מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים השרון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 16237-09-17 פלוני נ' טרם רשת מרכזים לרפואה דחופה בפני כבוד השופטת מיקה בנקי תובעת פלונית נתבעת טרם רשת מרכזים לרפואה דחופה פסק דין
טענת הרשלנות והקשר הסיבתי התעוד הרפואי לקרות הנזק והעדויות בחודש פברואר 2016 סבלה התובעת מכאבי גב עליון, כתפיים וצואר ופנתה לרופא בקופת החולים.
בסיכום הביקור בבית חולים השרון נרשם בין היתר "לדבריה לאחר הזרקה לפני שבוע של וולטרן בעכוז חשה זרמים וחולשה. כאבי גב תחתון הקרנה לרגל שמאל החמרה בכאבים ובבדיקה כעת DROP FOOT LT" (נספח 4 לתצהיר התובעת).
הנתבעת העלתה בסיכומיה טענות רבות נגד קביעותיו של מומחה התובעת פרופ' ארגוב וחלקה על מסקנותיו תוך העלאת סברות רפואיות חלופיות לנזק שניגרם, כולל מצבה הרפואי הקודם של התובעת, אלא שטענות אלו לא נתמכו ולו ברמז בחוות דעת המומחה הרפואי מטעמה.
...
מומחה הנתבעת לא חולק על כך שהכאבים מהם סובלת התובעת הם טיפוסיים לפגיעה שעברה (עמ' 212 שורות 20-24) אלא שהנתבעת טוענת שאין בקיומם של כאבים כדי להצדיק קביעת נכות נוספת שלא מעוגנת בתקנות המל"ל. סבורני שהכאבים כשלעצמם באים לידי ביטוי בהערכת יכולותיה התפקודיות של התובעת ובפיצוי בגין כאב וסבל, כך ששאלת הגדרתם כנכות רפואית-דווקא אינה מהותית לענייננו.
מקובלת עלי טענת הנתבעת שהתאמה כאמור נדרשת, בוודאי כיום, גם לאור מצב בן-זוגה של התובעת אך אין בכך כדי לגרוע מעצם העובדה שהתאמה זו נדרשה מלכתחילה לאור פגיעתה של התובעת ובוודאי ניתן לייחס את מחצית העלות למצב התובעת שבאחריות הנתבעת.
לא שוכנעתי שמדובר בהוצאה סבירה שהתובעת אכן תתקין בביתה ותשתמש בה. מדובר על פי התיאור בגרם מדרגות פנימי של 9 מדרגות בין מפלס הכניסה למפלס חדרי השינה, וגרם מדרגות של 6 מדרגות למפלס התחתון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 61047-09-20 פלוני נ' שירותי בריאות כללית ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט יוני לבני תובעים פלוני נתבעים 1. שירותי בריאות כללית 2. בית חולים הדסה הר הצופים החלטה
ביום 28.6.18 הגיש התובעת תביעה נגד הנתבעים בטענה לרשלנות רפואית אגב ביצוע פרוצדורת גרידה.
המסגרת הנורמאטיבית כלל ההזדמנות הראשונה סעיף 3 לחוק ההתיישנות קובע כי על נתבע המבקש להעלות טענת היתיישנות חובה לעשות כן "בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה". לא יעשה כן – לא ייזקק בית המשפט לטענה זו (בכפוף לכך שהתובע טען להגנת סעיף 3), "יהא משקלה של טענה זו אשר יהא" (ראו רע"א 8630/05 ניר שיתופי – אגודה ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ נ' עריית הוד השרון, פס' 8 (10.4.2007); טל חבקין היתיישנות 143 (מהדורה שנייה, 2021) (להלן: חבקין)).
...
בהמשך לדברים האלה, ולאחר שהגישה כתב תביעה מתוקן לו צורפה חוות דעת, הגישה הנתבעת 1 את כתב הגנתה, שבמסגרתו טענה, בין היתר, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
האמירה הראשונה לוקה בשתי אלה: ראשית, מדובר באמירה מסויגת, נעדרת קונקלוסיביות, הדומה במהותה לזו שהועלתה בעניין זהבי, בכך שהיא משמיעה (בעצם השימוש במילים "על פניה") כי לא קדמה לה בדיקה ממצה ומסקנה ברורה.
על יסוד כל המקובץ לעיל, מצאתי כי תוצאתו של איזון זה במקרה דנן מורה כי הנתבעים לא ניצלו את ההזדמנות לטעון להתיישנות, ובכך החמיצו אותה, ומכאן שדין הבקשה לדחיית התביעה על הסף להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מול פסקי דין אלה אנו מוצאים מקרים בהם נקבע בפסיקה כי יש לראות את חתימת המעביד על הטופס כהודאת בעל דין (ראו, לדוגמה, ת"א (שלום ת"א) 21543-05-17‏ פלוני נ' השרון (1987) מיפעל אלומיניום ונגרות לבנין בע"מ, בפיסקה 20 (6.2.2020) (השופטת ס' דומניץ סומך); ת"א (שלום נצ') 22599-11-15 פלוני נ' פז עצים ורעפים בע"מ, בפסקות 42-35 (21.5.2020) (השופטת א' אבו-אסעד); ת"א (שלום עפ') 718-05-16‏ פלוני נ' ארבל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, בפיסקה 15 (27.7.2020) (השופטת מ' ג'ובראן מורקוס); ת"א (שלום חי') 36570-01-18‏ א.פ נ' מתכות הקריה א.ב. בע"מ, בפיסקה 3 (5.8.2020) (השופט א' כנעאן); ת"א (מחוזי חי') 508-05 זוהיר אבו מוך נ' א.א. בטונית מוצרי תשתיות (2001) בע"מ, בפסקות כט-ל (8.3.2009) (השופט י' גריל); ת"א (שלום רמ') 10064-05-15 פלוני נ' אחים שבע שיווק תוצרת חקלאית בע"מ, בפיסקה 11 (29.3.2020) (השופט ד' גוטליב).
נוכח האמור, כאשר נזכיר שוב כי התובע לא הגיש חוות דעת מטעמו התומכת בטענה לקיומה של רשלנות אפשרית, ברור היה לאחר חקירתו של המומחה האורתופדי, כי דין התביעה נגד בית החולים להדחות - וחבל שהתובע לא השכיל להגיע להבנות עם בית החולים בהקשר זה, למרות הצעת בית המשפט, וחזר בסיכומיו על הטיעון באשר לרשלנות רפואית.
...
המעבידה מכחישה את טענות התובע בכל הנוגע לנסיבות התרחשות התאונה וטוענת כי הפגיעה לא התרחשה כפי שטען התובע ולכן יש לדחות את התביעה.
סיכום – לאור כל האמור מעלה, אני מורה כדלקמן: התביעה נגד הנתבעות 1-2 (המעבידה) מתקבלת.
התביעה נגד הנתבעת 3 (בית החולים) נדחית.
צר לי שהתובע לא שקל את עמדתו לגבי הצורך בהמשך ההליכים למול נתבעת זו. התובע ישלם לנתבעת 3 הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בשיעור מתון בלבד בסך של 7,500 ₪ + מע"מ, ויובהר כי הסכום אינו משקף את ההוצאות של הנתבעת 3, והינו לפנים משורת הדין נוכח נתוניו של התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

יובהר כי לא מועלית כל טענה כנגד בית חולים השרון בגין הטיפול במנוחה שם עד יום פטירתה.
הגם שאין בכוונתי לעסוק בטענות אלו במסגרת החלטה מקדמית זו, אציין להלן בתמצית את עילת התביעה: במסגרת תובענה זו מעלה התביעה שלל טענות כנגד בית חולים בשל התרשלות בשמירה על המנוחה מפני הדבקה (במקרה דנן נטען כי נדבקה מאיש צוות) ובטיפול במנוחה בעשרת הימים בהם אושפזה בבית החולים בתקופת משבר הקורונה, וזאת על רקע היותה חולה בקבוצת סיכון מוגבר הן בשל גילה (70) והן ואולי בעיקר, בשל מצבה הרפואי הקודם (מושתלת ריאה שמאל משנת 2014 וכרותת ריאה ימנית בשל תהליך ממאיר משנת 2016, אוטם שריר הלב מאורע אסכמי מוחי חולף מעברה- ראה חוו"ד פרופ' בנטואיץ המומחה מטעם התביעה).
...
טוענת המדינה כי דין טענות אלו להידחות שכן הלכה למעשה מדובר בתקיפה ישירה של פעולה שלטונית לרבות דרך קבלת החלטות והפעלת שיקול הדעת המנהלי של הרשויות בישראל בכל הקשור לאופן הטיפול במגפת הקורונה, וזאת לא ניתן לעשות אגב אורחא במסגרת תביעה נזיקין או בתביעה אזרחית רגילה, אלא המקום הנכון לדון בטענות אשר במהותן מהוות תקיפה ישירה של מדיניות משרדי ממשלה (תיעדוף, הקצאת משאבים, קביעת מדיניות להתמודדות עם הנגיף ברמה הארצית וכו') היא באמצעות עתירה לבג"צ או עתירה מנהלית לבתי המשפט המנהליים.
וכך קבע כב' השופט שטיין: "טענתם של העותרים מצויה כל כולה בממד הלוגיסטי, דהיינו: בליבת שיקול הדעת המקצועי שבו בית משפט זה אינו נוהג להתערב". כב' השופט עמית הצטרף לדברים אלו והוסיף: "נכון לעת כתיבת שורות אלו שורר ערפל לגבי מצב בדיקות במדינה לרבות היקף נטילת הבדיקות, מספר המעבדות המבצעות את הבדיקות ומפענחות את התוצאה, הזמן הנדרש לביצוע הבדיקה, מהימנות הבדיקה, הזמן הנדרש להעברת תוצאות הבדיקה לנבדק ועוד. בהינתן האמור ואי הבהירות לגבי המשאבים העומדים כיום לרשות המדינה בנושא הבדיקות, אין מקום להתערבותנו באופן הקצאת המשאבים כפי שהתבקש על ידי העותרים". השני, בגץ 2710/20 עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל נ' שר הבריאות מיום 10/5/20 דחתה כב' השופטת וילנר את דרישת העותרים להורות לשר הבריאות על ביצוע בדיקות מעבדה לכל דיירי ובתי הדיור המוגן בישראל בשל היעדר עילת התערבות בשיקול הדעת המקצועי של הגורמים האמונים על החלטות אלו "כל עוד הן אינן נגועות בשיקולים זרים". לאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף של המדינה כנגד ההודעה שנשלחה נגדה להתקבל במלואה וכפועל יוצא ולמען שמירה על ההדדיות, דין בקשת הנתבעת לסילוק על הסף להתקבל בחלקה, קרי, בכל הנוגע לטענות הגנריות והכוללניות המועלות בכתב התביעה כנגד רשויות השלטון או הממסד הרפואי ואשר אין בינן לבין הנתבעת, בית חולים רעות, דבר וחצי דבר שהרי ממילא לא נטענות כלפיו.
לאור המסקנה אליה הגעתי, ומבחינה אופרטיבית הריני קובעת כדלקמן: ברוח החלטתי דלעיל, יגישו התובעים בתוך 30 יום מהיום כתב תביעה מתוקן ממנו ינופה כל "סיפור הרקע" המוכר היטב לכל אזרח שחי במדינת ישראל בשנתיים האחרונות ואשר ממילא אינו קשור לנתבעת דנן, ואשר יכלול, ייחד ויחדד את עילת התביעה ואת הטענות הקונקרטיות של התובעים כנגד הנתבעת דנן, ויפרט את ההתרשלות הנטענת.
המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בתקופה זו התובע עבד בסופר בהוד השרון ולכן יכול היה להגיש את התביעה.
ראיית "הזהב" לכך שהתובע היה כשיר לקבל החלטות ולהגיש תביעה משפטית היא העובדה שבשנת 2012 הגיש התובע תביעת רשלנות אחרת נגד בית חולים באמצעות באת כוחו המייצגת אותו גם בהליך זה, וזאת בעקבות טענה לניתוח רשלני ביד לאחר שנחתך מזכוכית.
עוד נפסק בהקשר זה: "משעמדו לפני הצוות הרפואי מספר חלופות לטפול במערער, ומשעה שכל אחת מדרכי הטיפול היו מוכרות בעולם הרפואה, הרי שבחירת הנתיב לילך בו, היינו העדפת פראקטיקה רפואית אחת על פני האחרת, אין בה כשלעצמה כדי להוות התרשלות, גם אם בדיעבד התברר כי בחירה זו היתה מוטעית" (ע"א 7211/15 פלוני נ' בית חולים נהריה  (6.2.2018)) חומר הראיות שהונח לפניי מלמד כי במועד הרלוואנטי לתביעה התובע הובהל בדחיפות לבית החולים כאשר הוא סובל ממספר פצעי דקירה.
...
הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות הן מחמת התיישנות והן מחמת שהטיפול הרפואי שניתן לתובע בבית החולים היה טיפול שנעשה בהתאם לכללים המנחים ברפואת הטראומה, תאם את מצבו הרפואי של התובע בעת קבלתו לבית החולים ולא היה רשלני.
אחר האמור, דין התביעה להידחות גם מחמת שלא מצאתי יסוד בטענת התובע אודות רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לו בבית החולים בשנת 2004.
חרף האמור יצוין כי לא שוכנעתי שיש קשר כלשהו בין הניתוח שעבר התובע או הטיפול הרפואי שניתן לו בבית החולים בשנת 2004 ובין מחלת הסכיזופרניה ממנה הוא סובל.
סוף דבר התביעה נדחית מחמת התיישנות וגם נדחית לגופה, לאחר שלא שוכנעתי שנפל פגם כלשהו בטיפול הרפואי שניתן לתובע בבית החולים בשנת 2004.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו