תביעת שיבוב: חברת ביטוח נגד בעל רכב

חברת הביטוח של שמעון טוענת כי משניתן פסק דין לטובת ראובן נגד שמעון, ופסק דין זה הפך לחלוט, ראובן אינו יכול לתבוע שוב את שמעון, ומכאן שגם חברת הביטוח של ראובן אינה יכולה להכנס לנעליו של ראובן במסגרת תביעת שבוב נגד חברת הביטוח של שמעון.

כאמור, אין חולק כי התאונה אירעה ביום 8.7.16, וממסמכים שהוגשו לבית המשפט בסופו של הדיון, עלה כי הנהג ברכב התובעת (עבד כבהא) הגיש תביעה נגד מר ראשד עתאמנה, הבעלים של רכב הפורד כבר בחודש מרץ 2017 בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (ת"ק 13506-03-17), וכי לאחר שהאחרון לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, ניתן ביום 27.7.17 פסק דין נגדו ולטובת מר כבהא על סך של 8,500 ₪.

אכן, עיקרון חברתי זה נסוג כשמדובר בתביעות שבוב בין חברות ביטוח, וכשמדובר בהעברת כספים מחברה מבטחת אחת לחברה מבטחת שנייה, אך בשים לב למקורותיו של עיקרון התיחלוף – דיני היושר הכוללים את עיקרון תום הלב – הרי שבמקרה שלפניי היה מקום שחברת הביטוח של מר ראשד עתאמנה, הנתבעת בהליך שלפניי, תתייצב בת"ק 13506-03-17 ותסייע לנתבע שם בהגנתו, בפרט לנוכח העובדה כי התברר בדיעבד כי אין מחלוקת שלנהג ברכב הנתבעים היה כסוי בטוחי.

...

על כן, אני דוחה את הטענה המקדמית של הנתבעת.

על כן, אני קובע כי הנהג ברכב הנתבעים אחראי לתאונה.

סיכומו של דבר התביעה מתקבלת במלואה.

מבוא בפניי תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, שתיהן תביעות שבוב בגין ניזקי רכוש של שני רכבים בעקבות תאונה מיום 18.9.17 ברחוב משה שפירא באשדוד.

התובעת בתביעה העיקרית היא חברת ביטוח והיא הנתבעת בתביעה שכנגד (להלן: "התובעת").

הצדדים הודיעו כי בנוסף לתובענות ההדדיות כאן, קיימות שתי תביעות נוספות בגין אותה התאונה: תא"מ 2931-03-18 המתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון, אשר הוגש על ידי בעל הרכב, שבו הסכימו ביניהם הצדדים כי ההכרעה בפסק דין זה תחייבם גם שם. תא"מ 64580-02-18 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה, אשר הוגש על ידי הנתבעת 2 נגד התובעת, בכפילות לתביעה שכנגד שהוגשה בהליך דנן, שבו הסכימו הצדדים כי הנתבעת 2 תבקש את מחיקת התביעה בהסכמה, ללא צו להוצאות.

להלן הנימוקים העומדים בבסיס קביעה זו. בטופס הודעת בעל הרכב המבוטח למבטחת (התובעת), נכתב כי הוא נסע ישר ורכב צד ג' שהגיע מכיוון הנסיעה הנגדי, פנה שמאלה לכיוון החניון, מבלי לבדוק שהכביש פנוי, ופגע ברכבו.

...

הטענה הראשונה נדחית, מאחר וכתב התביעה מגדיר את חזית המחלוקת ואין צורך בהודעה מיוחדת כדי להצדיק התייחסות אליו.

סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד מתקבלות באופן חלקי, בהתאם לחלוקת האחריות בין הנהגים.

לפיכך, אני מורה כדלקמן: בתביעה עיקרית- תשלם הנתבעת 2 (מגדל) לתובעת (הכשרה) את הסכומים כדלקמן: סכום של 5,587 ₪ (85% מסכום התביעה, בהתאם לשיעור אחריות הנתבעת 1), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום לבעל הרכב (21.12.17) ועד לתשלום בפועל.

בתביעה שכנגד- תשלם הנתבעת (הכשרה) לתובעת (מגדל) את הסכומים כדלקמן: סכום של 4,676 ₪ (15% מסכום התביעה שכנגד, בהתאם לשיעור אחריות בעל הרכב המבוטח), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום לנתבעת 1 (בהתאם לחשבונית שתציג התובעת שכנגד) ועד לתשלום בפועל.

לטענת התובעת, משפיצתה את התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בעקבות התאונה, בהתאם לפוליסת הביטוח, רשאית היא להגיש תביעת שבוב נגד חברת הביטוח אשר ביטחה את רכב הנהג הפוגע, שכן היא נכנסת בנעליו של מבוטחה התובע.

בתא"מ (שלום הר') 14110-08-14 הפניקס חב' לביטוח בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (14.12.17) נדון מקרה בו ארעה תאונת דרכים בין שני כלי רכב אשר בבעלות אותה חברה, אשר מבוטחים בידי שתי חברות ביטוח שונות (התובעת והנתבעת).

...

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, שמעתי בקשב רב את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בפסיקה הנ"ל שהוגשה לעיוני, באתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

ראשית, אני סבור כי יש לקרוא סעיפים מחריגים בחוק חוזה הביטוח ובפוליסות הביטוח באופן תכליתי, מצמצם ודווקני, תוך נקיטה בדרך פרשנית הבאה להעניק זכות תביעה ולא לשלול אותה, זאת בשל פערי הכוחות המובנים שבין חברות הביטוח, המנסחות את פוליסות הביטוח כחוזים אחידים, לבין האזרחים המבוטחים; שנית, ונוכח עקרון פרשני זה, אני סבור שיש לפרש את החריג הקבוע בסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח ככזה הבא למנוע הגשת תביעת תחלוף ישירה נגד מי שמבוטח סביר לא היה מגיש נגדו תביעה בהיותו בן משפחתו או עובדו, ובכך למנוע פגיעה בתא המשפחתי.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 8,043 ₪; ולתובעת סך של 38,192 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ והחזר אגרת משפט בסך 374 ₪ - הכל בתוך 30 יום.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בחברת ביטוח של המבוטח הניזוק שתובעת את חברת הביטוח של בן ביתו או עובדו או מעבידו של המבוטח שלא פעם ישנה זהות בין המבוטחים בשתי הפוליסות של הרכבים אזי הפסיקה קובעת כי אין מניעה כי חברת הביטוח תגיש תביעת תיחלוף כנגד חברת הביטוח של הפוגע.

התובעת כמבטחת נוטלת סיכונים בעצם הענקת כסוי בטוחי והיא נטלה סיכון שאם הבובקאט יינזק על ידי כלי רכב אחר שבבעלותו של המבוטח, אשר היה נהוג בידי המבוטח, בין כהתנגשות בין כלי רכב ובין במהלך הובלתו על ידי כלי רכב אחר, הרי שהיא לא תזכה לשיבוב הואיל והנהג הפוגע והמבוטח בביטוח המשאית הוא המבוטח בביטוח הבובקאט.

...

מבלי לקבוע מסמרות אומר שאם הנהג במשאית היה מי מטעם המבוטח, אך לא המבוטח בעצמו, הרי שהמסקנה לעניין תחולת חריג 'בני ביתך' הייתה שונה, מתוך ההנחה שההגנה על מרקם התא המשפחתי או על מרקם יחסי עובד-מעביד אינה נדרשת כאשר התביעה היא בין מבטחות.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסך של 6,500 ₪.

התביעה הוגשה כנגד הבעלים של רכב הטויוטה (מר מחמוד עלווה) ומי שנהג בו (מר מוחמד אלעסוי) וכנגד נהג משאית מגדל, מר איגור באבין ומבטחת המשאית, מגדל חברה לביטוח בע"מ. במסגרת תביעת שלמה, הגישו מר מוחמד אלעסוי ומר מחמוד עלווה, הודעה לצד שלישי כנגד מר איגור באבין ומגדל חברה לביטוח בע"מ, בה עתרו לשפותם בגין כל סכום כספי בו יחויבו, באם יחויבו, לשלם לתובעת, ש.שלמה רכב בע"מ, עקב תאונת השרשרת.

התביעה בתא"מ 62848-06-19 (תביעת מגדל) היא תביעת שבוב שהגישה מגדל חברה לביטוח בע"מ, מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981.

...

אני מקבלת בחלקה את תביעת מגדל (תא"מ 62848-06-19) וכן מקבלת בחלקה את התביעה שכנגד שהגיש מר מוחמד אלעסוי, כדלקמן: אני מחייבת את מר מוחמד אלעסוי לשלם למגדל סכום של 4,481 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 27.6.19 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אני דוחה את התביעה כנגד מר מחמוד עלווה, ללא צו להוצאות, משום שהוכח כי אין לו קשר לתאונה והתברר בגדרי ההליך כי אינו הבעלים בפועל של רכב הטויוטה.

אני מקבלת בחלקה את התביעה שכנגד (תביעת אלעסוי), כדלקמן: אני מורה על מחיקת התובע שכנגד 1, מר מחמוד עלווה, מכתב התביעה שכנגד, ללא צו להוצאות.