תביעת רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה

] כאשר נישאל הנתבע מהו הקשר בין האחריות הנזיקית של "ניתוח הקטנת חזה" לבין "אחריות יצרנים למוצרים פגומים", הוא השיב כי "... למעשה היה לנו מקרה לאחרונה של מישהי שהוציאו את השתלים שלה ומכיוון שלא הודיעו לה בצורה ברורה מה תהיה התוצאה של הדבר הזה אז היא הגישה תביעה דוקא על המהלך הזה..."[footnoteRef:90].

הנתבע אף צירף בהקשר זה לתצהירו, את טופס ההסכמה לניתוח להגדלת שדיים של האגוד הישראלי לכירורגיה פלאסטית והחברה לניהול סיכונים ברפואה, בו פורטו תופעות הלוואי האמורות באופן הבא[footnoteRef:97]: "... אני מצהירה ומאשרת בזאת כי הוסברו לי תופעות הלוואי שלאחר הניתוח העקרי לרבות כאב, אי נוחות, הזדקרות קבועה של הפטמות, ושינויים בתחושה בפטמות..". [97: נספח 38 לתצהיר הנתבע.

] "העניין מורכב. חלק מתכנית הלימודים כוללת פסקי דין העוסקים בעבירות מין, ברשלנות רפואית (המיקצוע הרפואי הראשון ברשימת תביעות הרשלנות הוא גניקולוגיה), מעמד אישי (תחום היונק מהדין הדתי, שאינו מצטיין בהתייחסותו לנשים) וכיוצ"ב. אין ספק שאוזניים רגישות יסמרו, אך איני יודעת כיצד להדריך את המרצים להמנע מכך. אשמח לעצה." ד"ר בהם השיבה לה בחזרה, כי היא מבינה, אך עדיין היא מבקשת שיצא מינשר למרצים, ובו תצוין המודעות שיש להעלות לגבי נושא זה. כמו כן, היא ביקשה להמנע מביטויים שיש בהם פגיעה ברגשות[footnoteRef:240].

...

לסיכום לסיכום כלל האמור והמפורט לעיל עד כה, אנו קובעים בזאת, כי התובעת לא הוכיחה כי נפלו פגמים בבירור תלונתה על ידי המכללה.

על כן, דין תביעתה של התובעת כנגד המכללה להידחות על כל חלקיה ובהתייחס לכלל הטענות שהעלתה התובעת כנגד המכללה.

לסיכום כלל התביעה בסיכומו של דבר – לאור כלל האמור והמפורט בהרחבה בפסק הדין, דין תביעתה של התובעת, הן כנגד הנתבע והן כנגד המכללה, להידחות על כל חלקיה, ובגין כלל טענותיה של התובעת.

תביעת רשלנות רפואית, העידר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה בעקבות ניתוח להגדלת חזה מיום 28.3.08.

...

טענות הנתבעת: דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ו/או שיהוי ניכר בהגשתה, שכן הניתוח בוצע בשנת 2008, ואילו התביעה הוגשה אך בשנת 2016.

טענות הנתבע: התביעה התיישנה - הניתוח בוצע בשנת 2008 בעוד התביעה הוגשה רק בשנת 2016, קרי שמונה שנים לאחר קרות האירוע המזיק לכאורה, משכך כאמור התביעה התיישנה ודינה להידחות מטעם זה בלבד.

יחד עם זאת למעלה מן הצורך אציין כי התובעת לא הוכיחה כי לטיב היחסים שבין הנתבע לנתבעת הייתה השפעה על ההחלטה אם בצע את הניתוח אצל הנתבע דווקא ולכן וגם מטעם זה דין טענה זו להידחות.

ההודעה לצד ג: בהינתן כל האמור והתוצאה אליה הגעתי - אינני צריכה להידרש להודעה לצד ג ששלחה הנתבעת כנגד הנתבע והיא נדחית להידחות.

סוף דבר: התביעה וההודעה לצד ג' נדחות.

ב 1.4.08 התקבלה התובעת אלקטיבית לבית החולים האיטלקי בחיפה לצורך ניתוח הרמה והגדלת חזה, שביצע הנתבע.

"...רכיב הזיקה הסיבתית בעילת התביעה מתגלה עם גילויו של בסיס לסברה הקושרת בין הנזק לאירוע, או כאשר נתגלה לתובע ולו קצה חוט הקושר מבחינה מדעית-רפואית בין מעשה ההתרשלות לבין הנזק. מועד זה לא נקבע בהכרח על פי המועד בו בחר התובע לקבל חוות דעת מטעמו (ע"א 4114/96 המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ"ב(1) 857, 866-867 (1998); ענין רשאד, בפיסקה 11). על התובע להוכיח כי נקט אמצעים סבירים כדי לגלות את הזיקה הסיבתית.

מכאן, שגם בלי להתייחס בעילת תביעה זו של עוולת הרשלנות לסע' 7 של חוק ההתיישנות, ולתזה של התובעת שהנתבע הטעיה אותה בכך שמסר לה שמקור הדליפה בכשל של השתל הראשון (להבדיל מאי התאמה אנטומית שלה מעיקרא) : אני סבור שמכוח סע' 8 של חוק ההתיישנות, יש לדחות טענת ההתיישנות ביחס לעילת התביעה, שיסודה בהתרשלות נטענת של הנתבע, בכך שלא הבין עד הניתוח הרביעי או היתעלם, מכך שהמבנה האנטומי של שדי התובעת אינו מתאים להחדרת שתלים.

...

ואם מדובר רק באי מתן הסבר נאות בדבר סיכון כללי שקיים תמיד (ולו באחוזים נמוכים) לדליפת שתל, הרי בטענה זו יש טעם רק אם נדחית לגופה התזה העיקרית בדבר מבנה אנטומי לא מתאים שהוא שגרם כביכול לדליפה משני סוגים שונים של שתל.

סוף דבר: אני דוחה טענת ההתיישנות ביחס לעילת התביעה הנוגעת לאי התאמת המבנה האנטומי הספציפי של התובעת להכנסת שתלים.

אני מקבל טענת ההתיישנות ככל שהיא נוגעת לאי מתן הסבר נאות בדבר הסיכון הכללי הנוגע לאפשרות של דליפה ממעטפת שתל (כל שתל, בלי קשר לסוגו).

בפניי תביעה לנזק גוף בעילה של רשלנות רפואית בקשר לניתוח קוסמטי להגדלת שדיה של התובעת.

טענת התובעת כי הושתלו בגופה שתלים קרועים הופרכה ונשללה באופן חד משמעי על ידי מומחי הצדדים, ובהם מומחה התובעת עצמה! הנתבע לא התרשל באופן טיפולו בתובעת לאחר העלאת תלונותיה על היתנפחות השד משקרסה טענתה העיקרית של התובעת ולפיה הנתבע השתיל שתל קרוע בחזה של התובעת כבר במסגרת הניתוח שערך בשנת 2005, יש לעבור לטענה הנוספת שמועלית בכתב התביעה ובחוות הדעת.

...

דינה של התביעה בנסיבות אלו- להידחות.

משנדחתה התביעה נדחות גם הודעות צד ג' שהוגשו על ידי הנתבע נגד צד ג 1 ונגד צד ג 2.

בשים לב למספר הישיבות הרב הנערך, מספר העדים והמומחים הרפואיים, תשלם התובעת לנתבע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

כללי לפניי תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נטענת בבצוע ניתוח קוסמטי בשדיה של התובעת במרפאות רשת פרופורציה (להלן:"הנתבעת 1") וע"י המנתח פרופ' **** האובן (להלן: "הנתבע 2").

רקע עובדתי התובעת, ילידת, שנת 1990 פנתה ביום 19.6.2017 לנתבעת, חברה העוסקת, בין היתר, בניתוחים קוסמטיים במטרה לעבור ניתוח הגדלת חזה ותיקון אסימטריה.

שלישית, רשלנות חריגה נוספת בחוסר היתחשבות באסימטריה של חזה של התובעת עובר לניתוח ואי שימוש בשתלים בגדלים שונים על מנת לתקן אסימטריה זו. תחת זו השתמש המנתח בשתלים דומים בגודלם.

...

איני מקבל את הטענה כי התובעת הוחתמה שלא תוך הסכמה מדעת, והדברים יידונו בהמשך בפרק ההסכמה מדעת.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בדברי מומחה התובעת שהעיד כי הצלקת נמצאת במקום חבוי ומוסתרת בקפל התת שדי (עמ' 33 ש' 16-21), מה שאינו תואם ממילא את הגדרת הסעיף עליו הסתמך הדן בצלקות נרחבות באזורים מרובים (סעיף 75 (1) (ג) לתקנות המל"ל).

סוף דבר התביעה נדחית.