תביעת שיבוב של חברת ביטוח נגד עירייה בגין נזקי הצפה

אחריות ערייה לנזקים שנגרמו לרכבים עקב הצפה בתקופה גשומה, זו הסוגיה שעליי לידון בה. רקע לפניי שלוש תביעות שבוב מאוחדות, בגין פיצויים ששולמו על ידי התובעת כלל חברה לביטוח בע"מ לשלושה מבוטחים שרכביהם בוטחו על ידה בפוליסת ביטוח מקיף, בשל ניזקי הצפה שנגרמו לרכבים המבוטחים ביום 31.1.13 בתחומי רחובות הנתבעת, עריית נתניה.

מבחינה ראייתית התובעת תמכה תביעתה בדווח למבטחות באשר לתאונה, חוות דעת שמאי באשר לנזק שניגרם לכל אחד מבין הרכבים, פוליסות הביטוח, תמונות נזק ותמונות ממקום התאונה (ת/2).

הנתבעת נסמכה בהגנתה על הראיות הבאות: חוות דעת מטאורולוגית שערך ד"ר נח וולפסון (נספח א' לכתב ההגנה) , יומני עבודה של חברת משה בוצ'ן (ביוב עבודות אחזקה) בע"מ, שהנה החברה הקבלנית שביצעה את עבודות ההכנה לחורף והתחזוקה השוטפת בתחומי הנתבעת (נספחים ב' ו- ג' לכתב ההגנה), וכן על פסק דין שניתן במסגרת תא"מ (שלום- נתניה) שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עריית נתניה מיום 25.10.15 בו נדונה אחריותה של הנתבעת לארוע הצפה של רכב במועד התביעה דנן ונדחתה כנגדה התביעה (נספח ד' לכתב ההגנה).

...

התובעת טוענת, כי אינה יודעת וכי אין באפשרותה לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לאירוע ההצפה, הואיל והנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעת ו/או למי מטעמה הייתה שליטה מלאה עליו ועצם המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת ו/או מי מטעמה לא נקטו זהירות, יש להחיל על נסיבות המקרה את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" וכי על הנתבעת נטל ההוכחה שלא הייתה לגבי מקרה זה עובר לתאונה התרשלות שתחויב בגינה.

עם זאת אני סבורה שבמקרה של תביעת הקאיה יש לייחס לנהגת אשם עצמי תורם (עפ"י סעיף 68 לפקודת הנזיקין) בשיעור של 15%, כך שבסופו של יום היא תהיה זכאית לפיצוי חלקי בשיעור של 85% בלבד מהנזק הנתבע.

הגעתי למסקנה זו מאחר והתרשמתי מעדותה של גב' גלבוע שהיא לא נהגה בזהירות המצופה מנהגת בתנאי גשם שתוארו והיה עליה לנקוט משנה זהירות בנהיגתה.

סוף דבר לאור כל המקובץ ולאור העובדה שהנזק אינו שנוי במחלוקת לעיל אני מורה כדלקמן: בתא"מ 57662-05-16 אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 20,030 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר עדה כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

מדובר בתביעת שבוב של חברת ביטוח אשר ביטחה בית פרטי ברחוב אלקלעי 1 בנתניה (להלן –הבית המבוטח) שהוגשה כנגד הערייה אשר בשטחה מצוי הבית המבוטח בגין ניזקי הצפה ממי גשם בלילה שבין 10.01.2015 ל-11.1.2015 (להלן –ההצפה).

...

בסוף פסק הדין חוזרת כבוד השופטת ומציינת, כי "קיבלתי את עדותו של מהנדס העירייה, אשר לא נסתרה, לפיה לאור מבנה רחוב אין היתכנות לחלול מים מהרחוב לתוך חניון הבניין". בהמשך קבעה השופטת, שהתובעת לא הוכיחה "כי המשאבות בבניין היו תקינות". וממשיכה כבוד השופטת: "למרות ממצא זה המשכתי ובדקתי האם הנתבעת התרשלה במילוי תפקידה והגעתי למסקנה, כי העירייה באמצעות הקבלן נקטה באמצעים סבירים לכדי לצמצם את נזקי ההצפה, וכי לפנים משורת הדין, פעלה כדי לעזור לתושבי הבניין, אשר המשאבה אצלם לא עבדה". וכבוד השופטת מסיימת את פסק הדין במילים אלה: "בתיק הנדון מדובר היה בהצפה בחניון פרטי, אשר נמצא באחריות בעליו, אשר לא הוכח מחד כי עשו את המוטל עליהם, ומאידך לא הוכח כי העירייה התרשלה בתפקידה והתרשלות זו, היא שגרמה להצפה" (עמוד 12 לפסק הדין האחר).

הוא אישר, כי רחוב אלקלעי נסלל מחדש: "בסיבות 2010-2012 ביצעו שם עבודות, ביצעו כביש חדש... אם עשו שינויים זה לא מחלקת ניקוז, זה מחלקת כבישים. יכול להיות. זו מחלקה אחרת לגמרי". העד אישר את ביצוע הנמכת המדרכה: "... אנחנו הנמכנו קצת את המדרכה ופשוט לקחנו את הטרקטור ושחררנו את האדמה... עוד לא קרה אותה כמות גשמים". העד השאל אם: "שמתם לב שקודם הכביש היה בשיפוע בכיוון הנגדי?" והשיב: "אני לא חושב ששינו את הכביש, אבל לגבי כביש אני לא יכול להגיד שום דבר כי זה לא המחלקה שלנו... המדרכה שאנו מדברים שהורידו אותה נמצאת מולו... זה לכיוון הגדר של כביש החוף". העד נשאל: "למה עשו את העבודה של ההנמכה?" והשיב: "אם אנו מקבלים איזה שהוא (כך במקור – א. ס.) הודעות שיש במקום מסוים איזו בעיה, אנחנו מנסים להבין מה אפשר לעשות כדי למנוע את זה, ופשוט ראינו שמה שאנו יכולים לעשות זה קצת להוריד את זה ולתת למים שיותר מהר הם ילכו לכיוון הקיר האקוסטי... ועד 2015 לא היו בעיות ולא היו פניות ולכן לא היה צורך לתת פתרון... אם אין פניה איך אנו יודעים שיש בעיה? המים עלו כשאנו ידענו שברחוב אלקלעי הייתה בעיה אז עשינו את ההנמכה ואת התעלה הזו. פשוט זה מקום הכי נמוך זה רחוב אלקלעי זה המקום הכי נמוך שם". א. מהעדויות עולה תמונה עגומה.

לאור האמור, אני מקבל את עדותו וקובע, כי עדותו משקפת את אשר ארע.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במלואה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 18,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (02.08.2015), בצירוף אגרה כפי ששולמה, ובצירוף הוצאות בסכום של 500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד התובעת בסכום של 7,500 ₪ (כולל מע"מ).

לפניי עשר תביעות שבוב מאוחדות, אשר עניינן תגמולי ביטוח ששלמו התובעות למבוטחיהן בגין נזקים שנגרמו לרכושם כתוצאה מארועי הגשמים וההצפות האמורים, בסך כולל של מעל מיליון ₪.

על מנת לפשט את הדיון ככל הניתן, אחלק את התביעות לשלוש קבוצות עיקריות (כפי שנעשה גם במסגרת ההחלטות לאורך נהולו של ההליך) לפי סוג הרכוש המבוטח וזהות המבטחת: הקבוצה הראשונה עניינה נזקים שנגרמו למבנים המבוטחים אצל כלל חברה לביטוח בע"מ ברחובות הצורן, וולפסון והנוטע שבנתניה.

די. איי חברה לביטוח בע"מ. קבוצה זו מתייחסת לת.א. 14431-12-15 ותכונה להלן "תביעת ישיר רכבים". הקבוצה השלישית עניינה נזקים שנגרמו לכלי רכב המבוטחים אצל כלל חברה לביטוח בע"מ. קבוצה זו מתייחסת לת.א. 48487-06-14; ת.א. 49741-06-14; תא"מ 57337-05-16; תא"מ 57342-05-16; תא"מ 57346-05-16; תא"מ 57742-05-16; תא"מ 58073-05-16; תא"מ 59563-05-16 ותכונה להלן "תביעת כלל רכבים". אקדים את המאוחר ואציין כי לאחר שמיעת עדויותיהם של מספר לא מבוטל של עדים בעינייני ארועי ההצפה מושא התביעות דנן, ולאחר עיון בחומר הראיות הענף בתיק, שוכנעתי כי אמנם ירדו גשמים רבים בנתניה בתאריכים המדוברים ואולם מדובר בגשמים אשר עריית נתניה ומי נתניה בע"מ יכולות וצריכות היו לצפות.

בתביעת ישיר רכבים ובתביעת כלל רכבים, אשר הוגשו כנגד עריית נתניה (ולא כנגד מי נתניה), העלו התובעות טענות דומות לאלו שבתביעת כלל מבנים, וטענו כי בין התאריכים 6.1.13 – 8.1.13 ירדו גשמים רבים בעיר נתניה אשר לא הוגדרו על ידי השרות המטאורולוגי כארוע גשם חריג, וכתוצאה מכשל במערכת הנקוז וכתוצאה מסתימת פתחי נקוז רבים מפסולת וסחף, הצטברו מים רבים אשר לא נקלטו במערכת הנקוז ומשכך הוצפו כבישים וחניונים בעיר נתניה ונגרמו ניזקי רכוש לרכבים המבוטחים אצל התובעות.

לצורך תמיכה בטענתה כי נערכה כראוי לחורף 2012-2013 צרפה עריית נתניה את יומני העבודה של חברת משה בוצ'ן (מוצג ב') והביאה למתן עדות את מר בנימין ארנון – שהיה אחראי מטעם חב' משה בוצ'ן על נושא תחזוקת מערכת הנקוז והביוב בעריית נתניה נכון לינואר 2013 (עמ' 185 שורות 24-23 לפרוטוקול מיום 4.2.20), כמו גם את מר אופיר זיגדון, מנהל מח' חזות העיר – מחלקת שפע בערייה.

...

הנתבעת 1 (עיריית נתניה) תשלם לתובעת סך של 149,215 ₪ בגין נזקי המבוטח מר סמי אסולין והתביעה כנגד הנתבעת 2 (מי נתניה בע"מ) בגין ראש נזק זה - נדחית.

הנתבעת 2 (מי נתניה בע"מ) תשלם לתובעת סך של 47,672 ₪ בגין נזקי המבוטח גיל פריז והתביעה כנגד הנתבעת 1 (עיריית נתניה) בגין ראש נזק זה - נדחית.

בתביעת ישיר רכבים (ת.א. 14431-12-15) – הנתבעות תשלמנה לתובעת סכום כולל של 89,728 ₪ בתוספת אגרת משפט מלאה ובתוספת שכ"ט ב"כ התובעת בסכום של 18,000 ש"ח. בתביעת כלל רכבים תשלם הנתבעת (עיריית נתניה) לתובעת את הסכומים הבאים: ג.1.

בית משפט השלום בפתח תקווה תא"מ 62692-06-18 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עירית נתניה בפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין תובעת כלל חברה לביטוח בע"מ נתבעת עירית נתניה ב"כ התובעת – עו"ד זיו ביגלמן ב"כ הנתבעת – עו"ד יפעת סרי פסק דין

התביעה תביעת שבוב על סך 31,062 ש"ח ששילמה התובעת למבוטחתה, גב' רויטל בן אור, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטחת מסוג יונדאי מ.ר. 83-375-13 ביום 26.1.2018.

בהודעה למבטחת תואר המקרה כך: "המבוטח נסע ברחוב האורזים, כתוצאה מהגשם הרכב "טבע" בשלולית, הנהג חולץ על ידי מכבי אש."

הנתבעת הגישה את יומני העבודה של חברת משה בוצ'ן בע"מ שביצעה את העבודות (נספח ב' לכתב ההגנה).

ד(8) הנזק על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ערך הרכב הוא 54,360 ש"ח. לאחר הפחתת עלות השרידים בסך של 24,462 ש"ח, יתרת הנזק בגין הרכב היא 29,898 ש"ח. בצרוף שכ"ט שמאי בסך של 445 ש"ח, הוצאות התובעת בגין הטיפול בהעברת הבעלות בסך 154 ש"ח, והפרשי הצמדה וריבית, ניזקי התובעת הם בסך של 31,062 ש"ח. כאמור, הוסכם שסכום הנזק, לאחר הפחתת אשם תורם, יועמד על 15,531 ש"ח. סוף דבר הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי תשתית הנקוז ברחוב האורזים, המקום בו אירעה ההצפה נושא התביעה, הייתה ראויה, תקינה ותאמה את צרכי המקום.

...

ד(8) הנזק על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ערך הרכב הוא 54,360 ש"ח. לאחר הפחתת עלות השרידים בסך של 24,462 ש"ח, יתרת הנזק בגין הרכב היא 29,898 ש"ח. בצירוף שכ"ט שמאי בסך של 445 ש"ח, הוצאות התובעת בגין הטיפול בהעברת הבעלות בסך 154 ש"ח, והפרשי הצמדה וריבית, נזקי התובעת הם בסך של 31,062 ש"ח. כאמור, הוסכם שסכום הנזק, לאחר הפחתת אשם תורם, יועמד על 15,531 ש"ח. סוף דבר הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי תשתית הניקוז ברחוב האורזים, המקום בו ארעה ההצפה נושא התביעה, הייתה ראויה, תקינה ותאמה את צרכי המקום.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 15,531 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת את אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

טענות הערייה: עניינה של התביעה בדרישה לשיבוב שמהותה ניזקי רכוש אשר נגרמו למבוטח התובעת בגין ארוע הצפה שארע בשטח המוניציפלי של העיר טמרה, אשר ארע ביום 14.11.2019 עקב מזג אויר סוער וגשום.

לחילופין טענה כי נוכח הוראות סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), בהיות העוולות נשוא התובענה הנדונה מתמשכות, יש לשפות את הערייה בגין נזקים, שנגרמו לה בתקופת 10 השנים עובר למועד התגבשות כוח התביעה.

לסיכום, טענה הערייה כי האחריות העיקרית בגין הארוע נשוא התביעות מוטלת על הועדה בין היתר בשל אי הפעלת סמכות ו/או אי הפעלת סמכות מספיקה בעיניין פקוח ו/או אכיפה על בניה לא חוקית בתחומי העיר טמרה אשר גרמו לסתימת מובל הנקוז, להצפתו ולנזק אשר נגרם לתובעת – חברת הביטוח מגדל.

הועדה טענה כי הערייה לא הוכיחה שהבטון אשר מופיע בתמונות בתוך צנורות הנקוז מקורו בבניה הבלתי חוקית, לא הוכיחה כי הצנור המצולם הנו הצנור אשר היה צריך לספק נקוז למקרקעי המבוטח ואף לא הוכיחה כי מקור הכשל אשר גרם לניזקי ההצפה נשוא התביעה הנו חסימת צנור הנקוז וממילא יש בכך כדי לדחות את ההודעה כנגד הועדה מן הנימוק האמור.

...

מחוות הדעת אני למדה כי המומחה הגיע למסקנה כי קיימת חסימה בקווי הביוב והניקוז הרלבנטיים לתביעה שלפניי, על בסיס בדיקות שהוא ערך באופן עצמאי במקום.

כאן אציין כי אני מקבלת את טענות הוועדה כי לרשות מנהלית שיקול דעת רחב וממילא מצומצמת התערבות בית המשפט בשיקול דעתה בנימוק של אי סבירות.

סוף דבר: לאור כל הנימוקים אשר הובאו לעיל - ההודעה כנגד הצד השלישי נדחית.