של המבוטח ואינה הוראה גורפת לכלל השוהים באזור בו שוהה המבוטח". לתמיכה בטענתן זו, מפנות המשיבות להוראות סעיף 9.4.1 לפוליסה במסגרתו מפורטים המקרים אשר בהתקיימות אחד מהם יהיה זכאי המבוטח לשיפוי בגין הארכת שהייה עקב מגפה – ארוע עליו מלין המבקש ועליו משתית תביעתו, בהן נקבע מפורשות כי המקרים הם:"חיוב המבוטח בבידוד עצמי בשל מגפה באזור בו הוא שוהה שלא במסגרת אישפוז בבית חולים כאשר ההוראה ניתנת למבוטח עקב חשש ממצבו הספציפי של המבוטח ואינה הוראה גורפת לכלל השוהים באיזור בו שוהה המבטח... עקב הידבקות או חשש להידבקות בנגיף המחולל מגפה...". אלא לטענתן, במקרה זה לא הונחה על ידי המבקש התשתית לקיומו של ארוע בטוחי בהתאם לתנאי הפוליסה, הואיל ואין חולק כי לא מדובר ב"בידוד עצמי" כלל, משהמבקש לא קיבל כל "הוראה", בודאי שלא כזו הקשורה ל"מצבו הספציפי", וגם אם היה קשר כלשהוא בין הקורות אותו לבין מגיפה קורונה, הרי שמדובר ב"הוראה גורפת לכלל השוהים באזור בו שוהה המבוטח".

...

ביום 22/6/22 ניתנה החלטתי ולפיה חלק מסוים זה של בקשת האישור דנן – הנסב על חובת היידוע אודות רכיב "איתור וחילוץ" – יועבר לפני בית המשפט המחוזי מרכז.

יתרה מכך, לאחר שעיינתי בסעיפי הפוליסה אליהם הפנה המבקש, לא מצאתי ממש בטענות גם לגופם של דברים.

לאור כל המקובץ לעיל, לא מצאתי כי קיימת אפשרות סבירה כי טענת המבקש ולפיה המשיבות מטעות את לקוחותיהן באמצעות הצגת מצגים מטעים ולפיהם הפוליסה מכסה כל תרחיש הקשור לקורונה, תוכרע לטובת הקבוצה.

סוף דבר; אשר על כן – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 24/5/20 על ידי גב' אור אורבך (להלן: "המבקשת") ועניינה בטענתה כי המשיבות – הפניקס חברה לביטוח בע"מ ופספורטכארד ישראל סוכנות לביטוח כללי (2014) בע"מ (להלן: "המשיבות") שהן חברות ביטוח המציעות פוליסות ביטוח נסיעות לחו"ל – הודיעו למבקשת ולחברי הקבוצה כי אין להם כסוי בטוחי, משום שההודעה על ביטול טיסותיהם לחו"ל נימסרה לפני יום 11/3/20 (מועד הכרזת נגיף הקורונה כעל מגפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי).

בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה המיוצגת כדלקמן: "כל מי שרכש ביטוח נסיעות לחו"ל של המשיבה 1, הכולל כסוי למקרה ביטול נסיעה עקב מגפה, במסגרת של הרחבה לביטול נסיעה ו/או באופן אחר, אשר אי יציאתו מישראל לחו"ל ארעה כתוצאה מביטול טיסה סדירה לחו"ל עקב מגפה, ואשר המשיבה 1 ו/או מי מטעמה, לרבות המשיבה 2, דחו בקשתו ו/או תביעתו לקבלת שיפוי בגין הפסדיו ו/או הוצאותיו, בנימוק כי ההחלטה לגבי ביטול הטיסה התקבלה לפני ה- 11.3.2020. הקבוצה כאמור תיכלול גם, כל מבוטח כאמור, אשר קבלת החזר של דמי הביטוח ששולמו על ידו, ללא תשלום שיפוי בגין הפסדיו ו/או הוצאותיו. " ביום 28/4/22 הגישה הפניקס את תשובתה לבקשת האישור, במסגרתה, הבהירה הפניקס את הדברים הבאים (מבלי שהדבר יהווה הודאה כלשהיא בטענות המבקשת) ומבלי למצות: המבקשת נעדרת יריבות כלפי הפניקס ביחס לפוליסת סמארט.

...

בהתאמה להתוויות כפי שנקבעו בפסיקה ושיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לעניין זה, לאחר ששקלתי מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים האמורה.

סוף דבר: אני נותנת לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.

כל התחייבויות הצדדים, כפי שאלו פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. בהתאמה אני מורה בזאת על דחיית תביעתה האישית של המבקשת ועל מחיקת בקשת האישור בכל הקשור לפוליסת סמארט.

בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה המיוצגת כדלקמן: "כל מי שרכש ביטוח נסיעות לחו"ל של המשיבה 1, הכולל כסוי למקרה ביטול נסיעה עקב מגפה, במסגרת של הרחבה לביטול נסיעה ו/או באופן אחר, אשר אי יציאתו מישראל לחו"ל ארעה כתוצאה מביטול טיסה סדירה לחו"ל עקב מגפה, ואשר המשיבה 1 ו/או מי מטעמה, לרבות המשיבה 2, דחו בקשתו ו/או תביעתו לקבלת שיפוי בגין הפסדיו ו/או הוצאותיו, בנימוק כי ההחלטה לגבי ביטול הטיסה התקבלה לפני ה- 11.3.2020. הקבוצה כאמור תיכלול גם, כל מבוטח כאמור, אשר קבל החזר של דמי הביטוח ששולמו על ידו, ללא תשלום שיפוי בגין הפסדיו ו/או הוצאותיו. " עילות התביעה, אשר פורטו בהרחבה במסגרת בקשת האישור, הן: · הפרת הוראות חוק חוזה ביטוח, התשמ"א -1981 .

ביום 29/3/22 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, במסגרתה הבהירה, בין היתר, כי סעיף הביטול מונה ארבעה תנאים מצטברים, אשר בהתקיימות כולם יחד, המבוטח (ובני משפחתו הגרעינית) זכאים לקבלת החזר הוצאות בהתאם לפוליסה: המבוטח לא יצא מישראל לחו"ל ביום תחילת הביטוח; מדובר בטיסה שבוטלה ("ביטול טיסות"); מדובר בטיסה סדירה ("שירות מטוסים סדיר"); מדובר בטיסה שבוטלה "עקב מגפה". לטענת המשיבה, הואיל וארגון הבריאות העולמי קבע כי הקורונה הגיעה לדרגה בה ניתן לאפיין אותה כ"מגפה" רק ביום 11/3/20, אימצה המשיבה החלטה זו, ומאותו יום ואילך, אישרה תביעות של מבוטחיה לשיפוי בגין "ביטול נסיעה" עקב "מגפה", ובכפוף ליתר תנאי הפוליסה.

...

סוף דבר; לאור האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין.

אני מורה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות תוך 7 ימים ממועד פסק דין זה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ וכן שכר טרחה לבא כוחה המייצג בסך 100,000 ₪ בצירוף מע"מ. הצדדים ימציאו העתק מפסק דין זה בצירוף הסדר הפשרה, בצירוף ההודעה לציבור למנהל בתי המשפט, לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראות סעיפים 19(ה) ו- 25(ז) לחוק תובענות ייצוגיות.

התובעים הגישו תביעה זו לשיפוי בגין ביטוח נסיעה לחו"ל עם הרחבה לניזקי קורונה בסך כולל של 19,752 ₪.

...

בנסיבות אלה, אני דוחה את הטיעון המקדמי בדבר ביטול הסעיף מחמת היותו מקפח.

סיכומו של דבר אכן, טענותיו של התובע שובות את הלב.

עם זאת, מבחינה לשונית הדין עם הנתבעת ואין מנוס מדחיית התביעה.