תביעת שוכר לפיצוי בגין ליקויים וניתוק חשמל

המומחה היתייחס לעניין זה בחקירתו: "לשאלת בית המשפט אני מבהיר שהעלות של 11,000 ₪ היא לסינר הקפי סביב החדר בשלושת הצדדים ברוחב 80 ס"מ אני מבהיר שבכוונתי בסביב המבנה לסביב החדר בלבד. מדובר ב9 מטר בערך". (עמ' 8, ש' 23-25) נוכח הבהרת המומחה לפיה כוונתו בחוות הדעת ב"סביב המבנה" הינה "סביב החדר בלבד", וכי התימחור למעשה תואם שטח זה, אין מדובר בשינוי גרסה, ואני מקבלת את קביעתו בחוות הדעת ואת הבהרתו אשר לליקוי ברכיב זה. מלבד טענתם כאמור לעניין הפחתת הפצוי בגין רכיב זה בסך 75%, טוענים הנתבעים גם לניתוק הקשר הסיבתי.

לבסוף טוענים הנתבעים כי בנגוד לטענת התובעים שנטענה בשפה רפה, לפיה יש לפרש ההסכם בין הצדדים לפי חוק המכר (דירות), הרי שמדובר בחוזה קבלנות מובהק לבניית בית פרטי ולעניין זה הרי שתובעים הפרו את החובה החוזית לאפשר להם לבצע תיקונים, ועל כן הקבלן פטור מחובה זו. כאמור, בכל הנוגע לליקויי בנייה, הנחת המוצא היא כי יש לאפשר לקבלן היזדמנות נאותה לבצע תיקונים וזאת בטרם תוגש תביעת פיצוי כספי בגין ליקויים אלו.

בהחלט כן, בהיתחשב בזה שלא היה לו מפתח לבית כי כמו שציינת החלפתי מנעול, בהיתחשב בזה שהתריסים היו מוגפים עד לאמצע לפני שהוא ניתק את החשמל בהיתחשב בזה שבשלב הזה סוכם בעל פה שיהיה פיצוי כספי במקום ההחלפה שלהם ובודאי שמדובר בזה שהבית נימסר לנו באותו יום ותכננו לבוא לגור למחרת באוגוסט בישראל אי אפשר להיות בלי חלונות לשיטתך הוא היה צריך לתקן את החלונות ושיהיו לך חלונות הוא היה צריך לעשות את זה לפני המסירה ,מאחר ולא עשה את זה לפני כן הוא היה אמור לפצות אותנו כספית, נושא החלונות עלה לפחות חודש וחצי לפני תאשר לי שבסופו של דבר לפי התכתובות בין עו"ד דרשתם שיחזירו את החלונות כמו שהם לא, דרשנו להחזיר את החלונות אחרי שעו"ד דלומי אישר לנו שהזגוגיות הוחלפו בהתאם למיפרט כשהחלונות הוחזרו חודש אחרי לא היה לנו ברירה אלא להיות בלי חלונות ורגע לפני שהתחיל החורף היינו צריכים את החלונות ולכן הקבלן והעו"ד ניצלו את המצוקה שלנו והחתימו אותנו על מיסמך ולא ניתן לנו לבדוק את החלונות לפני החתימו אותך על מיסמך שכתוב שהחתימו אותך כשאתה מסכים להתקנת אלומיניום עם זגוגיות טריפלקס נספח 5 לתצהיר הנתבע ואפילו לא בדקת את הזגוגיות לפני שפתחת זה בדיוק הגדרה של סחיטה, כשאומרים לך תחתום על משהו בלי שתבדוק או שתעבור את החורף בלי חלונות וזה לאחר תיכתובת בין עו"ד לפיה הזגוגיות הוחלפו תאשר לי שקבלן האלומיניום בא להתקין לא אמרת מילה על איומים, סחיטה או לחץ לא מאשר מפנה לעמ' 49 בהליך הקודם שורות 25 עד 31 אני שואל כשאתה חותם אתה אומר שלא אמרת לו שחתימתך לא שווה שום דבר איך זה מסתדר לפני רגע שאלת אותי אם דברתי ויזמתי עם איש האלומיניום שיחה ועל ההיתנהגות של אדרי ואמרתי שלא, כאן אמרתי שאיש האלומיניום כבר הגיע מפוחד ולא אמרתי לו שהחתימה לא שווה בעיניי כי אז היה ממשיך עם המשאית ולא מוריד אותה בחזרה זו בדיוק הסחיטה".

במקרה שלפנינו ברור כי אם משווים את האלטרנטיבה של שכירת דירה או מגורים אצל קרובים, הרי שכל אדם ישוש להכנס לדירה גם אם אין בה חשמל אלא באמצעות גנרטור [.

...

טענות הצדדים על-פי הנטען בכתב התביעה, בהתאם להסכם נקבע כי תמורת ביצוע העבודות, ישלמו התובעים לנתבעת סך כולל של 472,000 ₪.

ראו למשל ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' (פורסם בנבו, 1.12.08) שם נדונה סוגיית עוגמת הנפש בהקשר של רכישת דירה, וכך נקבע: "בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים...". בהתחשב במכלול השיקולים האמורים, בכך שמדובר בדירת מגוריהם של התובעים; בכך שכיום, למעלה משש שנים לאחר סיום הבנייה קיימים ליקויים לא מבוטלים וביניהם ליקויי רטיבות הפוגמים באופן ממשי מהאפשרות ליהנות מן הדירה; בכך שלכל הפחות מעם סיום ההליך בתביעה הראשונה ולאחר שהתובעים שילמו לנתבעת את מלוא סכום פסק הדין, לא היתה הצדקה שלא לתקן ליקויים בדירה, אני סבורה כי יש לפסוק לטובת התובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 15,000 ₪.

אני קובעת כי התובעים יהיו זכאים לקבל החזר מאת הנתבעת בגין ההוצאות כאמור.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעים את הסכומים לפי הפירוט הבא: סך של 58,300 ₪, בגין הליקויים שבאחריות הנתבעת (לאחר הפחתת סך של 700 ₪ בגין הנזק לדלת הממ"ד), בתוספת בשיעור 20% בהתאם לקביעתי אשר לרכיב הקבלן המזדמן (קרי- 11,660 ₪), ובצירוף מע"מ, ובסה"כ 81,853 ₪ כולל מע"מ. הסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום 20.10.2019 ועד לתשלום בפועל.

אלא שבמקרה שלפנינו, כפי שכבר הובהר, נקבע כי לא הועלתה דרישה לתיקון הנכס ואף לא ניתנה התראה קודמת על-כך. בנסיבות אלה, שופרסל אינה יכולה להיבנות מהוראת סעיף 9(א)(2) לחוק השכירות" (ע"א 512/08 שופרסל בע"מ נ' מוחמד עבד אלקאדר ושות' בע"מ (16.5.2011 פסקה 20, להלן: פס"ד שופרסל, ההדגשות שלי ב"י) מפסק דין שופרסל עולה כי לא די שקיימת חובה להודיע מראש על קיומו של ליקוי ולדרוש תקונו אלא יתכן כי ישנה גם חובה להודיע על כוונה להפעיל סעד עצמי זה של ניכוי.

אני כן מוצאת לציין שהנתבע טען כי התובע בחר להתקין סקשן משל עצמו, רועש במיוחד מה שגרם לסכסוך עם השכנים שניתקו למרפאה את החשמל וכי פיתרונות שהוצעו על ידי טכנאי נדחו על ידי התובע, וכי שוכרים אחרים שהעידו, ציינו כי עם עזיבת התובע את המושכר האוירה במקום חזרה להיות נעימה ונגמרו החיכוכים (למשל, פרופ' מוזס העיד כי התובע הסתכסך גם עמו (עמ' 32 ש. 30 – עמ' 33 ש. 5), וכי ברגע שהתובע ועובדת שלו עזבו את המרפאה נגמרו החיכוכים והשקט חזר לקדמותו (עמ' 37 ש. 10-11) יצוין כי גם ד"ר ממבר התייחסה למזכירה משותפת לה ולתובע אותה ביקשה לפטר בגלל יחס לא נאות לפאציינטים (עמ' 42 ש. 28-33), טענות אלו יש בהן כדי להפחית את הפצוי לתובע כפי מפורט להלן.

באשר לתביעת התובע לפצוי בגין עוגמת נפש כאן אני סבורה כי יש מקום לפסוק כן. התובע צירף תמונה בה מופיע דף עם הכיתוב "המקום סגור נא לפנות לעו"ד לקבל את הדברים שלכם", לאחר שלא ישלם דמי שכירות במשך שבוע, בנוסף, הנתבע לא הכחיש כי החליף את מנעול דלת חדר המרפאה של התובע בתוך הבניין ומנע מהתובע גישה למכשיר הסקשן והקומפרסור שהונחו מאחורי הבניין ביחד עם מיכשור דומה של רופאים אחרים השוכרים מרפאה במבנה.

...

סוף דבר: על התובע לשלם לנתבע את דמי השכירות מחודש נובמבר 2016 ₪ בסך 32,000 ₪.

לאחר קיזוז הסכומים, אני מורה כי התובע ישלם לנתבע 17,000 ₪.

בנוסף ישלם התובע לנתבע שכ"ט עו"ד, בשים לב להיקף ההליכים שנוהלו (גם אם סכומי התביעות לא היו גבוהים), לכך שתביעתו העיקרית נדחתה, ולפער, בתביעה שכנגד שהגיש בתביעת הנתבע, בין הסכום שנתבע (150,000 ₪) לסכום שנפסק (15,000 ₪), בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ, והוצאות משפט כנגד חשבונית/קבלה.

במשך חודש וחצי לא היו מים חמים במושכר, בשל ליקוי שלא תוקן במועד על ידי המשכיר.

לטענת השוכרים, יש בידיהם "הקלטות בהם אבי (המשכיר – הח"מ) מחליט על הסדר התשלום בינינו וגם הודעות על נתוק החשמל... וכן הוכחות לכך ששילמנו תמיד כל תשלום מצדנו ואין לנו חוב לא בחברת החשמל, לא בחברת המים וכמובן שלא בארנונה" (ציטוט מכתב התביעה), אולם אסמכתות אלה לא הוצגו, למעט אסמכתות לתשלום שכר דירה לחודשים אוקטובר 2020 – פברואר 2021.

על כן, גם אם נגרמה לשוכרים עוגמת נפש רבה והוצאות מעבר נוספות בשל היתנהלות המשכירים והניתוק הפתאומי של החשמל, עדיין הפצוי בגין עגמת נפש זו מתקזז עם דמי השכירות שעל השוכרים לשלם עבור פרק הזמן של 30 ימי ההודעה המוקדמת.

...

עם זאת, כפי שאפרט להלן, לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים ובדיסק שהוגשו לתיק, ונתתי דעתי לטענות הצדדים, לרבות לטענות הנתבעים שכנגד 2-3, מצאתי כי דין התביעות להתקבל בחלקן.

בנסיבות אלה, ועל אף הודעת הוואטס אפ, שהוסברה באופן חלקי על ידי השוכר, מצאתי לקבל את גרסת השוכרים כמסתברת יותר ולפיה אני קובעת כי השכירות הסתיימה ביום 24.2.21.

בהעדר ראיות מתאימות, טענה זו נדחית.

בנסיבות אלה, נדחות טענות השוכרים בסוגיות אלה.

לפניי תביעה לתשלום דמי שכירות ולפצוי בגין עלויות שפוץ המושכר לאחר עזיבת הנתבעים ותביעה שכנגד להשבת עלויות השפוץ אשר בוצע במושכר על ידי הנתבעים במהלך תקופת השכירות.

מאחר ועם הגעת האחיינית למושכר התברר כי החשמל כבר נותק ולא ניתן לבחון את מצב המושכר, סירבה האחיינית לחתום על מיסמך המאשר כי המושכר הוחזר לשביעות רצונה והנתבעים סירבו להעביר לידיה את דמי השכירות בגין חודש מרס 2019.

לסכום זה יתוסף סך של 300 ₪ כפצוי, על דרך האומדנא, בגין הוספת הידית, וזאת משעה שאין בידי לקבל את טענת הנתבע כפי שהועלתה בעדותו כי הנתבעים התגוררו במושכר במשך כעשור עם דלת הכניסה ללא ידית – ליקוי שאף לא צוין בהסכם השכירות שנערך בין הצדדים לשנת 2018.

...

תביעת התובעת לתשלום דמי השכירות בגין חודש אפריל נדחית.

כך למשל, בשיחה מיום 30/7/17 מבקש הנתבע שהתובעת תציין בהודעת טקסט שהיא מתירה לו לבצע תיקונים במושכר ומסכימה שימשיך להתגורר במושכר במשך עשר שנים נוספות והתובעת מוכנה לאשר אך ורק את החלק הראשון של ההסכמות ואינה מוכנה להתחייב לתקופת שכירות של עשר שנים: פראנק: אני מאשרת לך להתחיל את השיפוצים סימון בניזרי: בטח פראנק: אני אשאיר אותך בתור שוכר דירה עשר שנים, בני לבינך, זה מספיק לי סימון בניזרי: לא לא לא" וכן בשיחה מיום 11/8/17: סימון בניזרי: "לא, אני אמרתי לו, אני אמרתי לו שהוא יעשה את כל מה שהוא רוצה, זה לא מפריע לי ... מה שכן, אני לא יכולה לכתוב לו עשר שנים, זהו, הוא עושה את מה שהוא רוצה. זהו, אני אמרתי לו את זה, אני אמרתי לו את זה אלפי פעמים". לא זו אף זו, מר בניזרי, אותו קרוב משפחה של התובעת אשר לטענת הנתבע היה מעורב בהסכמות ואף שוחח עמה בעניין עיגון ההסכמות, לא הובא לעדות על מנת לתמוך בגרסת הנתבעים ואי הבאתו מקימה חזקה ראייתית אשר לא נסתרה כי לו היה מובא, הייתה עדותו תומכת בגרסת הצד שכגנד.

סיכומם של הדברים, הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 7,050 ₪ התביעה שכנגד נדחית.

...