מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש בתאונה בשער חניון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעת תיחלוף, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.
התובעת טוענת כי עת רכבה נסע בנתיבו בחניון קניון הזהב בראשון לציון, הגיח לפתע רכב הנתבעת בעודו מנסה לבצע עקיפה של רכב התובעת, סטה לעבר רכב התובעת ופגע בו. לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמה והיא נשאה בעלות תיקון הנזקים ועתה היא תובעת את הפסדיה לרבות שכ"ט שמאי רכב.
נהגת רכב התובעת העידה כי לאחר שהגיעה עם רכבה לחניון בסמוך לשערים בקניון הזהב בראשון לציון, "פיתאום היה רכב מולי" ואז שמעה את רעש התאונה והבינה שרכב הנתבעת ניכנס בדלת רכב התובעת (עמ' 2, שורות 15-14 לפרוטוקול).
...
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים וכפי המפורט להלן: 5.1.
משכך, אני סבור כי התאונה נגרמה בחוסר זהירותה של נהגת רכב התובעת.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

תביעת תיחלוף בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחת שלה עקב תאונה שקרתה ביום 9.9.15 בכניסה לחניון בנייני מגורים ברחוב הבושם בתל אביב, בה נפגע רכב התובעת משער החניון.
"ביסודו של תנאי השליטה מונח הרעיון, כי יש לזהות את האדם שלו ניתן לייחס את הרשלנות שהוסקה באופן כללי מעצם ארוע התאונה. השליטה על הרכוש גורם הנזק היא היוצרת את הזיקה בין האחראי המשוער למעשה הרשלנות שגרם לנזק באמצעות אותו החפץ" (עניין נעים, לעיל).
...
התוצאה התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.
התובעת תשלם לו הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום.
בשקלול כל הנאמר לעיל אני מחליט לחלק את האחריות בין ועדי הבתים באופן שווה, כך שכך אחד מהם יישא במחצית הנזק וזאת על יסוד העובדה כי טענות ההגנה של שני הוועדים היו דומות, ועל יסוד עדותה של נציגת ועד 61 (הצד השלישי) כי למעשה מדובר בתחזוקה משותפת של שני הועדים את השער.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית מעורבת (תיחלוף + הפסדים) מיום 30.10.16 ע"ס 13,514 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בארוע מיום 9.6.14 שבו ניזוק רכב התובעות מהתנגשות בינו לבין שער חשמלי של הנתבעות.
אפתח באופן המסוים והלקוני מאוד שבו בחרו הנהגת ומבטחתה להציג בכל ההזדמנויות בכתובים את נסיבות התאונה: · בהודעת הנהגת (הטלפונית/המודפסת) יום אחד לאחר התאונה נכתב כך: "בזמן יציאת רכב מבוטח מחניות תת קרקעי ניסגר שער החניון על רכב מבוטח". · בהודעת הנהגת (הידנית/הכתובה) יומיים לאחר התאונה נכתב כך: "דלת החניון ננעלה על הרכב". · בסעיף 7 לכתב התביעה נרשם כך: "ביום 9.6.14 במהלך מעבר הרכב דרך שער החניון, לאחר פתיחתו כדין, ניסגר השער על הרכב וגרם לו נזקים כבדים". · בסעיף 2 לתצהיר העדות הראשית של הנהגת נכתב כך: "ביום 09/06/2014, בזמן יציאת רכבי מחניון תת קרקעי ניסגר שער החניון על הרכב שלי, וגרם לו נזקים". לאחר ששמעתי את מכלול הטענות והראיות, אני קובע כי התיאורים הללו של נסיבות התאונה לוקים בלקוניות רבה ואף במידה לא מבוטלת של הסתרת פרטים רלוואנטיים וחשובים, הפוגמים באמינות התיאורים והמשווים להם מגמתיות מובהקת.
...
יצוין כי טענת הנתבעת 1 בסעיף 33 לסיכומיה בהקשר זה אינה הגונה: הנתבעת 1 מבקרת את החלטתי מיום 11.6.17 שבה דחיתי את בקשת הנתבעת 1 לזימון שמאי התובעות לדיון שהיה קבוע באותו שלב, אך נמנעת, משום מה, מלהזכיר את נימוק החלטתי, שהוא בין היתר ובעיקר העובדה שבישיבה המקדמית שהייתה קבועה בתיק במועד אותה החלטה כלל לא נשמעות עדויות (לא עדות מומחה ולא עדות אחרת).
הטענה (מפי כל הנתבעות) נדחית על הסף, נוכח טענתן המוצדקת של התובעות כי בכתב ההגנה לא נטענה כל טענת היעדר יריבות, ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה (הטענה הועלתה כטענת נגד לטענת הנתבעת 1 אך היא יפה בנסיבות – וגם נוכח הלקוניות הרבה מאוד של סיכומי הנתבעות 3+2 בעניין זה – גם כנגד הנתבעות 3+2).
· עפ"י מכלול מאפייני השער ומנגנון פתיחתו וסגירתו שהוצגו מעלה, שוכנעתי כי השער ומנגנונו הנ"ל פעלו באופן תקין בזמן התאונה: צפייה חוזרת ומוקפדת בסרטון מלמדת, כי השער החל להיסגר רגע קצר אחד לפני שחזית הרכב שלנו חצתה את קו החיישנים הראשונים (הממוקם כמטר וחצי לפני קו השער), ולכן הספירה לאחור לא אמורה הייתה להתאפס ולהותיר את השער פתוח מבלי להחל בסגירתו.
סיכום התביעה נדחית.
התובעות ישלמו לנתבעת 1 הוצאות בסך 450 ₪ (בשיעור שכר העד שנפסק) וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ ולנתבעות 3+2 (יחדיו) הוצאות בסך 450 ₪ (בשיעור שכר העד שנפסק) וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית מיום 19.5.16 ע"ס 7,322 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת מיום 31.12.13 שבה היתנגש רכב מבוטח התובעת מעמודי שער כניסה לחניון של משרד המשפטים.
מדובר בתביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.
...
שוכנעתי כי עד התביעה השיב באופן ספונטני (ניכר שלא קיבל כל הכנה לכך) כפי שהשיב, ללא כל מגמתיות ותכנון.
סיכום התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 7,322 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (19.5.16) ועד יום התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני תביעת שבוב בגדרה התובעת, מבטחת רכב פרטי, תובעת מאת הנתבעים מס' 1-2, נהג משאית והמבטחת הרלבנטית, לשפותה בגין הפצוי ששילמה לרכב מבוטחה, הרכב הפרטי, בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים מיום 26/3/19 (להלן- "הרכב הפרטי", "המשאית", ו"התאונה", בהתאמה).
לטענת התביעה, התאונה ארעה שעה שהרכב הפרטי עמד בכניסה לחניון בית החולים אסות''א ברמת החייל בתל-אביב, או אז המשאית שתמרנה על מנת להכנס לחניון אחר השוכן ממול לחניון אסותא, פגעה ברכב הפרטי שעה שזו נסעה לאחור.
כך לדוגמא מר גויטי העיד כי הוא לא ערך חקירה היכן המשאית עמדה, כי הוא "משער" שהיא עמדה בנתיב השני ועוד כהנה וכהנה תשובות מיתחמקות.
...
על סמך החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק לרבות טופסי ההודעה של הנהגים ותמונות הנזק, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, ומוקדי הנזק ברכבים ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק בין הנהגים המעורבים את האחריות לקרות אירוע התאונה באופן שכל נהג יישא באחריות בשיעור 50% לקרות התאונה.
ולהלן יובאו נימוקיי: עדותו של נהג הרכב הפרטי, מר דוד גויטי, כי בעת התאונה רכבו היה במצב עצירה מוחלטת עת ביקש להיכנס לחניון של בית החולים אסות''א מקובלת עליי לחלוטין, ואני נותן בה אימון.
שקלול ובחינת מכלול הראיות שהובאו לפניי, כפי שהדברים פורטו בהרחבה לעיל, והעובדה כי שני הנהגים תרמו במעשיהם להתרחשות התאונה, הביאוני למסקנה כי יש לחלק בחלקים שווים בין הנהגים המעורבים את האחריות לקרות אירוע התאונה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו