הנתבעת 2, שביטחה את הנתבע 1, שילמה לו בתחילה, את מלוא תגמולי הביטוח בגין הנזק ברכב הרנו, בו הוא נהג.
לאחר שנתקבלה תביעת התובע כתביעת צד ג', חזרה בה הנתבעת 2, מתשלום הסכומים לנתבע 1, והגישה נגדו תביעת שבוב בבימ"ש השלום בנצרת במסגרת תיק שמספרו תאד"מ – 46201-08-21.
עוד ציין השמאי, כי כאשר יכול היה להשתמש בחלקים משומשים, כמו מכסה המנוע, עשה כן על פי הדו"ח.
לטענתו, מחיר הרכב בזמן ביצוע הדו"ח, עמד על סך של 462,690 ₪ ולאור הנזקים בסדר גודל של 123,655 ₪, נגרמה לרכב ירידת ערך של 13,880 ₪, אשר יחד עם חוו"ד שמאי בסך של 2,802 ₪ הביאה את הנזקים שנתבעו בכתב התביעה נכון ליום הגשת התביעה לסך של 140,337 ₪.
...
כל זאת בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 10,000 ₪ + מע"מ.
סכומים אלה תשלם הנתבעת 2 לתובע באמצעות בא כוחו תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ביחס לנתבע 1, אני סבור שלא היה שום הצדקה לדחות את הייצוג ולטעון להעדר כיסוי ביטוחי עקב טענת מרמה ביחס אליו.
את הסכום האמור הנפסק כהוצאות לנתבע 1, תשלם הנתבעת 2 לנתבע מס' 1 תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
