מדובר בפוליסה מסוג "ביטוח בית עסק מרפאת שיניים/מעבדת שיניים, המיועדת לכסות, בין היתר, אחריות המבוטחת, קרי הנתבעת מס' 1, כלפי צד שלישי. גם ההרחבה הקיימת בפוליסה, לביטוחי אחריות מקצועית של המבוטח, דהיינו הנתבעת מס' 1, מיועדת לכסות עובדים, שאינם עובדי רפואה בגין נזק שניגרם לצד שלישי, בשל שימוש בחומרים, קילקול מכשירים וזיהום משימוש בכלים. הנתבעת מס' 4 גורסת, כי לא היה מקום מלכתחילה להגיש תביעה זו נגדה ולמעשה דין התביעה נגדה להמחק על הסף בשל העדר יריבות והעדר עילה. הנתבעות הגישו מטעמן חוות דעת נגדית של ד"ר עימאד אבו אל נעאג' (להלן: מומחה הנתבעות). מומחה הנתבעות מדגיש שלא הונח לפניו תעוד קליני או רנטגני אודות מצבה של התובעת עובר לטפול. אילו עמד לרשותו התעוד הרפואי האמור, היה ביכולתו לחוות דעתו בדבר התוצאה ביחס למצבה הרפואי ההתחלתי של התובעת או על האינדיקציות שהובילו לטפול. מומחה הנתבעות קבע, כי "לא ברור מהרשומה הרפואית ומההדמיות מה היו האינדיקציות לטיפולו של ד"ר פניש", אשר טיפל בתובעת לאחר קבלת הטיפול הרפואי, מושא התביעה כמפורט לעיל.
המומחה מיפרט בחוות דעתו את המחדלים שהיו משך תקופת הטיפול במרכז השיניים ואשר עמדו בבסיס קביעותיו בדבר קיומו של טפול רפואי רשלני.
הלכה פסוקה היא, כי קיומו של טופס הסכמה לטפול, יוצר חזקה שנימסר הסבר לחולה (חזקה שניתנת לסתירה).
...
מדובר בפוליסה מסוג "ביטוח בית עסק מרפאת שיניים/מעבדת שיניים, המיועדת לכסות, בין היתר, אחריות המבוטחת, קרי הנתבעת מס' 1, כלפי צד שלישי. גם ההרחבה הקיימת בפוליסה, לביטוחי אחריות מקצועית של המבוטח, דהיינו הנתבעת מס' 1, מיועדת לכסות עובדים, שאינם עובדי רפואה בגין נזק שנגרם לצד שלישי, בשל שימוש בחומרים, קלקול מכשירים וזיהום משימוש בכלים. הנתבעת מס' 4 גורסת, כי לא היה מקום מלכתחילה להגיש תביעה זו נגדה ולמעשה דין התביעה נגדה להימחק על הסף בשל היעדר יריבות והיעדר עילה. הנתבעות הגישו מטעמן חוות דעת נגדית של ד"ר עימאד אבו אל נעאג' (להלן: מומחה הנתבעות). מומחה הנתבעות מדגיש שלא הונח לפניו תיעוד קליני או רנטגני אודות מצבה של התובעת עובר לטיפול. אילו עמד לרשותו התיעוד הרפואי האמור, היה ביכולתו לחוות דעתו בדבר התוצאה ביחס למצבה הרפואי ההתחלתי של התובעת או על האינדיקציות שהובילו לטיפול. מומחה הנתבעות קבע, כי "לא ברור מהרשומה הרפואית ומההדמיות מה היו האינדיקציות לטיפולו של ד"ר פניש", אשר טיפל בתובעת לאחר קבלת הטיפול הרפואי, מושא התביעה כמפורט לעיל.
התובעת תשלם לנתבעת מס' 4 הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.
יוצא אפוא, כי צד ג' 1 (הנתבעת מס' 1) חייב לשפות את המודיע (הנתבע מס' 3) ב 60% מהסכומים, בהם חויב המודיע, לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות, דהיינו סך של 176,400 ₪.
הודעת צד ג' כנגד צד ג' 2 (הנתבע מס' 2) נדחית ללא צו להוצאות.