התביעה שלפניי היא תביעת שבוב בסך 328,846 ₪ שהגישה התובעת (מבטחת אטלני) כנגד הנתבעת (מבטחת גולד) בגין ניזקי השריפה.
...
סעיף 4 להנחיות מיום 9.12.1998 קובע כי: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה."
כמו כן, בסעיף 4 להנחיות מיום 29.5.2002 צוין כי: "על פי ההכרעה העקרונית הנ"ל (הכוונה להנחיה מיום 9.12.1998 – מר"א), חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות חדשות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה."
הנחיות אלו אומצו בפסיקתו של בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (04.05.2006) ונקבע כי יש ליתן להן את תוקפן הראוי, גם ביחס למכתבי דחייה הממוענים לצדדים שלישיים (ר' עוד למשל רע"א 2121/14 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אייש (08.07.2014)).
סיכום
מכל הטעמים שפורטו לעיל – דין התביעה כנגד הנתבעת איילון להידחות, וזאת מהטעם שלא הוכחה חבות נזיקית כלשהי של מבוטח הנתבעת, הקשורה סיבתית לנזקי מבוטחי התובעת, ומשחבותם המוכחת של השוכרים כהן לנזקי מבוטחי התובעת ממילא אינה מכוסה בפוליסה שהנפיקה הנתבעת.
עם דחיית התביעה ממילא נדחית עמה גם ההודעה לצדדים שלישיים.