מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת שיבוב מכוח חוק הביטוח הלאומי והסכם

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסכם רב השנים שבין הצדדים קובע באופן חד משמעי כי ישנו הבדל בין תביעת שבוב הסכמית, לבין תביעת שבוב מכח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את עמדת התובע וכתוצאה מכך לקבל את התביעה.
מכל המקובץ לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום כדלקמן: סך של 122,524 ₪ (בערכי קרן).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מבוא התובע (להלן: "המוסד לביטוח לאומי"), הגיש נגד הנתבעות תביעת שבוב, מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), בגין גמלאות ששילם לניזוק בעבר, ושהוא עתיד לשלם לו בעתיד.
הסכם הפשרה נחתם לאחר שהנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי לצורך תשלום הגימלאות הופחתה, בעקבות הטבה במצבו של הניזוק, וכפועל יוצא הופחתה גם תביעת השיפוי של המוסד לביטוח לאומי.
...
לטענתן לא היה רשאי היבואן לחשוף בפני בית המשפט את פרטי המשא ומתן בין הצדדים, ומשלא עלה בידי הצדדים לסיים את המחלוקת בפשרה, על בית המשפט להכריע בה. כפי שציינו הנתבעות, משהצדדים לא השכילו להסדיר את כלל המחלוקות בהסכם, אף שראוי היה לעשות כן, אין מנוס מלהכריע בסוגיות שנותרו להכרעה.
כפי שציינתי, לא שוכנעתי בטענתן של הנתבעות שלפיה לא נמסרו הוראות ההפעלה והוראות הבטיחות לנתבעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תביעת שבוב מכח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 וכמיטיב מכוח החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת ניזקי גוף), תשכ"ד- 1964, בעקבות תשלומים ששולמו וישולמו למוחמד אבו ראס (להלן: "הנפגע"), בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה מיום 19.9.06 אשר ארעה באתר בנייה הנמצא במגדל הבנק הבנלאומי ברחוב רוטשילד פינת רחוב יבנה בתל-אביב (להלן: "אתר הבנייה" או "הפרויקט").
מקובלת עלי טענת הנתבעות לפיה אין לקבל את טענת הנפגע כי לא עבד כלל עד חודש מרץ 2008 ולאחר מכן עד חודש מרץ 2013, לאור העובדה שדרגת הנכות הצמיתה שלו נקבעה כבר בתום שלושת חודשי אי הכושר, ומצבו התייצב כבר אז, ומאחר שאישר כי עבד בתחנת דלק באופן לא מסודר, היינו ללא קבלת תלוש שכר ודיווח למל"ל. יש להניח כי שב לעבודה במועד מוקדם יותר מהנטען, וכי שכרו שולם באופן לא מסודר, עד לאחר שתביעתו בגין התאונה סולקה בהסכם פשרה.
...
אני סבורה שיש מקום להכיר בפיצוי בשל שווי העזרה שקיבל הנפגע מבני משפחתו, למרות שלא הוכח כי העזרה היתה כרוכה באובדן שכר של הקרובים, אך היקף העזרה הנדרש לתקופה זו היה בהיקף החורג מהעזרה שמצופה להושיט לקרוב בלא שהדבר יחייב המעוול בפיצוי בגין שווי העזרה.
לאור המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי להידרש להפרש שבין חישוביהם האקטואריים של הצדדים, ביחס לסכום הגמלאות.
הנתבעות ישלמו לתובע סך של 763,770 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 76,000 ש"ח והחזר הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נקודת המוצא היא שתביעת התובע, בתור תביעת שבוב מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, יונקת את כוחה וחיותה מעילת התביעה שהיתה לפלוני, כאשר כל טענת הגנה שניתן היה להעלות מפני תביעתו של פלוני, לרבות טענת היתיישנות, ניתן להעלות כלפי תביעת שבוב המוגשת מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.
סעיף 328(א1), אשר נוסחו נקבע במסגרת תיקונים מס' 146 ו- 168 לחוק הביטוח הלאומי, קובע כדלקמן:    (1)    מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהוא מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; (2)   דיווח כאמור בפיסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופירסם באתר האנטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הנכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הנכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאשור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדווח, ולהאריך את התקופה למסירתו; (3)   על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובילבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגימלה; (4)   על אף הוראות סעיף 398(ב), אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית.
...
המסקנה היא שעל פי נתונים אלה, שהתובע לא חלק עליהם, לו היה פלוני מגיש תביעה נזיקית נגד הנתבעת במועד בה הוגשה התביעה שלפניי, היה הדבר נעשה לאחר שהתיישנה עילת תביעתו, נוכח האמור בסעיף 5 לחוק ההתיישנות.
לסיום יצויין כי סילוק תביעה על הסף הוא אמנם צעד בו יש לנהוג במשורה ובזהירות, ואולם כאשר ברור כי אין תוחלת בניהול תביעה לגופה מפאת מחסום ההתיישנות, אין מנוס מסילוקה על הסף.
סוף דבר אני מורה על דחייתה של התביעה, מחמת התיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה לשיבוב מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995 בגין גמלאות ששילם התובע למר ארז יהונתן (להלן: "הנפגע") בגין תאונה מיום 22.1.03 (להלן: "התאונה").
הצדדים להסכם פשרה ביחס לשתי התביעות לתשלום סך של 330,000 ₪ מעבר לתגמולי המל"ל. מהותה של תביעת שבוב:   תביעת המוסד לביטוח לאומי יונקת את קיומה מהוראת סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], שקובע:   "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 67, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד, או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור. "   הסעיף קובע כי במקום בו קמה חבות של המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלה לנפגע, ובגין אותו מקרה קמה גם חבוּת של צד שלישי לשלם פיצויים לנפגע, רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע מן הצד השלישי פיצוי על הגימלאות ששילם וכן על הגימלאות שישלם בעתיד לנפגע.
...
מכאן שיש לדחות את בקשת התובע למינוי מומחה בתיק בתחום האורולוגי.
טענת הנתבעות בעניין ההתיישנות דינה להידחות , עיון בכתב התביעה מעלה כי התובע טען באופן מפורש לנכות בתחום האורולוגי, פירט את טענותיו ואחריות הנתבעים לגבי הנזק בתחום זה ולכן הטענה לפיה הדרישה בתחום האורולוגי עלתה בשלב מאוחר דינה להידחות.
משכך הנני נעתר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורולוגי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו